סא"ל י': "אני לא מזלזל באיום המנהרות אבל אנחנו חיים במדינה מאוימת. גם בצפון יש איומים ואני לא רוצה לפרט כאן אם הם קשים יותר מאלה של עזה"

מפקד יחידת יהל"ם סא"ל י' לא חושש לחזור לבית בעוטף עזה אך מבהיר: "פיתוח טכנולוגיות שיענו על איום המנהרות דורש המון זמן"

סא"ל י', מפקד היחידה המובחרת של חיל ההנדסה יהל"ם, חוזר בסוף השבוע הביתה רגוע ובטוח. הוא גר באחד המושבים בעוטף עזה, נשוי ואב לשלושה. אחרי חודש של לחימה, מעל הקרקע ומתחתיה, הוא אומר היום כתושב עוטף עזה שאין שום סיבה שהוא לא יישן בשקט.

"אני לא מזלזל באיום המנהרות", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס". "אבל אנחנו חיים במדינה מאוימת ולמרות הכול בחרנו לחיות בה ולנהל בה את חיינו. יש איומים בכל מקום. גם בצפון. ואני לא רוצה לפרט כאן אם הם קשים יותר מאלה שנשקפים מעזה או לא. ישנתי טוב גם לפני מבצע 'צוק איתן', ואחריו - אישן טוב יותר. משפחתי שם, ילדיי גדלים שם".

- הם כרגע נמצאים שם, בעוטף עזה, ואתה נמצא כאן, במפקדה של יהל"ם במרכז הארץ. אתה יכול להיות רגוע כשהילדים מבלים עכשיו בגן המשחקים במושב?

"כן. חד משמעית כן".

- מאיפה הביטחון הזה?

"תפיסת חיים. גם כמפקד בצבא וגם כאזרח במדינת ישראל".

- ומה אתה אומר לאותה תושבת מפלסים שפשוט מפחדת לחזור הביתה?

"אנחנו גרים אחד ליד השני, אני ואותה תושבת. אני אומר לה את מה שאני אומר להורי, אחיי וכל קרובי שנמצאים באזור הזה: היחידה שלנו עשתה עבודה טובה, מילאה את המשימה שהוטלה עליה בצורה מצוינת והעמידה מענה מצוין לאיום המנהרות שהכרנו. אני מבין את החששות, אבל אני אומר לאותם תושבים שהם יכולים לשוב לבתיהם בביטחון".

- אבל אין 100%.

"אין 100% בשום איום ובשום מצב. גם במקרה של מערכת כיפת ברזל אין 100%".

שמו המלא, כמו גם תמונתו של סא"ל י', נאסרים בימים אלה לפרסום בהקשר ללחימה בעזה. מדובר במדיניות שמוביל הצבא כדי למזער למינימום את חשיפת הקצינים והחיילים המעורבים בלחימה, לחסוך להם כאב ראש עם הדין הבינלאומי. עוד בעיצומו של המבצע בצה"ל ידעו להעריך שאחריו עוד תוקם ועדה שתחקור את הלחימה בעזה, בדומה לוועדת גולדסטון שקמה לאחר מבצע "עופרת יצוקה".

הוא בן 35, גדל והתקדם בתוך חיל ההנדסה הקרבית. לתפקיד מפקד יהל"ם הוא נכנס רק לפני כחודשיים, כשהחליף את סא"ל עידו. גם בתפקידו הקודם, כמפקד אחד מגדודי ההנדסה, הוא הספיק ללמוד על בוריו את איום המנהרות מעזה. ניכר שמאז שבא לפקד על היחידה המובחרת, שרק במבצע האחרון בעזה מתחילה ליהנות מהילה השמורה ליחידות מובחרות אחרות, העבודה שלו ושל פקודיו נעשית מסביב לשעון. למבצע הנוכחי הוא בא עם חייליו אחרי שבועיים של פעילות סיזיפית באזור חברון, עת חיפשו כוחות צבא גדולים אחר שלושת הנערים החטופים.

"במבצע 'שובו אחים' לקחנו חלק מאוד משמעותי, כשכל הכוחות מהיחידה, לרבות חניכים מבית הספר שלנו, יצאו אל השטח. בתווך התת הקרקעי סרקנו עשרות סליקים, מערות ומנהרות. מצאנו סליקים בתוך בתים, ששימשו להסתרת אמל"ח. מצאנו סליק מתחת למכונת כביסה. סיימנו את המשימה, ומשם - עזה. הגענו לשם כמה ימים לפני תחילת המבצע", הוא מספר.

- הופתעת מההיקף של איום המנהרות? מהתשתיות האדירות שנחפרו שם במשך שנים?

"זה איום שהיה ידוע לנו לפני הרבה זמן. היה לנו מודיעין טוב. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, מסיבות מובנות, אבל היה לנו מודיעין איכותי. ידענו שנעמוד לפני אתגר בתחום הלחימה התת-קרקעית. חמאס הוא אויב חושב, כזה שמשתכלל ומפיק לקחים. כאויב, צריך לכבד אותו. הוא מנסה כל הזמן שיטות כאלה ואחרות כדי לפגוע באזרחי ישראל. במקרה הזה הכרנו את האיום, התאמנו עליו והיו לנו טכניקות וטכנולוגיות טובות שאפשרו לנו לתת לו בשטח מענה".

