הצד המשפטי של הטרגדיות: האם נראה פחות בריכות בצימרים?

לאור המקרים המזעזעים של טביעת פעוטות בבריכות מים בצימרים, עולות כמה שאלות משפטיות המחייבות תשובה.

האם בעל צימר חייב לעשות ביטוח?

אין חובה כזו, אך "תקנות הסדרת מקומות רחצה" קובעות כי בריכת שחייה מוגדרת כמקום המכיל מים למטרות שחייה, שעשועי מים, ספורט, לימוד וטיפול במים שהוא עסק טעון רישוי לפי צו רישוי עסקים".

כלומר, בריכת שחייה בצימר, בווילה, או בבית פרטי - על אף שאנו מכנים אותה "בריכה פרטית" - היא בריכה ציבורית לכל דבר, וחלות עליה התקנות הנוגעות לבריכות ציבוריות. בין התקנות: גידור, סימון, תקנות הנוגעות לאיכות המים ובמידת הצורך מציל (כאשר מספר המתרחצים עולה על 30 מתרחצים). לכן, אם מתרחש אסון, בעל הצימר חשוף לתביעות.

האם בעל צימר או וילה להשכרה יכול לבטח את עצמו מפני נזקים שייגרמו בבריכה?

כן, אך חשוב לשים לב ולזכור שלא מדובר בביטוח רגיל, אלא בביטוח מיוחד לבעלי עסק. ביטוח זה מכסה את כל האפשרויות, בהן טביעה של מתארח בבריכה, פציעה כלשהי או התחשמלות.

בכל פוליסה יכולים להיכתב תנאים שונים, ובהם רישיון עסק, גידור או כיסוי לבריכה כל עוד אינה בשימוש, סימוני גובה, כמות משתמשים שאינה עולה על 20 אנשים במקביל, השגחת מבוגר לילדים בני 10 ומטה וכו'.

האם חברת הביטוח יכולה להתנער מהחבות שלה, ומה על בעל הצימר והבריכה לעשות כדי למנוע זאת?

כפי שכולנו יודעים, חברות ביטוח, על אף תפקידן, מנסות באופן קבוע להתנער ממתן פיצויים. כיצד? הטענה הראשונה של חברת הביטוח תהיה בוודאי שבעל העסק התרשל בצורה בוטה, כלומר - לא עמד בתנאי הפוליסה. חברת הביטוח יכולה לטעון שלא הקפדת כבעל עסק על תנאי הבטיחות הנאותים, שהסימונים והשילוט לא נמצאים כראוי, שהיו אנשים מעל הכמות המותרת בבריכה ועוד.

לפיכך, על מנת לדאוג שחברת הביטוח לא תוכל להתנער מאחריות, עליך לדאוג לקיים כל אחד ואחד מתנאי החריגים בפוליסת הביטוח ולהקפיד על כך באופן קבוע ושוטף.

מתי בעל צימר יחויב בפיצוי?

כשלא עמד בדרישות החוק או התקנות, אם יוכח כי הוא התרשל בשמירה על בטחונו ובטיחותו של המשתמש בבריכה. רשלנות יכולה להיקבע גם ללא הוראות חוק, כאשר בית המשפט סובר כי בעל הבריכה לא נהג כפי שבעל בריכה סביר היה צריך לנהוג. למשל, גם אם החוק לא מחייב הצבת מציל מתחת ל-30 אנשים, אבל בעל הצימר איפשר ל-15 נערים להשתולל בבריכה בלי השגחה, ייתכן שיחייבו אותו בפיצוי, כיוון שהיה עליו לנקוט באמצעי זהירות סבירים.

הבעיה תהיה כאשר תבוא חברת הביטוח ותטען, כפי שכבר קרה, שבעל הצימר התרשל, ולכן אין לו כיסוי ביטוחי. זו טענה קשה שיש להילחם בה בכל הכוח, מאחר שהיא מותירה הן את בעל הצימר חשוף והן את הנפגע, שלא יוכל לקבל פיצוי מחברת הביטוח אם בעל הצימר לא יוכל לשלם לו.

הטענה של חברת הביטוח היא גם בלתי אפשרית, שכן כל מהות הביטוח היא לשלם פיצוי אם הייתה רשלנות. לכן, אם בעל הצימר לא התרשל, והתאונה נגרמה באשמה מלאה של הנפגע, אז בכלל אין מקום לתביעה.

האם אנחנו, כמתארחים בווילה פרטית או בצימר, יכולים תמיד לתבוע?

כפי שבעל הצימר חייב להבין שהבריכה בה הוא מחזיק היא בריכה ציבורית - כך גם על האורחים להבין שאם קורה אסון, יש לנו כצרכנים הזכות לתבוע את בעל העסק ולדרוש פיצוי כספי. לפיכך, כאשר אנו יוצאים לחופשה בצימר, דירה או ווילה שיש בהם בריכה, יש לזכור לוודא כי לבעלים אכן יש רישיון עסק בתוקף וביטוח חוקי.

חברים הגיעו להתארח בביתי. האם יש לי אחריות משפטית במקרה של טביעה?

כאן אנו נכנסים לתחום האפור של בריכות השחייה. למעשה, ברגע שיש לי בריכה פרטית, יש לי גם אחריות לחיי המתרחצים. יש מעט מאוד חוקים בנושא, ולכן אם קורה אסון, על בית המשפט יהיה לקבוע מי התרשל ומי אשם. בכל מקרה, כדאי לרכוש ביטוח צד ג' שיכסה את בעד הבריכה במקרה שייתבע.

החלפתי דירה עם מישהו בחו"ל, האם יש לי אחריות משפטית במקרה של טביעה?

יש לבדוק כל הצעת ביטוח ולוודא שהיא מכסה את כלל המקרים והאפשרויות, וכן שהיא מספקת הגנה מפני אסון של טביעה. כמובן שבמקרה בו הצדדים יגיעו לבית המשפט, כל אחד יטען לאחריות הצד השני, אך חשוב להיות מעורבים בתנאי הפוליסה ולוודא שהיא אכן מכסה כמה שיותר אפשרויות.

על אילו נזקים ניתן לתבוע ואת מי?

במקרים בהם נגרמו נזקים עקב פציעה או חלילה מוות, יש מקום לשקול הגשת תביעת נזקי גוף כנגד האחראים - בעלי הבריכה. העילה יכולה להיות מכוח מעשה או מחדל של האחראים.

במקרה שמקום מסוג זה לא גודר, לא קיים שלט מתאים בחצרותיו, לא הוצב בו פיקוח נאות וכדומה, ניתן יהיה להגיש תביעה ולטעון לרשלנות, הפרת חובות חקוקות או אחריות מכוח היותך בעלים של מקרקעין מסוכנים וכדומה.

מהו הפיצוי שניתן לתבוע?

במקרים של טביעה או פציעה - הרי שכל נזקי הגוף שנגרמו עקב כך זכאים לפיצוי בהם: הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעות, הוצאות עזרה וסיעוד וכמובן עוגמת-נפש.

כאשר מדובר חלילה במקרה מוות, הפיצוי הוא בגין אובדן השתכרות פוטנציאלי של המנוח בשנים האבודות, או אובדן תמיכה בשנים הללו, פיצוי על העובדה כי חייו של המנוח קוצרו, כאב וסבל, הוצאות קבורה וכו'.

■ הכותבת היא מומחית בתביעות נזיקין וביטוח.