החברה הישראלית ששואפת להשביח את הקנאביס

היא הוקמה לפני פחות משנה על בסיס פיתוח של הפקולטה לחקלאות ברחובות, ניצלה במהרה את ההייפ בתחום הקנביס וראתה את המניה נוסקת (וגם צונחת) ■ G בעקבות חברת ברידאיט והיו"ר הנוצץ שלה יצחק שרם

ד"ר עודד שגיא / צילום: יונתן בלום
ד"ר עודד שגיא / צילום: יונתן בלום

בכנס המשקיעים של חברת ברידאיט (BreedIT), שנערך בלאס וגאס באפריל האחרון, חילקו קופסת פח קטנה עם שם החברה ועליה מצויר עלה מריחואנה. אל דאגה, בתוך הקופסה יש רק סוכריות מנטה. "יש לנו כאן בחברה מצב רוח טוב באופן טבעי", צוחק המייסד ד"ר עודד שגיא, כי בכל זאת, גם כשמדובר בחברה מדעית שהמוצר שלה הוא בכלל תוכנה לאופטימיזציה וקיצור זמן הטיפוח של זני צמחים חדשים, העיסוק הציבורי בקנביס עדיין כרוך במשחקי מילים ובבדיחות קטנות. שגיא מדגיש שמעולם לא החזיק צמח קנביס ביד, וגם מבהיר שהכניסה לחממות הגידול בישראל מחייבת אישור משטרתי, אפילו לשוטר, לא כל שכן לשותף עסקי "אזרחי". תעשייה עם פוטנציאל אדיר, שעדיין נלחמת על הלגיטימיות שלה ותמיד מחזיקה אוזן אחת פתוחה לרוחות המנשבות בקרב הרגולטורים.

אבל עזבו את הבדיחות על "שאיפות גדולות" ועל "הדשא של השכן". עם ההקלות הרגולטוריות על שימוש בקנביס רפואי וגם על קנביס לשימוש אישי, בעיקר בארצות הברית ובקנדה, התחום החל לרתוח. זאת לצד יותר ויותר ניסיון נצבר לגבי סגולותיו התרפויטיות, הן כמשכך כאבים וחרדות, הן - וזה עדיין נמצא בשלב מחקרי - כמסייע במחלות נוירולוגיות שונות כגון אפילפסיה ופרקינסון, והן לשימושים רבים אחרים, כולל תעשיית הקוסמטיקה.

תחת השם הכללי חברות קנביס אפשר למצוא חברות רציניות העוסקות בקנביס לצרכים רפואיים - מזרעים משופרים ועד משחות מרגיעות, ממשאפים ועד שמנים - לצד כל מיני חברות שצצו על גל ההייפ, עם ערכות לגידולים ביתיים וצורכי גינון. וכן, גם עם לא מעט דמויות מפוקפקות ודיווחים אופטימיים מדי לציבור, שגרמו לחלק מהחברות הללו לחוש את זרועה הקשה של הרשות האמריקאית לניירות ערך, שהפסיקה את המסחר בהן לזמן מה.

ברידאיט, שעוסקת בהשבחת צמחים - המוצר שלה הוא תוכנה (IBreedIT), המסייעת לזנים חדשים של קנביס רפואי להגיע מהר יותר וביעילות לתוצאה הרצויה מבחינת חוזק הצמח וחוסנו, וגם מבחינת הרכב החומרים הפעילים בו - נחשבת בין היותר רציניות בתחום הכל-כך תנודתי הזה.

היא הוקמה לפני שנה, כאשר שגיא רכש מיישום, חברת מסחור הידע של האוניברסיטה העברית, את זכויות השימוש הבלעדיות לתוכנה שפיתחו בפקולטה לחקלאות ברחובות. באוגוסט 2013 העבירה ברידאיט ישראל 67% ממניותיה לשלד בורסאי שנרכש במיליון דולר, של חברת משחקים שנכשלה בשם Progaming, ושינתה את שמה לברידאיט קורפ. שאר האחזקות בברידאיט (33%) שייכות לשגיא המייסד והמנכ"ל של החברה הישראלית, שמיד לאחר מכן גם החליט להסב חלק מפעילות החברה לתחום טיפוח זני הקנביס.

בשלב הזה הבין שגיא, שהוא צריך גב חזק של אדם שמוכר למשקיעים בשוק ההון, ופנה ליצחק שרם, מי שהיה אחד הפעילים המרכזיים בשוק ההון בשנות ה-90 וזכה לכינוי מהנדס פיננסי. שרם אמנם אינו חולש כיום על הסכומים שעברו תחת ידיו אז, אבל הוא עדיין שם מושך למשקיעים, כיו"ר ברידאיט קורפ (סימול: BRDT), החברה הציבורית שהיא בעלת השליטה בברידאיט, הנסחרת "מעבר לדלפק" בוול סטריט.