טלוויזיה הוא לא רואה, גם אין לו כזאת בבית: "עניין של עיקרון. חינוך לילדים. מעדיפים לבלות זמן ביחד במקום לשבת מול המרקע". בתשובה לשאלה אם הדיבורים על מחדל באופן הטיפול במנהרות עושים לו משהו, הוא אומר: "אני מפקד על יחידה מבצעית וצריך להוביל כוחות הנדסה ולהסיר איומים בשטח. אני לא צריך להתמודד עם אמירות על כשל כביכול וכל מיני קריאות שעולות מסביב לזה. אני חוזר ואומר - היה לנו מודיעין איכותי מאוד. ידענו המון. כאיש צבא, כמפקד, אני מרגיש מאוד בנוח עם הסעיף שכולל את השאלה 'מה ידענו?'. שב"כ וגופי המודיעין עבדו אתנו טוב".

בנוסף למנהרות שהמודיעין ידע עליהן וידע לכוון אליהן את כוחות צה"ל, עוד רבות נחשפו במהלך התמרון הקרקעי תוך כדי תנועה והרבה עבודת רגליים: סריקות, מעצרים של מחבלים או של כאלה שחשודים במעורבות בפעולות טרור והעברתם לחקירה בשטח ישראל במתקנים של השב"כ, או של יחידה 504 של המודיעין. החקירות האלה סיפקו מודיעין חדש שזרם ישירות אל הכוחות בשטח ומיקד אותם במקומות שבהם מוסתרים פירים נוספים של מנהרות, מצבורי נשק, מבנים ממולכדים וצרות אחרות.

בחוד החנית

הבוקר, במתקן האימונים ללחימה תת-קרקעית (לת"ק) שבמחנה סירקין שבפתח תקווה, תרגלו לוחמים מיהל"ם פעילות במתאר הכול כך מוכר להם מהחודש האחרון. הם שלשלו רובוט שמצויד במצלמות קשיחות ונע על זחל, בתוך מנהרת תרגול. הרובוט נע לאורך המנהרה ומשדר בזמן אמת אל מסך המגע הצבעוני של המפעיל שלו תמונות שבכוחן להציל חיים. באירוע אמיתי, תמונות כאלה יכולות להזהיר את הכוחות ממטענים וממלכודות, מחוליות של חמושים שאורבים בחדר לחימה צדדי בתוך המנהרה. רובוטים כמו זה, שפותחו בשיתוף פעולה של יהל"ם והתעשיות הביטחוניות, סרקו הרבה קילומטרים של מנהרות במהלך "צוק איתן". 32 מנהרות תקיפה שנחפרו לכיוון ישראל נחשפו ופוצצו במהלך התמרון הקרקעי.

"זאת עבודה שדורשת המון מאמץ, חשיבה, אומץ ויצירתיות", אומר סא"ל י'. "לכל המנהרות יש מאפיינים דומים אך למעשה כל אחת שונה מהשנייה, וגם הפתרון שאנחנו מעמידים למנהרות כאלה מותאם למציאות שאנחנו פוגשים בשטח. הטיפול אורך זמן. ימים. תלוי במאפייני המנהרה. מרגע חשיפת הפיר הראשון של המנהרה ועד לפיצוצה יש דרך ארוכה מאוד לעבור", הוא מספר.

בעיצומו של התמרון, בפעילות לצד כוחות חי"ר בעיירה בית חאנון שבצפון הרצועה, נהרג סמ"ר גל בסון מחולון בתקרית אש. בסון הוא ההרוג היחיד של יהל"ם במבצע בעזה: "הוא היה חלק מהכוח הראשון, בחוד החנית. הוא פתח ציר לשאר הכוחות ביחד עם עוד 4 לוחמים. זה היה בלילה, הייתה היתקלות, היו גם פצועים", מסכם סא"ל י'.

סביר להניח שאחד הלקחים מהלחימה בעזה יהיה להרחיב את יחידת יהל"ם. המוטיבציה של מועמדים לשירות ביטחון להתגייס אל היחידה הייתה גבוהה בשנים האחרונות, ואם להסיק מסבבי לחימה קודמים היא עוד צפויה לזנק בעקבות "צוק איתן".

"אנחנו יחידה ששומרת בקנאות על צניעות ונמשיך בקו הזה", הוא אומר, "יש כאן אנשים טובים, מעולים, שהם לב לבה של העשייה המבצעית בשטח. בינתיים, יש לי תחושת סיפוק מאוד גדולה. אני מעריך ומוקיר כל אחד מהלוחמים שלנו שהביאו הישגים מרשימים. אני מנתק את עצמי מתחושות ומעדיף להתבסס על עובדות: חמאס ספג בעימות אתנו מכה קשה מאוד. הוא איבד תשתיות כמו מנהרות שעל הקמתן השקיע שנים רבות של עבודה. הוא נפגע בתחום אמצעי הלחימה שצבר. לא רק המנהור ההתקפי שלו נפגע, אלא גם רשתות של מנהרות ששימשו להגנה ולמפקדות של פיקוד ושליטה. כדי לשקם את כל התשתיות האלה יידרש לו המון זמן".

