צבי סטפק: הלחימה תגלח כ-0.5% מצמיחת התמ"ג

בפני ישראל עומדות התמודדויות בכמה זירות, גם אם הפסקת-האש הנוכחית מבשרת הפסקת-אש ממושכת הרבה יותר ■ נכון, המלחמה גרמה לנזקים כבדים למשק במונחים של אובדן תוצר, אבל מצד שני הריבית נמוכה מאוד

צבי סטפק / צילום: ישראל הדרי
צבי סטפק / צילום: ישראל הדרי

אז מי ניצח - צה"ל או חמאס, נשאלים פרשני התקשורת, כאילו מדובר במשחק כדורגל, שיש בו מנצחים ומפסידים. ובכן, לא מדובר במשחק כלשהו, אלא בחוליה אחת במלחמה בת יותר מ-100 שנה על טריטוריה אחת, חבל ארץ קטן במזרח-התיכון, בין שתי תנועות לאומיות.

מנקודת ראות של החמאס, בפרק הזמן הספציפי הזה של מבצע צוק איתן בחודש האחרון, החמאס הצליח במובן זה שהוא שמר עד לרגע האחרון על שליטה פיקודית מרכזית, והכניס את הציבור בישראל פעם אחר פעם למקלטים ולממ"דים, תוך שיבוש סדרי החיים הנורמליים. מנגד, החמאס איבד נכסים אסטרטגיים בדמות המנהרות ההתקפיות וחלק ניכר מהרקטות, שלא הוכיחו את יעילות הפגיעה שלהן.

מנקודת הראות הישראלית, ניהול המערכה היה שקול ואחראי, ולכך יש לתת את הקרדיט לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון משה יעלון, לשרים ציפי לבני ויאיר לפיד וליו"ר העבודה, יצחק הרצוג. מה שאי אפשר לומר על השרים אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, שיצאו לקושש קולות לקראת הבחירות הבאות בעיצומה של המלחמה. תודה לאל, שהשכל הישר ניצח.

בינתיים, מה שיותר חשוב לנו היום הוא האמירה, שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר, כך שבפני ישראל עוד עומדות התמודדויות בכמה זירות, גם אם הפסקת-האש הנוכחית מבשרת הפסקת-אש ממושכת הרבה יותר.

הזירה המשפטית-דיפלומטית

ההתמודדות הראשונה היא הזירה המשפטית-דיפלומטית - ההרס בעזה והמספר הגדול של האזרחים הנפגעים ישמשו כר פורה להאשמת ישראל בפשעי מלחמה.

ישנם הרבה ישראלים, שסבורים כי ישראל לא ביצעה פשעי מלחמה. לדעות של העיתונאי גדעון לוי אין הרבה תומכים. מותר לו להביע את דעותיו, ובעיניי הוא אינו בוגד, כפי שטוען ח"כ יריב לוין, איש הליכוד, מתוך מניעים פוליטיים, אלא שלוי טועה ומטעה. אנחנו לא צריכים להתנצל גם אם מרבית אזרחי ישראל דואבים על המוות של תושבי עזה. כי מי שאחראי וביצע פשעי מלחמה הוא החמאס.

עם זאת, אסור לנו לזלזל במערכה המשפטית-דיפלומטית שצפויה לנו בעולם. הקהילייה העולמית רוויה בצביעות; היא מתעלמת ממה שמתרחש בסוריה, בעיראק ובחלק מאפריקה, ויוצאת לנהל מערכה נגד ישראל. בין אלה - ראש ממשלת טורקיה רג'פ-טאיפ ארדואן, שאימץ גישה שבבסיסה - חזור על השקר די פעמים עד שיאמינו שזו האמת (קשה להבין את הישראלים שממשיכים לעשות בטן-גב בארצו של הארכי-דמגוג, והארכי-פשיסט הזה).

הזירה המדינית

הזירה השנייה להתמודדות היא הזירה המדינית, שאינה מנותקת מהזירה הדיפלומטית-משפטית.

