ריבלין הושבע לנשיא המדינה: "אויבינו לא יכולים לנו"

בטקס צנוע בכנסת, בצל הלחימה בעזה, העביר שמעון פרס את השרביט לידיו של ראובן ריבלין ■ הנשיא הנכנס הדגיש: "רק מיגור הטרור יביא להפסקת ההרג של חפים מפשע, בשני הצדדים"

רובי ריבלין / צילום: דוברות הכנסת
רובי ריבלין / צילום: דוברות הכנסת

בצל מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, בטקס צנוע מהרגיל, מושבע הערב (ה') ראובן ריבלין לנשיאה העשירי של מדינת ישראל. לאחר שבע שנים, מעביר שמעון פרס את התואר האזרח מספר 1 לידיו של ראובן ריבלין. לטקס הגיעו אישים מכובדים בהם ראש הממשלה, נשיא בית המשפט העליון, וכן ראשי הרשויות המקומיות בדרום הארץ שלקחו חלק במעמד המכובד.

בפתח נאומו בכנסת, הודה ריבלין לחברי הכנסת על הבחירה בו לנשיא המדינה. "בתפילה, ביראה ובענווה, אני ניגש בשמכם ובמצוותכם, למלא באמונה את תפקידי כנשיאה העשירי של מדינת ישראל", אמר ריבלין. כמו הנשיא היוצא שמעון פרס, ריבלין התייחס אף הוא למצב הביטחוני בדרום. "אנו מתכנסים היום בכנסת במסר ברור לאויבינו: 'לא יכולתם לנו ולא תוכלו לנו'", אמר. איננו נלחמים בעם הפלסטיני ואין לנו מלחמה באסלאם. אנחנו נלחמים בטרור אכזרי ורצחני. בעוד אנחנו משתמשים בטילים כדי להגן על אזרחים - הם משתמשים באזרחים כדי להגן על טילים. מיגור הטרור הוא לא רק מעשה צודק, אלא הוא מעשה הומאני. רק מיגור הטרור יביא להפסקת ההרג של חפים מפשע, בשני הצדדים".

"אנו מתכנסים כאן היום כאשר עינינו נשואות בדאגה אל חיילי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון הניצבים בשעה זו דרוכים ונכונים להגן על אזרחי ישראל, ביבשה, באוויר ובים", אמר ריבלין בהמשך פנה הנשיא הנבחר אל המשפחות השכולות ואמר: "ליבנו נשבר בשברכם, אנחנו יחד אתכם באבל הנורא שפקד אתכם".

ריבלין פנה במסגרת דבריו לתושבי עוטף עזה ואל ראשי הרשויות מהדרום שהוזמנו לטקס ההשבעה ואמר: "נידרש לערוך חשבון נפש נוקב על העול שנשאתם לבדכם חברתית, כלכלית ומדינית, תקופה ארוכה של 13 שנים. עמידתכם האיתנה לאורך השנים היא מופת".

לנשיא המדינה היוצא, שמעון פרס, אמר ראובן ריבלין: "לפני שבע שנים, סיפרת שלא חלמת להיות נשיא. אמרת שחלומך כנער, היה להיות רועה צאן או משורר של כוכבים. חלומך, כבוד הנשיא, התגשם. אתה היית לנו לרועה של תקווה ולמשורר של חזון; אני רוצה להודות לך על חיים שלמים, חיי דור ודור, שנשאת ועוד תישא בעול העם הזה".

"על הקשבה ושותפות"

הנשיא הנבחר ריבלין בחר להקדיש את נאומו להקשבה, לשותפות ולתקווה כערכים מובילים ומנחים. את נושא ההקשבה קשר ריבלין לימיו בכנסת. "ישבתי באולם המליאה לפעמים מול נואם אחד, שהשמיע את נהמת ליבו", סיפר. "לא פעם, ההקשבה הזאת עלתה לי במחיר אישי וציבורי. הייתה לי הזכות להקשיב ולהכריע. בהיעדר הקשבה, ניטל סם החיים מהדמוקרטיה, והכרעת הרוב עלולה להפוך לעריצות הרוב".

על השותפות אמר ריבלין: "החברה שחלמנו לבנות היא חברה שכל מרכיביה, חרדים וחילונים, ערבים ויהודים, וותיקים ועולים, נושאים יחד באחריות לבניינה. רבותיי, חברה שנאבקת ביד אחת על קיומה, ובידה השנייה חותרת לשותפות, לסובלנות ולשוויון, נבחנת כאן, בישראל. אסור לנו לעצום עין בפני קיצונות ואלימות. עלינו להבין כי שתיקה פירושה שוויתרנו על החלום; ששכחנו לשם מה ובשם מה שבנו למולדתנו".