"זה בית חרושת למנהרות"

גלי האהבה שהרעיף העורף על חיילי צה"ל עם תחילת המבצע בעזה, ניכרו היטב היום בבסיס של יהל"ם שבמחנה סירקין. מכונת הקפה החדשה שתרמו אזרחים ללוחמים של פלגת סמו"ר (סליקים ומנהרות) של יחידת יהל"ם, הוצאה מהקופסה, הקפסולות נכנסו ומיד לאחר שיצא ספלון הקפה הראשון היא הוכנסה לשימוש מבצעי. את פניהם של לוחמי הפלוגה הקטנה והמיוחדת, שמאומנים היטב לכניסה ולסריקה של מנהרות וסליקים, קיבלו חיילות עם שלטי ברכה מקושטים. במשרדים, בין אפודי קרב שעדיין מכוסים באבק של עזה, קרטונים שמלאים בממתקים ובסיגריות. באותן השעות מגיעים הדיווחים מקהיר, על קשיים כביכול במו"מ להשגת הסדרה להפסקת אש בין ישראל לחמאס. חלק מהם כללו הצהרה של בכירים בחמאס על חידוש הלחימה בישראל החל ממחר בבוקר.

בשטח, צה"ל עדיין שומר על כוננות שיא אך בכל הרשויות בעוטף עזה כבר הודיעו על חזרה לשגרה: "המבצע עוד לא נגמר", אומר לנו סא"ל י', "עוד נצטרך להפיק לקחים ממה שהיה כאן בחודש האחרון, להמשיך ולאמן את לוחמינו ולהשתפר בדברים שנחשפנו להם במהלך הפעילות. נצטרך להתעצם בבניין הכוח", הוא אומר.

חלק מההישגים שעליהם מדבר סא"ל י' תועדו בווידאו, בזמן אמת. כשהוא מציג אותם, הוא מתעכב על בית חרושת שחשפו כוחותיו ביחד עם כוחות חי"ר ושריון באחד מימי הלחימה הראשונים בשכונת סג'עייה: "זה בית חרושת למנהרות", הוא אומר, ומצביע על קו הייצור של קשתות שיצוקות בבטון ועתידות לשמש רק למטרה אחת: מנהרת תקיפה לעבר ישראל. "לקח הרבה זמן להגיע אל המפעל הזה. הכול מסביב היה ממולכד. תוך כדי סריקות שעשינו, מטענים התפוצצו. כל המפעל הזה פעל בתוך שטח אזרחי. לידו מצאנו פיר של מנהרה שהובילה, איך לא, לשטח ישראל. המפעל הושמד. כליל. ביחד עם המנהרה. במהלך המבצע השתמשו במאות ואפילו עם אלפי טונות של חומר נפץ".

כמפקד שכבר מכין את כוחותיו למבצע הבא בעזה או בגזרה אחרת וכתושב עוטף עזה, הוא מייחל לפתרון הטכנולוגי שיאפשר לישראל להתמודד טוב יותר עם איום המנהרות. רק דבר אחד ברור לו: "תמיד, גם כשיהיה פתרון טכנולוגי לאיום הזה, נצטרך את הלוחמים ואת המפקדים שייכנסו בסופו של דבר אל המנהרה, וזה בסדר. על זה בדיוק אנחנו מתאמנים".

החשיפה התקשורתית של יהל"ם משבועות של לחימה בעזה, לצד פרסום צילומים של לוחמים רעולי פנים ומאובזרים היטב משתלשלים בחבלים לעומקם של פירי לחימה חשוכים, העלו את רמת העניין הציבורי בה. אתר האינטרנט של יהל"ם יכול להעיד על כך מבחינת מספר התגובות של גולשים בתקופת הלחימה ברצועה. רובן, אגב, מתייחסות לרעיונות של אנשים מן היישוב להתמודדות טובה עם איום המנהרות. אחד המגיבים הציע למלא את המנהרות במים. אחרים משאירים באתר את מספרי הטלפון שלהם או כתובות של דואר אלקטרוני, מבקשים שיצרו איתם קשר בהול כי הרעיון שיביא את התקווה הגדולה לתושבי עוטף עזה וישראל נמצא אצלם ואצלם בלבד. אגב, כל אחד מהרעיונאים הללו טוען שהפתרון שלו "פשוט וזול מאוד".

"פיתוח של טכנולוגיות שיענו על האיום הזה דורש המון זמן", אומר מפקד יהל"ם. "אני לא האיש שיפתח את המערכת אלא הלקוח של המפתחים שלה, ועם זאת, אני מבין שזה תהליך ארוך. יש ניסויים שצריך לעשות לכל מערכת שמציעים. משאבים, מחקר, הקצאת תקציבים".