"אחרי שד"ר שגיא יצק את ההסכם שלו עם הפקולטה לחקלאות ברחובות לשלד הבורסאי, הוא פנה אליי והציע לי ללכת עם משהו חלוצי - להתמנות כיו"ר ולנסות להקים פה חברה שתצליח כלכלית", אומר שרם בראיון ל-G. "ברידאיט ניצלה מהר מאוד את ההייפ בתחום הקנביס. קל לגייס כסף לתחום ונותנים לו ערך בורסאי. אנחנו משקיעים זמן בהשבחת קנביס, אבל לא מזניחים את העיסוק המקורי של החברה - השבחת זנים של ירקות".

"עולם הולך ומתרחב"

על רקע הלגליזציה הגוברת והולכת של התחום, אין פלא שעיניו של שרם נצצו. שתי מדינות בארצות הברית, קולורדו וושינגטון, מתירות את השימוש בו גם לשימוש אישי, למעלה מ-20 מדינות מתירות שימוש בקנביס רפואי, ומדינות נוספות בארצות הברית דנות באפשרות הזאת. גם קנדה אישרה לפני חודשים אחדים את השימוש בקנביס רפואי.

- מן הסתם פנו אליך כדי לרתום את הידע ואת הקשרים שלך בשוק ההון.

"ודאי שלא פנו אליי בגלל הידע שלי בקנביס", צוחק שרם. "אני מביא לתמונה את שוק ההון, את היכולת לגייס משקיעים ולעשות שיתופי פעולה בינלאומיים".

- ולמה אתה נכנסת לעניין?

"אני מבחינתי נכנסתי לחברה חדשה בתחום מאוד מעניין ואני עושה שם את מה שאני אוהב. זה הולך להיות שוק אדיר, זה תופס היום תאוצה. נהייתי היום האיש הכי חשוב אצל הילדים. זאת 'ההשקעה הממסטלת של שרם'".

- מה אתה אוהב? לזהות טרנדים ולרתום להם את הידע שלך בשוק ההון?

"כן. העולם הזה של הקנביס הולך ומתרחב, והוא רק בתחילתו. הרבה תרופות עוד ייצאו מהקנביס. זה הולך לאט כי יש כאלה שתפקידם לאסור את הקנביס, ואם יתירו את השימוש בו, הם ייוותרו ללא תעסוקה", הוא אומר בציניות. "אבל יותר ויותר מדינות התירו שימוש בקנביס בדרך זו או אחרת. הבעיה היא שכרגע, אדם הסובל מכאבים הולך ומקבל שקית קנביס ואף אחד לא יודע מה עוד יש בזה. מה שאנחנו הולכים לעשות זה ספציפיקציות של הזרע".

- השאיפה היא להגיע לתחום התרופות?

"אני לא מאמין שנלך לכיוון הזה. ההתמקדות כרגע היא בקוסמטיקה ובתוספי מזון, ובצורך להקל על כאבים".

- מה החזון שלך לגבי החברה?

"השאיפה שלי כיו"ר זה להתפשט כמה שיותר בעולם. אני רואה אפשרות שהקנביס ייטול חלק גדול יותר ויותר בתחום הטיפול בכאבים, אבל זו מערכת קשה, כי רוב העולם לא מאפשר את השימוש בו, וגם אסור לייצא אותו (כרגע המגבלה היא שאפשר להשתמש רק בגידול מקומי)".

- מה גודל ההשקעה שלך בחברה?

"השקעתי כ-150 אלף שקל, ואם אנצל את כל האופציות בנוסף להשקעה הראשונית, יהיו לי 6% בחברה".

- בינתיים, אחרי ההייפ, כל שוק הקנביס נחתך בערכי המניות.

"באחרונה התחום הזה סובל מהרבה רמאים, אבל ה-SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית) עושים שם עכשיו סדר. אבל אנחנו חברה מאוד מסודרת".

ואילו איש העסקים הוותיק יואל יוגב, בעל חברת שיווק רכיבי האלקטרוניקה אל גב, שמכהן כמנכ"ל החברה האם הציבורית ברידאיט קורפ, מוסיף: "היו תנודות בכל התחום. הייתה תקופה שכל התחום ירד חזק בגלל בנק מסוים בארצות הברית שנתן הנחיה לא להשקיע בתחום הזה. אנחנו לא מסתכלים על זה ביומיום, אלא שקועים בעבודה שלנו וברצון להשביח את החברה".

- אבל דברים כאלה גורמים לכך שהחברה האם, הציבורית, סובלת מתנודות מאוד חריפות, מה שעלול קצת להרתיע משקיעים.

"אז מה? לא הכול בשליטתנו".