את ערך התקווה קשר ריבלין לכמיהתו של העם היהודי לארצו. "אלפיים שנים חיכינו לשוב למולדתנו והיום אנחנו יושבים לבטח", אמר. "יום יבוא, והטרור החשוך ימוגר מן הארץ. יום יבוא, ונשב כאן גם בשקט ובשלום זה עם זה, יום יבוא וייכון שלום בין ישראל ובין כל שכנותיה. איננו מוותרים על התקווה לבנות פה את החברה עליה חלמנו; נמשיך להניח את אבני הבניין".

פרס: "נפרד מתפקידי, לא מאמונתי"

במהלך נאומו בכנסת נפרד פרס מכס הנשיאות והודה על ההזדמנות שנפלה בחלקו לכהן בתפקיד המכובד. "באתי להודות לכם על הזכות שהענקתם לי לשרת את המדינה ואת אזרחיה במשך שבע שנים", אמר פרס. "אני נפרד מתפקידי מבלי להיפרד מאמונתי. אשרת את המדינה כנושא אמונה עמוקה, שישראל תהא מדינת מופת".

פרס התייחס לאתגרים שניצבו בשנות כהונתו בפני מדינת ישראל וליכולתה של המדינה להתמודד עמם. "ראינו שמבחנים אינם מוזמנים, אלא מתרחשים מאליהם", אמר פרס בהתייחסו לעלייה במתיחות הביטחונית באזור לימי מבצע "צוק איתן". "לא שיערתי שבימים האחרונים לכהונתי אלך, כפי שנהגתי ללכת, לנחם משפחות שכולות. דמעה בעינם. ואמונה בליבם. לא תיארתי לעצמי שגם הפעם לאחר שספגנו טילים, שנועדו לפגוע בחיי אזרחים דורשי טוב. ולאחר שחשפנו מנהרות רצח מוסתרות, שמשמשות לחדירה ללב יישובים אזרחים ולהמטיר אש על אימהות וילדים. נצטרך להתריע באוזני העולם על סכנת הטירוף הטרוריסטי".

בהקשר זה, התייחס פרס לדיון שהתקיים באו"ם ולהפגנות בעולם בנוגע לפעילותה של ישראל בעזה. "קשה להבין כיצד יוצאים בחוצות עולם ובכיכרות תבל מפגנים התומכים בטרוריסטים ומגנים את המגינים. המפגינים נושאים שלטים מבלי שתהיה להם תשובה לטרור. הם מעודדים אלימות חסרת שחר. מתמיהה היא גם שהמועצה הנושאת את השם המחייב כל כך, 'מועצה לזכויות אדם', החליטה להקים ועדת חקירה שתבדוק מי צודק. הממשלות צריכות לשתק את הטרור ולא לשתק את התעופה. במדינות חוק, השמיים צריכים להיות פתוחים והיורים עצורים. ובלית דיין, אין דין".

"אין ביטחון קבע ללא שלום קבע"

בהמשך, התייחס פרס לעתידה המדינה של ישראל ולחשיבות האינטרס הביטחוני במגעים להסדר קבע. "אנו מודעים שאין די בניצחון צבאי גרידא", אמר. "אין ביטחון קבע, ללא שלום קבע. כפי שאין שלום אמיתי ללא בטחון אמיתי. בחיפושינו אחרי השלום, אין לזנוח את השיקול הביטחוני. אך במאמצינו להבטחת ביטחון, אין להחסיר את השיקול המדיני".

פרס ניצל את ההזדמנות לפנות בנימה אישית לחברי הכנסת ודיבר על משמעות התפקיד שממנו הוא נפרד. "הייתי נשיא אוהב את עמו, ומעתה אני אזרח מאוהב בעמו", אמר. לא אוותר על זכותי לשרת את העם ואת המדינה. אפעל באמונה עמוקה להמשיך ולתרום לבניינה. שישראל תדע ביטחון ותדע שלום, שתקיים צדק חברתי ותישא את עיניה להגשמת חזון נביאיה. שישראל תוסיף להיות יהודית במורשתה ודמוקרטית באורחותיה".

בסוף דבריו, קרה פרס לחברי הכנסת לשמור על האחדות בעם, זאת על רקע המתיחות הגוברת בין הימין והשמאל הפוליטיים בימי "צוק איתן". "טבעם של החיים הפרלמנטריים להיות פולמוס מתמשך. זו הדמוקרטיה. בימים בהם אנו נדרשים לאחדות, בהם עיני העם נשואות אל מנהיגיו, אל תרפו מן הוויכוח - אך נהלו את הפולמוס מתוך כבוד הדדי. מתוך תחושה של שותפות גורל ותוך מתן כבוד גדול לציבור הישראלי שאין כמוהו בעולם, הראוי ליחס כזה מנבחריו.