"צוק איתן" הוא חוליה אחת בשרשרת של מלחמות שטווח הזמן ביניהן הולך ומתקצר. מי שעיניו בראשו ואינו חפץ במלחמת-נצח ובהפיכת ישראל לספרטה, צריך לעשות מאמץ, שווה ערך ויותר למאמץ המלחמתי, לייצר שלום במקום מלחמה. נכון, לא הכול בידינו, אבל זה אינו פוטר אותנו מאחריות למאמץ כזה.

בשנתיים האחרונות נוצרה הזדמנות פז לייצר קואליציה של מדינות, ובהן ישראל, נוכח הסכנות האורבות לישראל. החמאס מסוכן לישראל; החיזבאללה מסוכן אף יותר. אבל הסיכון העיקרי לישראל נובע מאיראן, סיכון שנשכח בלהט האירועים האחרונים. איראן מבקשת להשיג הגמוניה אזורית ומהווה איום ישיר על ערב-הסעודית, כוויית, בחריין וירדן. פתרון הבעיה הפלסטינית, גם אם באופן חלקי, הוא תנאי ליצירת גוש חוסם לאיראן ולבעלות-בריתה, החיזבאללה והחמאס. לנהל מלחמה מצריך הרבה אומץ. לנהל שלום - הרבה יותר אומץ והרבה יותר יצירתיות חיובית.

הזירה הכלכלית

זירת ההתמודדות השלישית היא הזירה הכלכלית, שהיא הרבה פחות בעייתית משתי הזירות האחרות. נכון, המלחמה גרמה לנזקים כבדים למשק במונחים של אובדן תוצר, שהיום ניתן להעריך אותו ב-0.5%; אובדן הכנסות למדינה, התערערות מצבם של עסקים קטנים ובינוניים, עלייה באבטלה ועוד. אבל עברנו את מלחמת לבנון השנייה, "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", ולא "צוק איתן" ישבור אותנו ויכריע את הכלכלה הישראלית.

עם זאת, להבדיל ממערכות צבאיות קודמות, ובעיקר ממלחמת לבנון השנייה, המלחמה הזו פרצה כאשר המשק הישראלי היה מצוי בהאטה עוד קודם לפתיחת המערכה, כאשר הכלים שעומדים לרשות בנק ישראל הם מוגבלים מאוד. הריבית נמוכה מאוד - רק 0.5% (במלחמת לבנון השנייה היא הייתה יותר מ-4%), והשקל חזק מאוד, ולכן עיקר הכובד עובר מהמדיניות המוניטרית למדיניות הפיסקלית. בעקבות המלחמה, תחזית הצמיחה ל-2014 אמורה לרדת מ-3% ל-2.5%.

מה שעשוי לתרום להגדלת הצמיחה בשנים הקרובות הוא ביצוע רפורמות חיוניות במשק, ובכלל זה בסקטור הציבורי, וכן המשך ההתאוששות של המשק האמריקאי, דבר שאינו בידינו.

יצוין, כי דווקא על רקע ההאטה במשק, שהסתמנה עוד קודם למלחמה, אסור להעלות מסים ו/או לבטל פטורים ממס; ואין לחשוש מלהגדיל את יעד הגירעון כפעילות אנטי-מחזורית, ובלבד שהגדלת היעד תהיה מידתית וקצובה בזמן.

באשר להשפעת מלחמת "צוק איתן" על שוק ההון, אמנם תהיה לה השפעה על הדוחות הכספיים של חלק מן החברות, בעיקר לשלילה, כמו, למשל, בתחום הקמעונאי, אבל במונחי שוק המניות, ההשפעה לא תהיה דרמטית.

באשר לשוק איגרות-החוב המקומי, ייתכן כי העלויות שנובעות מן המלחמה יתגלגלו לגיוס חוב גדול יותר של המדינה, אבל בינתיים אין מדובר בסכומים שיכבידו קשות על השוק. כך שגם שוק האג"ח בדומה לשוק המניות, יושפע לטוב ולרע, מהמתרחש בשווקים הפיננסיים העולמיים יותר מאשר ממבצע "צוק איתן".

* הכותב הוא יו"ר ומבעלי מיטב דש

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988