בסביבות מארס החולף המניה זכתה לזינוק אדיר (מפחות מ-10 סנט לכמעט דולר למניה) ומאז נחתכה, נישאת בגלי תהפוכות התקווה והייאוש של התחום כולו, והיא נסחרת כיום סביב ה-40 סנט למניה, המשקפים לחברה שווי שוק של כ-35 מיליון דולר.

עד כה גייסה החברה, לדברי שרם, 3-3.5 מיליון דולר, כאשר בחודש שעבר חתמה אינטיבה, שהיא חברה-בת של חברת האחזקות האמריקאית גלובל קנביס, על חוזה השקעה עם ברידאיט, שיכול להגיע עד 3.2 מיליון שקל. בינתיים השקיעה אינטיבה כרבע מהסכום.

טיפוח באמצעות רצפי דנ"א

מי שפיתחו את אייברידאיט (IBreedIT), התוכנה שבבסיס ברידאיט, הם שני מדעני הפקולטה לחקלאות פרופ' חיים רבינוביץ ופרופ' נחום קידר, וכן דרורה בלגה, שתרמה לעניין את הידע שלה בפיתוח מערכות ושכיום גם היא וגם פרופ' רבינוביץ' משמשים יועצים לברידאיט.

מה שעושה התוכנה הוא לסייע למטפחי זנים חדשים של צמחים לעשות אופטימיזציה של התהליך. ננסה להסביר: בטיפוח זן חדש יש שמונה שלבים, שהראשון שבהם הוא הצבת מטרה. למשל, עגבנייה אדומה יותר ומתוקה יותר. השלב הבא הוא חיפוש "הורים" מתאימים מבחינת התכונות, ואז כמה שלבים של הכלאות, כאשר בכל שלב בוחרים את הצמחים המתאימים ביותר שיעברו לשלב הבא. מי שזוכר את לימודי האבולוציה שלו, אולי נזכר עכשיו בחוקר בן המאה ה-19 גרגור מנדל, שיש המכנים אותו "אבי הגנטיקה", אשר עבד בצורה דומה על צמחי אפונה.

באופן מוזר, שיטות העבודה על טיפוח זני צמחים חדשים לא השתנו יותר מדי מאז, אולם התוכנה, המשלבת בינה מלאכותית, טוענת שהיא יכולה להקפיץ את התהליך לדור הבא, במובן של יעילות ומהירות. בדרך כלל, תהליך טיפוח של זן חדש, באמצעות הכלאת צמחים בעלי התכונות הרצויות למשך כמה "דורות" עד לקבלת התוצאה הרצויה, אורך בין שלוש עד חמש שנים, ועלותו מסתכמת בכשלושה מיליון דולר. כאשר רבינוביץ' וקידר פיתחו למשל עגבנייה בעלת מתיקות רבה יותר, מעל כל צמח היה פתק ובו התכונות של הוריו והורי הוריו ועל סמך הפתקים הללו וגיליונות אקסל שבהם ריכזו את הנתונים, הם בחרו את הצמחים אשר יוכלאו לשלב הבא, וכך הלאה עד לתוצאה הרצויה.

מה שהתוכנה עושה בפועל הוא לאסוף את כל הנתונים הרלוונטיים עבור משימת הטיפוח - ויכולים להיות גם 60 פרמטרים שונים, גובה, צבע, איכות פרי, עמידות לווירוסים ועוד - ולנתח עבור המגדל מיהם ה"הורים" האופטימליים שיעלו לשלב הבא של ההכלאות. זהו טיפוח קלאסי שנעזר בכלים מולקולאריים כמו רצפי דנ"א, השונה מטיפול של הנדסה גנטית בזרעים, בסגנון מה שעושה למשל חברת אבוג'ן, להיט בתחומה.

"היום בגלל התחרותיות הרבה", אומר שגיא, "אין לך הלוקסוס הזה לעבוד על זן חדש כל-כך הרבה זמן, כי אם מישהו יקדים אותך בזן משופר, כל ההשקעה - זמן וכסף - הייתה לשווא. אתה חייב להיות תחרותי".

מעבר לחיזוק השוק הוני מכיוונו של שרם, חיזוק מקצועי משמעותי שרשמה החברה הוא הצטרפותו לחברה כמשקיע וכדירקטור של מי שהיה המדען הראשי של טבע, בן-ציון ויינר, וכן מעורבותו של איש העסקים הוותיק יואל יוגב, (כאמור בעל חברת שיווק רכיבי האלקטרוניקה אל גב, שמכהן כמנכ"ל החברה הציבורית). יוגב, חובש כיפה המתרחק בחשדנות מתקשורת, היה המשקיע הראשון בברידאיט הרחוקה כל-כך מתחומו. "זיהיתי את ההזדמנות", הוא מסביר ביובש את פשר ההשקעה.

