הנקראות ביותר

מי נהנה מיום גיבוש?

האם ימי גיבוש שמעביד יוזם ומממן מהווים טובת הנאה לעובד, שאותה ראוי למסות *מהם המבחנים שקבע בית המשפט האזורי לעבודה בפסק דין דה נשון טרפיק

אחרונה יצאה מבית הדין האזורי לעבודה פסיקה, הנוגעת לסוגיית סיווג טובת הנאה הנובעת לעובד מפעילות גיבוש שיזם ומימן מעביד. על אף שפסק הדין בחן הטלת חבות בדמי ביטוח לאומי בלבד, הרי יש לו משמעות זהה אף לעניין החבות במס הכנסה.

מעובדות פסק דין דה נשון טרפיק עולה, כי מדובר באירוע גיבוש שאותו ארגנה החברה לעובדיה. האירוע הנבחן כלל יום גיבוש, שבמסגרתו מומנו לינה וארוחת ערב בבית מלון בארץ וכן פעילויות חברתיות שונות.

המוסד לביטוח לאומי טען, כי מדובר בנופש עובדים לכל דבר, וביקש לחייב את החברה בדמי ביטוח לאומי בגין "טובת ההנאה" אשר לה זכו העובדים.

בפסק הדין קבע בית המשפט, כי המבחן המכריע בשאלה אימתי הוצאה שהוציא המעביד, היא הוצאה שתותר לו בניכוי בלא זקיפת שווי הכנסה לעובד, הוא מבחן "נוחות המעביד או הנאת העובד".

המבחן כולל שני מבחני משנה: האחד, האם טבע התפקיד שממלא העובד מצריך אותו להיזקק להנאה המדוברת, כלומר האם הנאה זו חיונית למילוי תפקיד העובד ומשום כך היא לתועלת המעביד; והשני, האם ההטבה מסבה לעובד טובת הנאה ניכרת.

בית המשפט קבע, כי לאור העובדות שהוצגו בפניו, לא נגרמה לעובד הנאה ניכרת, שכן אירועי הגיבוש נערכו רק בישראל במהלך השבוע (ולא בסופי שבוע), על חשבון ימי עבודה ובגינם קיבלו העובדים משכורת רגילה. לעובדים לא הייתה אפשרות לצרף לאירועי הגיבוש את בני משפחתם והם לא שילמו עבור האירועים. להיפך, החברה מימנה את מלוא העלויות.

בין היתר ביסס בית המשפט את הכרעתו על כך שהחברה חייבה את עובדיה להגיע לימי הגיבוש, היא זו שקבעה לעובדים, בהתאם לצורכיה, את סדר ישיבתם ולינתם וכן את אופן חלוקתם לקבוצות בפעילויות השונות. זאת ועוד, הפעילות נמשכה לאורך כל אירוע הגיבוש (פרט למספר שעות מנוחה בודדות).

בהמשך בחן בית המשפט את קיומה של תועלת המעביד, קרי שאלת חיוניות אירועי הגיבוש ותועלתם לפעילותה העסקית של החברה ולתפקוד עובדיה. בית המשפט קבע שאף תנאי זה מתקיים.

בין השאר ציטט בית המשפט את המבחנים, אשר קבע בית המשפט העליון בפסק דין בנק יהב, הקובע כי בחינת טובת ההנאה שנגרמה לעובד תיבחן באופן אובייקטיבי, כך שטובת המעביד - אף אם נבעה כזו - לא תכריע, שכן יש בה משום סובייקטיביות מובנית הנגזרת ממצבו ויכולותיו של המעביד. לא כך הוא מבחן טובת העובד, הניתן לבחינה באופן אובייקטיבי בהתאם למוסכמות ולמקובלות במשק.

אין ספק, כי תוצאת פסק הדין מושפעת מצורך השעה, הנובע משינוי הגישה ההולכת ומתפתחת בכל הקשור ליצירת סביבת עבודה הולמת לעובדים וחיוניותה לקיום סדרי עבודה תקינים בעסק.

שינוי תפיסה

אנו סבורים, כי לתוצאת פסק הדין השלכה רוחבית משמעותית הרלוונטית לכל רשויות המס הנוגעות בדבר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ), שכן במסגרתו נפסק בפעם הראשונה בסוגיית הוצאת מעביד הנוגעת לפעילות גיבוש. עד לפסק הדין נקטו הרשויות בעמדה הקובעת, כי יש למסות פעילות זו בדרך של זקיפת טובת הנאה לעובד, או לחילופין כזו שאינה מוכרת למס הכנסה ומחייבת בתשלום מקדמה בשל הוצאה עודפת.

שינוי תפיסה זה מעורר חשיבה מחודשת בצורך בשינוי הגישה בכל הנוגע להתאמת הכללים הנוגעים להגבלת הוצאות הקשורות לעובדים. כידוע, תקנות המס בעניין ניכוי הוצאות מסוימות תוקנו בעיקרן בשנת 1972, ומטבע הדברים הן אינן מתאימות לתקופתנו. התקנות מגבילות את גובה סכומי ההוצאות הקשורות לנסיעה ולשהייה בחו"ל, שלילת הוצאות אירוח בישראל, חיוב בגין טלפון נייד ועוד.

כיצד סביר להגביל הוצאות טיסה לחו"ל של אדם בכיר, המנהל עסקים בינלאומיים והנדרש לנסיעה במחלקה הראשונה; האם יש עוד מקום לשלילת הוצאת אירוח במסעדה של לקוח או ספק, בניגוד לנורמה בסביבה העסקית שבו פועל אותו התאגיד; האם סביר לחייב עובד במס בגין טלפון נייד, אשר הועמד לרשותו מאת מעסיקו על מנת לאפשר את זמינותו בכל שעה ביממה. אנו סבורים, כי יש מקום לחשיבה מחודשת בעניין ולהתאמת הכללים לרוח התקופה.

הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו האפט

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות