"הקרנות הפכו להיות כמו בנקים חבל על הזמן של היזמים"

ג'ו שפירא, יזם סדרתי, שעומד בין היתר מאחורי אתר ההיכרויות JDate , בפאנל על מימון המונים: "צריך תואר שלישי כדי להבין מה אתה מקבל ב-Term Sheet"

ג'ו שפירא / צילום: ענבל מרמרי - צולם בסטודיו רון אלוני
ג'ו שפירא / צילום: ענבל מרמרי - צולם בסטודיו רון אלוני

"קרנות ההון סיכון הפכו להיות כמו בנקים. אתה מקבל Term Shee t באורך של מגילה וצריך תואר שלישי כדי להבין מה כתוב שם. חבל על הזמן של היזם שמנסה לקבל מהן מימון", כך טען היום (ג') היזם הסדרתי והמשקיע ג'ו שפירא, שעומד בין היתר מאחורי הקמת אתר ההיכרויות המצליח JDate במסגרת אירוע "היי-טק על הבוקר" שערכה פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel בתל אביב.

רוב הפאנל עסק בנושא החם של מימון המונים (CrowdFunding) אבל מטבע הדברים נגע גם לאפשרויות המימון המסורתיות שקיימות היום בשוק. "הקרנות מנסות לרבע יזמים ולהכניס אותם לתוך קופסאות ומודלים שהן מכירות. רוב הקרנות לא היו משקיעות באפליקציה כמו Yo ולא היו משקיעות בוואסטאפ או בפייסבוק או בטוויטר כי הן מעדיפות להשקיע במשהו שמבוסס על רעיון שהן מכירות ולא משהו חדשני", אמר ינון לנדברג, שבימים אלה עומד מאחורי מיזם חדש בשם sFBI.

אחד הפתרונות, כפי שמצביעות השנה-שנתיים האחרונות בתעשייה, היא פלטפורמות לגיוס המונים. זה מתחיל באתרים כמו קיקסטארטר ואינדיגוגו ונגמר בפלטפורמות שמאפשרות למשקיעים להתאגד תחת קורת גג אחת ולבצע השקעה של הרבה משקיעים קטנים בשם אחד.

רו"ח אילנית הלפרין, מנהלת מחלקת ההיי טק ומדעי החיים בפאהן קנה, ציינה כי "השנה צפוי היקף ההון המושקע באמצעות גיוס המונים בעולם להסתכם בכ-10 מיליארד דולר - גידול של פי שניים לעומת כ-5.1 מיליארד דולר בשנה שעברה. על-פי התחזית, עד 2025 יגלגל התחום כ-93 מיליארד דולר".

גם בישראל הפך התחום בשנים האחרונות לאחד החמים בכל הקשור להשקעות בסטארט-אפים ובפרויקטים טכנולוגיים, אך החקיקה והרגולציה, טוענים חלק ממשתפי הפאנל היום (ג'), שמה מקלות בגלגלי החדשנות. "הצעות החוק שיש היום בתחום בישראל נכשלו", טוען ג'ון מדווד, מנכ"ל חברת OurCrowd, שמפעילה מעין קרן השקעות שמתבססת על מימון המונים.

"צריכים להוריד את סף הכשירות של משקיע שיכול להשקיע בסטארט-מנגד, טוענת מיכל מיכאלי, שבימים אלה מגייסת קרן הון סיכון בשם EVA Ventures, כי דווקא ההגנה של הרגולטור על הציבור והפעלת קריטריונים להשקעה בפלטפורמות מימון המונים מאוד נדרשת. "צריכות להיות אופציות כמו crowdfunding אבל אני לא בטוחה שזה צריך להיות כמו תחנת טוטו שתשים 50 שקל ותקבל מניה באיזה סטארט-אפ. מה שייצא מזה בסוף זה אנשים שמשקיעים באפליקציה כמו Yo".

אבל דווקא בפלטפורמות מימון ההמונים הישראליות יש דרכים לסינון של סטארט-אפים ומיזמים. "כדי להימנע מסיכונים בהשקעות אנחנו עובדים עם האנג'לים הכי פעילים ומצליחים בקהילה", מסבירה מור אסיא, מנכ"לית ומייסדת שותפה של iAngels, שמאפשרים למשקיעים מן המניין להשקיע לצד אנג'לים מוכרים ומובילים. "אנחנו נהנים מהערך המוסף של האנג'לים ומשקיעים לצידם. כיוון שהסכום ההתחלתי הוא רק 5,000 דולר, אז זה מאפשר למשקיעים ליצור תיק השקעות מאוד מגוון ולהפחית גם את הסיכון שבהשקעה".

שפירא, שבימים אלה מגייס למיזם מובייל חדש שהוא מוביל, טען כי עבורו לא ממש משנה מאיפה מגיע הכסף. "אני מגייס כבר 24 שנים. אני אקח כל כסף כל עוד הוא כשר או שאפשר להכשיר אותו. ברור שאם מגייסים כסף חכם מאנג'ל שיש לו גישה לביזנס או ניסיון באחד הצדדים של העסק, זה יכול לעזור בעתיד. אבל אין באמת דבר כזה 'כסף טיפש' כי אם יש אנשים שיש להם כסף, כנראה שהם לא באמת טיפשים".