את התחום המקצועי מחזק, מלבד ויינר, גם ד"ר אלן שאקלפורד מקולורדו, מומחה בעל שם עולמי בתחום הקנביס הרפואי, שטיפל עד היום בכ-14 אלף לקוחות באמצעות הצמח, ואף שיתף פעולה עם מגדלי מריחואנה והנחה אותם לאיזה הרכבי צמח הוא מעוניין להגיע לטובת חוליו (לפתח זן של קנביס שיהיה גבוה ככל האפשר בחומרים האפקטיביים ונמוך ככל האפשר בחומרים הממסטלים).

שאקלפורד, פנימאי בהתמחותו, שבימים אלה עושה עלייה לישראל מדנבר קולורדו, הצטרף לוועדה המייעצת של החברה וקיבל בה אופציות.

שינויים במבני הצמח

נחזור לשגיא, שעוד קודם שייסד את ברידאיט, ניהל את מחלקת ההדרים במכון וולקני והחליט בשנת השבתון האחרונה שלו כאיש אקדמיה על שינוי דרך. הוא התעסק באותה שנה בהשקעות בחברות ציבוריות והחליט להוציא את עצמו לפנסיה מהמכון הוולקני לטובת מעבר לעולם העסקים. הוא חבר לבני גאון המנוח בחברת אגרו שלו, ובשלב מסוים ניהל עבורו את קרן אקווה-אגרו, שהשקיעה בחברות טכנולוגיה מתחום החקלאות.

לאחר מכן, "התביית" על תוכנת אייברידאיט, פרי עבודת מחקר חקלאי ארוכה. לדבריו, זכויות השימוש בתוכנה נרכשו בלי כל קשר לקנביס, אולם כמה חודשים לאחר הקמת החברה, החליטה ההנהלה להיכנס לתחום הטרנדי כל-כך.

"בדקנו את התחום וראינו שלא הושקע בצמח הקנביס מאמץ מדעי, בגלל הקונוטציה שלו ובעיית הלגאליות", הוא מסביר. "זה תחום עם פוטנציאל צימוח גדול, במיוחד כשמדובר על גודל שוק שעומד על 5 מיליארד דולר ושאמור להגיע ל-25 מיליארד תוך חמש שנים, כאשר למעשה אחד האפיונים הבולטים של גידול הקנביס בעולם, שהוא נעשה בידי מגדלים רבי ניסיון, אך ללא רקע מדעי. עם הגל החדש של הלגליזציה לשימוש בצמח בעולם, חשבנו שיש לנו יתרון יחסי ביכולת להתמודד עם תוכניות טיפוח של הצמח ולהביא את העיסוק בו לרמה מקצועית, כמו שאנחנו רגילים בפקולטה לחקלאות".

- מה ייחודי בטיפוח זני קנביס?

"לצד שיפור הזנים הקלאסי כגון עמידות למחלות ולמזיקים, יכולת יבול יותר טובה וכושר צימוח בתנאי אקלים שונים, יש תחום שהוא ייחודי לקנביס, מפני שהמוצר שלו הוא חומר כימי שמפיקים מהצמח. כיוון שבצמח יש מגוון חומרים, ביניהם THC הגורם לאילוזיות והקנבואידים השונים בעלי סגולות תרפויטיות שונות, שינויים במבנה הצמח יכולים להגדיל את יעילותו הרפואית בהתאם להתוויות של המחלות השונות המטופלות בו, מכאבים כרוניים ועד אפילפסיה".

- יש לא מעט מגבלות רגולטוריות על קנביס, למשל שאי אפשר להעביר אותו ממדינה למדינה בתוך ארצות הברית.

"מבחינתנו זה יתרון", משיב יוגב, מנכ"ל ברידאיט קורפ הציבורית. "הלקוחות שלנו הם מטפחים שרוצים לרכוש מאיתנו את התוכנה, כך שאם לכל מדינה המטפחים שלה, יש לנו יותר לקוחות. אבל ברידאיט היא חברת אגרוביוטכנולוגיה, אנחנו לא מתעסקים ברגולציה". לחברה עצמה אסור לגדל צמחי קנביס, שכן הדבר כרוך ברישיון. בישראל יש שמונה מגדלים בעלי רישיון, וברידאיט חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם אחד המגדלים, חברת "שאיפה לחיים", ואולי תרחיב את שיתופי הפעולה למגדלים נוספים.

לשאלה אם יש כבר הסכמים עם מגדלים מחוץ לישראל איננו מקבלות תשובה - יוגב שומר את הקלפים קרוב לחזה - אבל בלי ספק החברה רואה את עתידה מחוץ לישראל. "החברה רואה אופק נרחב בהתפתחות במכירת התוכנה וייעוץ לארצות מתפתחות ומפותחות בתחום טיפוח זרעים", הוא מצהיר, "והיא פועלת להרחבת השותפויות העסקיות עם חברות בעולם".

צרו איתנו קשר *5988