גרמן על סערת ביטול השר"פ בהדסה: "יש על מה לדבר בעניין"

"שמענו שרופאי הדסה הכריזו על ביטול השר"פ (שירותי רפואה פרטיים) ואנחנו מקווים שזו הכרזה אמיתית", הודיע היום סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, משה בר סימן טוב, במסיבת עיתונאים בה השתתפה גם שרת הבריאות יעל גרמן. האחרונה הבהירה בתשובה לשאלת "גלובס" כי בר סימן-טוב מדבר גם בשמה וכי הדבר מופיע גם בתגובה הרשמית שהגישה היום המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת הליך הקפאת ההליכים וגיבוש תוכנית ההבראה בהדסה. הכוונה של המדינה להודיע על קבלת ההודעה של הרופאים שנתפסה כ"איום סרק", נחשפה אמש בגלובס לראשונה.

"אנחנו מאמינים שביטול השר"פ בהדסה הוא דבר טוב ומקווים שהרופאים הבינו בעצמם שהשר"פ הוא חלק מהבעיה בהדס ולא להיפך", הוסיף בר סימן טוב. לדבריו, "השר"פ ייצר אמנם הכנסות למרכז הרפואי, אבל מנגד הוא גרם גם להפסדים ויצר קושי לנהל את בית החולים. לכן אנחנו מקדמים את המהלך שעליו הם הודיעו".

כשנשאלה גרמן האם אפשר להסיק מכך שאין עוד טעם לדיוני הוועדה בראשה היא עומדת (ועדת גרמן) שעסוקה בבחינת הכנסת השר"פ גם אל בתי החולים הציבוריים והממשלתיים שהרי יש בעמדת המדינה מהיום משום קביעה כנגד השר"פ, השיבה: "כן יש טעם, ויש על מה לדבר. כאשר תגיע הצעה אופרטיבית נדון בה זה קצת מוקדם מדי לרתום את הסוסים".

לשאלת "גלובס" האם המדינה אינה מסתייגת מהסכומים הגבוהים שביקשו הנאמנים של הדסה, עורכי הדין ליפא מאיר ואשר אקסלרוד, תוך בקשה מבית המשפט להותיר את הליווי של הנאמנים עד ינואר 2015, הבהירה גרמן: "אנחנו לא חושבים שיש עוד צורך בנאמנים אחרי גיבוש הסכם ההבראה, והודענו על כך גם בתגובה לבית המשפט".

גרמן שבה וקראה לרופאי הדסה לתמוך בתוכנית ההבראה, שכוללת בין היתר קיצוץ של 4.5% בשכרם לתקופה של 3 שנים, הפחתת חלקם בהכנסות השר"פ לטובת הגדלת חלקו של בית החולים, ופיטורי 30 מחבריהם. "אני קוראת לרופאים לתת יד לתוכנית ההבראה ולהצביע בעדה באסיפת הנושים ביום חמישי הקרוב. בסוף זה ההסכם הטוב ביותר שיבטיח את עתידה של הדסה".

במסגרת תגובת המדינה לבית המשפט, במשרדי הבריאות והאוצר מסמנים 3 הסתייגויות מרכזיות ממסמך ההבראה שהגישו הנאמנים: הראשונה היא בסוגיית השר"פ, במסגרתה דורשת המדינה לשנות את המודל שהוצע כך שלא ניתן יהיה לקיים שר"פ בשעות הבוקר אפילו לא באופן "חריג", וכי לא ניתן יהיה לבצע שר"פ בקרב מטופלים שהגיעו לבית החולים מהמיון.

הסוגיה השנייה היא החלטת הנאמנים והנהלת הדסה לסגור מספר יחידות רפואיות ובהן ההוספיס והיחידה לבטיחות, כאשר המדינה מבהירה כי היא מתנגדת חד משמעית לסגירה ומזכירה כי רק למדינה קיימת הזכות לסגור יחידות רפואיות. הסוגייה השלישית היא דרישת המדינה למינוי חשב מלווה לכל אורך תקופת ההבראה, עד שנת 2020. בנוסף, וזה צפוי לקומם עוד יותר את הרופאים, המדינה דורשת לשנות את מתווה ההחזר ההלוואה (הסכומים שיקוצצו משכרם) לרופאים, כך שתיקבע נקודת מבחן באמצע תקופת ההבראה.

לדברי בר סימן טוב, הדבר נחוץ למקרה שבו הוצאות המרכז הרפואי יגדלו מעבר לצפוי, וכי במקרה כזה יש לוודא שכל הצדדים נרתמים לייצוב ביה"ח.

מאיפה יגיעו 1.3 מיליארד שקל מכספי המדינה לטובת הצלת הדסה? גרמן הודיעה חד משמעית כי הכספים לא יגיעו מתקציב משרד הבריאות הנוכחי (עד סוף 2014), אולם בר סימן טוב חייך חיוך ארוך בשלב הזה שהסגיר את המחלוקת בעניין. בכל מקרה הבהיר בר סימן טוב כי סוגיית המקור התקציבי תדון בממשלה וכי ברור שמדובר באירוע חריג שמחייב דיון רציני.