דור הזהב? כנראה אבוד

אז ארגנטינה פתחה את מונדיאל 2014 עם 6 מ-6. נראה מבטיח? בהתחשב ברמת היריבות - בוסניה שזו הופעת הבכורה שלה בגביעי העולם ואיראן שאין טעם להרחיב על מסורת הכדורגל הרעועה שלה - ובטח בהתחשב ברמת הכדורגל הבלתי משכנעת בעליל בשני הניצחונות הללו, ובכן, לא כדאי לאוהדי ה"אלביסלסטה" להיכנס לאופוריה.

גם בארבעה מתוך חמשת המונדיאלים הקודמים לארגנטינה היה סטארט של שני ניצחונות בפתיחה - שאחריהם תמיד הגיעה הדחה מאכזבת. למעשה, מאז הזכייה הגדולה של דייגו מראדונה ב-1986, וההפסד בגמר לגרמניה ב-1990 - תקרת הזכוכית המקסימלית של ארגנטינה היא רבע הגמר.

הצד החיובי? ההגרלה הפעם צפויה לסדר לה בשמינית הגמר יריבה נוחה יחסית: אקוודור או שווייץ.

***

בקיץ 2005 הגיעה ארגנטינה לאליפות העולם עד גיל 20 שנערכה בהולנד. ליונל מסי, באותם ימים הכישרון הצעיר והבוסרי של ברצלונה, כיכב עם שישה שערים. גם זבאלטה, גאראי, לוקאס ביגליה, גאגו ואגוארו היו חלק מהנבחרת שזכתה באותו טורניר, עם ניצחונות בדרך על גרמניה, ספרד וברזיל. תשע שנים לאחר מכן, וששת השחקנים הנ"ל הם אלו ששרדו עד לכדי זימון למונדיאל הנוכחי. כולם קיבלו דקות בשני המשחקים הראשונים של ארגנטינה. זו תוצרת נפלאה וייחודית. כהשוואה, מאותה אליפות "שרדו" עד היום בנבחרת ספרד רק פברגאס ודויד סילבה; ברזיל הצעירה של 2005 כלל לא מיוצגת במונדיאל 2014, וכמוה גרמניה.

הילדים של קיץ 2005 הרכיבו עבור ארגנטינה נבחרת צעירה מהוללת. במשחקים הקרובים של ארגנטינה תגיע ההזדמנות האחרונה בהחלט של אותו מחזור להצדיק את הכינוי "דור זהב", שכרגע כלל לא רלוונטי לגביהם. כי הגיל הממוצע שלהם הוא כבר 27.3, ובגביע העולם הבא כבר יהיו כנראה אחרי השיא; ובעיקר כי עד היום, ארגנטינה לא רק שנכשלת בכל מונדיאל, אלא אפילו לא מצליחה לקטוף את התואר השני בחשיבותו - הקופה אמריקה.

***

במשחק הראשון של ארגנטינה במונדיאל, נגד בוסניה, בחר המאמן אלחנדרו סאבלה לפתוח במערך הגנתי תמוה של 5-3-2. זה נראה איום ונורא. רק כאשר ערך שני חילופים במחצית, כולל הכנסתו של היגוואין כחלוץ נוסף לצד אגוארו - הפקק השתחרר, רק מעט, בזכות ה-4-3-3. לכאורה זה היה מהלך קריטי, בעיקר כי הוא הכניס לעניינים את השחקן שעליו תיפול ותקום ארגנטינה. "מסי הרבה יותר קטלני כשהוא משחק מאחורי שני חלוצים", פירשן עבור "הגרדיאן" זיקו, שחקן העבר הגדול של ברזיל. "פתאום המשחק שלו נפתח לחלוטין: במחצית הראשונה הוא היה מבודד, וכל מה שבוסניה הייתה צריכה לעשות כדי לנטרל אותו היה להציב מולו מספר שחקני הגנה, ולכן הוא גם בעט 0 פעמים לשער. במחצית השנייה, עם חלוצים מסייעים סביבו, היה לו קל יותר לקבל את הכדור בעומק המגרש, ואז גם הגיע הגול היפהפה שלו. למסי יהיה הרבה יותר קל להיות מסי אם שיטת המשחק תנצל את האיכויות שלו, ולא תזרוק אותו אל מול חומה של שחקני הגנה".

זיקו, שכבש 48 שערים ב-71 הופעות במדי ברזיל, איתה הופיע בשלושה מונדיאלים (1978, 1982 ו-1986), סבור כי "ארגנטינה היא מועמדת חמה מאוד לזכות בגביע העולם הזה, אבל כדי שזה יקרה - חשוב שהמאמן לא יסבך את העניינים".

אתמול (שבת) מול איראן, סאבלה לא סיבך. הוא עלה במערך זהה לזה של המחצית השנייה נגד בוסניה. אותם שחקנים, אותו 4-3-3, אחרי שביומיים האחרונים הגיעו דיווחים מהמחנה של ארגנטינה לפיהם גם מסי בכבודו ובעצמו המליץ לסאבלה לעבור לשחק בשיטה הזו. עבד? לא ממש: זה נראה אפילו פחות טוב ביחס למשחק עם בוסניה. עד תוספת הזמן, כשמסי כבש את השמיני שלו בשבע ההופעות האחרונות במדי הנבחרת.

אם שני המשחקים הראשונים הם אינדיקציה להמשך, אז עושה רושם שהסיכוי של ארגנטינה ללכת עד הסוף לא באמת תלוי במערך כזה או אחר, אלא בעיקר בפרצי גאונות תכופים של הפרעוש. כל דבר אחר פשוט לא יספיק.