על קו התפר: תערוכת בוגרים באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל

במחלקה לצילום בבצלאל ניכר היטב השלב שבו נמצאים הבוגרים הצעירים, בין האקדמיה לעולם המקצועי

עבודה של יעל דרייזן / צילום: יחצ
עבודה של יעל דרייזן / צילום: יחצ

מסע בין תערוכות הבוגרים באקדמיות לאמנות ולעיצוב ברחבי הארץ הוא פתח להתבוננות בהלך הרוח של יוצרים צעירים, בנקודת זמן שבה נראה שכל הטכנולוגיות נגישות, כל הערוצים פתוחים וכל חומר אפשרי לעבודה ביד היוצר. המגוון הרחב - בין מחלקות המתמחות בתחום יצירתי, טכני או בחומר מסוים, לבין מחלקות אמנות רב-תחומיות - מבטיח עושר יצירתי גודש חושים, גם אם לא תמיד חדשני ומרגש. מתוך הריבוי בולטים קולות ומראות מקוריים לעתים, מפתיעים לעתים, ובהחלט מוכשרים.

"בוסר, שם זמני" - הכותרת שנתנה לילך עובדיה לעבודת הגמר שלה במחלקה לצילום בבצלאל, היא אולי המילה הטובה ביותר לתאר את השלב שבו נמצאים בוגרים צעירים, בין האקדמיה לעולם המקצועי. "לבוגר יש 'עונה', תקופה קצרה מאוד מרגע סיום התואר, שבה עליו להבשיל ולפרוץ", מתארת עובדיה את מצב הביניים הזה, בעבודה שבה הפנתה מבט לצמחייה במרפסת דירתה ובגינה של אמה. בצילום וידיאו וסטילס היא יוצרת מיצב מעניין ורענן בחלל שמשמש ביומיום כסטודיו לצילום במחלקה. היא מנכסת לעבודתה את החדר ומרכיביו, שכוללים, בין השאר, צמח שפלש מבחוץ, ומלבלב בפינת התקרה, אותו היא מאירה בזרקור, ומעניקה לו מעמד וחשיבות.

גם הילה עידו מהמחלקה לצילום מתייחסת בעבודתה למצבי-סף, אולם היא עושה זאת בהתבוננות אל המרחב הבנוי. בורות יסודות לבניין חדש לצד רחוב סואן, הר שנחתך כדי לפנות מקום למבנה או קצה של שכונה הנוגע בטבע - אלה הם הסיפים שלה.

"אני גאה לסיים עם מחזור בוגרים כה מוצלח", אומר מיקי קרצמן, הפורש השנה אחרי שנים רבות מתפקיד ראש המחלקה לצילום בבצלאל. קרצמן עודד את תלמידיו לחשוב מעבר לצילום, לחקור את המדיום ואת היכולת שלו להיות חלק מביטוי אמנותי חזק ומשמעותי.

כך, למשל, בחר ליאור קינד להפוך את פרויקט הגמר שלו לחנות, המוכרת את צילומיו ב-99.90 שקל. כל הצילומים מודפסים וממוסגרים בפורמט אחיד, וארוזים בעטיפת ניילון שקופה, המקשה על הצופה להבחין באיכות המעולה של הצילום עצמו. כך הוא הופך את האמנות למוצר ופוגע באופן ציני בחוויית הצפייה עצמה. על מנת ליהנות מעבודת הצילום במיטבה עלינו לרכוש אותה ולהפשיט אותה מאריזתה. זהו משחק של פיתוי והתנכרות בו-זמנית.

במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל ממתינות לצופים בכל שנה הפתעות מרתקות.

אחיה כנה יצר קונסטלציה של כלים עגולים גדולים, ספק כלי נגינה, ספק כלי קיבול, העשויים מחימר-אדמה כבוש. הם תלויים בחלל הכניסה לתערוכת המחלקה ויוצרים תחושת מעבר לממד אחר.

אלירן ג'אן מציג מיצב של גילוי והסתרה, שבו מתגלות שכבות פנימיות בכדי חרס פשוטים; דיוקן עצמי בעבודת וידיאו מוקרן על חלקו הפנימי של כד שנחצה לשניים והופך למצע-גוף תלת-ממדי, וגוש זכוכית תמים מואר לרגע קסום ומגלה כד נוסף, כזיכרון מרפרף.

צרויה אורן משתמשת בשברי משטחים דקיקים, שהיא יוצרת מהחומר הקרמי, ובעבודה עמלנית מצמידה אותם כעלי כותרת רב שכבתיים לכלים גדולי מידות.

במחלקה לאמנות מציגה מאיה רומבק שעווניות שקופות מעוטרות בדוגמאות של רקמה אתנית, שהיא מפרקת מזיכרונות הילדות וממשא הזהויות של הוריה. "אמא מרוסיה ואבא מליטא, עם מבטא כבד ואני מנסה לטפל במטענים ותחושות הבושה בזרות שחשתי כילדה", היא מסבירה. השכבות של רקמה על מצע שקוף נראות כמו הפרדת צבעים - טכניקה של ניתוח או פוטנציאל של היצמדות שאינו ממומש.

ניצן פוקס מציגה ציור שאורכו 10 מטרים והוא נתלה מתקרה לרצפה במסדרון המחלקה. למרות הגודל, מתקבל מעין ציור נוף אינטימי, המצטט מסורות של אמנות, מציורי חבצלות המים של מונה ועד לציורי הקיר היפניים.

יעל דרייזן מציירת ציורים גדולי מידות ואקספרסיביים, שמתעדים סצנות פשוטות וחסרות הוד של חיי יומיום, וטוענים אותן במתח.

מלאכי סגן כהן מצלם מיצבי-פיסול וקומפוזיציות שהוא "כופה" על חפצים בסטודיו. הוא מנסה, לדבריו, ללכוד "רגעים מכריעים" של יחסים בין הפריטים, הצללים והחלל.

תערוכת הבוגרים של בצלאל מוצגת בקמפוס הר הצופים עד ה-1.8, א'-ה' 10:00-21:00, יום ו' עד 16:00. בשני הבא, 28.7, בשעה 17:00 יציגו ראשי המחלקות פרויקטים נבחרים באירוע שנקרא 10X10

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988