שאלות ותשובות: כל מה שהשרים חייבים לדווח בהצהרות הון

- מהן חובות הדיווח ומסירת הצהרות ההון החלות על שרים?

במקביל לחובות דיווח שונות לרשות המסים, חלה על שרים חובת דיווח על מלוא הונם ונכסיהם למבקר המדינה. זאת, במסגרת הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים. ב-1977 קבעה הממשלה את הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, המבוססים על דוח ועדת אשר. הכללים מטילים על שרים וסגני שרים חובות ומגבלות, ועל מבקר המדינה הוטל לבדוק אם הם עומדים בהם.

בין היתר, בסעיף 10 לכללים אלה נקבעה חובת ההצהרה השנתית של השרים. על-פי כלל זה, בתוך 60 ימים מתום כל שנה לכהונת שר, ובתוך 60 ימים לאחר סיום כהונת שר, חייב שר להגיש למבקר המדינה הצהרה שנתית ובה פרטים על ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות ופרטים על מקורות ההכנסה של השר ושל בני משפחתו.

בסעיף 17 לכללים נקבע כי בתוך 60 ימים מיום תחילת כהונתו חייב השר להגיש למבקר המדינה הצהרה מפורטת על ההון, הנכסים, הזכויות וההתחייבויות שיש לשר ולבני משפחתו ביום כניסתו לתפקיד; מקורות ההכנסה שלו ושל בני משפחתו בשנה שקדמה למינויו כשר; ונכסים שהועברו על שם אחרים. בטופס ההצהרה מתבקש השר לדווח על חשבונות ופיקדונות בבנקים בארץ ובחו"ל.

- האם גם חברי כנסת מחויבים בהגשת הצהרת הון למבקר המדינה?

בניגוד לשרים, חברי הכנסת אינם מחויבים בהגשת הצהרת הון למבקר המדינה. ואולם, גם עליהם חלה חובת הגשת הצהרת הון על-פי כללי האתיקה החלים על חברי הכנסת וכן חוק חסינות חברי כנסת. בסעיף 13ב' לחוק חסינות חברי כנסת נקבע כי "חבר הכנסת או מי שחדל מהיות חבר הכנסת יגיש הצהרת הון כפי שנקבע בכללי האתיקה לחברי הכנסת".

על-פי כללי האתיקה, תוך 60 ימים מיום היבחרו לכנסת או מיום שהפך לחבר כנסת, חייב חבר הכנסת להגיש ליושב-ראש הכנסת הצהרת הון הכוללת פירוט על ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות והחובות שיש לחבר הכנסת ולבני משפחתו, לרבות סוג הנכסים וערכם בעת רכישתם. עוד חייבת הצהרת ההון לכלול את מקורות ההכנסה של חבר הכנסת ובני משפחתו, וכן את סכומי ההכנסה מכל מקור נוסף, אם קיים (למשל דמי שכירות מנכסים, דיבידנדים על מניות וכדומה).

חבר הכנסת אף מחויב לעדכן את ההצהרה כל פעם שחל שינוי משמעותי בתוכן הצהרת ההון, וכן תוך 60 ימים לאחר סיום כהונתו כחבר כנסת. בנוסף, חבר כנסת שהושעה מחויב להגיש ליו"ר הכנסת הצהרת הון בתוך 60 ימים מיום שחזר למשרה.

יושב-ראש הכנסת מצדו מחויב בשמירה על סודיות הצהרות ההון, ונאסר עליו לגלות כל פרט מהן, אלא בהסכמת חבר הכנסת או על-פי דרישת בית המשפט. ואולם, במקרה שבמסגרת הצהרות ההון הבחין יושב-ראש הכנסת בסטייה או הפרה של כללי האתיקה, עליו לדווח לוועדת האתיקה של הכנסת. בנוסף, אם קיים חשש לפלילים, מחויב יו"ר הכנסת לדווח על העניין ליועץ המשפטי לממשלה.

- מהן חובות הדיווח החלות על שרים וחברי כנסת לרשות המסים?

רשויות המס רשאיות לדרוש הצהרות הון מכל אזרח, גם מחברי כנסת ושרים, בכל שלב וללא סיבה מיוחדת, אך דרישה שכזו מבוססת פעמים רבות על מידע המגיע לרשות ממקורות שונים ומצדיק דרישה שכזו.

עו"ד קובי כהן, מומחה במיסוי פלילי ואזרחי, לשעבר מנהל מחלקה במס הכנסה, מבהיר כי "הצהרת ההון עבור רשויות המס נועדה לאתר נכסים משמעותיים שנרכשו על-ידי אדם, ואשר לרשויות המס לא קיימות, מנגד, הכנסות מדווחות אשר יכולות לשמש כמקור לרכישת אותם נכסים".

- האם לרשות המסים היה מידע על נכסיו של פואד בן-אליעזר?

לדברי עו"ד כהן, "רשות המסים ידעה על רכישת הנכס היוקרתי על-ידי בן-אליעזר, ולא רק לאחרונה. כל מה שהיו צריכים לעשות זה לקרוא עיתונים ואף לפתוח את תיקו במס הכנסה. אילו בחנה הרשות אם מקורות הכנסתו המוצהרים מספיקים לרכישת נכס יוקרתי, בוודאי כזה שעלותו מתקרבת ל-10 מיליון שקל, המידע שנחשפו אליו רק באקראי היה נחשף הרבה יותר מוקדם".