ישראל היא ספקית הנשק הרביעית בגודלה להודו

ממשלת הודו פרסמה אתמול (ג') נתונים על יבוא הנשק בשלוש השנים האחרונות, שמהם עולה כי ישראל הפכה לספקית הנשק הרביעית בגודלה להודו.

סך כל מכירות הנשק של ישראל להודו בשנים האלה הסתכמו ב-338.9 טריליון רופי, או 553 מיליון דולר בשער החליפין הנוכחי. הסכום הדולרי הממשי גבוה מזה, מפני שהרופי ההודית התנדנדה בשלוש השנים האחרונות בין 40 ל-70 לעומת הדולר, ולא ברור איך נעשה החישוב.

את הפרטים האלה מסר שר ההגנה של הודו בתשובה לשאילתא בבית העליון של הפרלמנט בדלהי. על פי הנתונים, ארה"ב חלפה בריצה על פני רוסיה כספקית הנשק העיקרית של הודו, עם מכירות של 5.33 מיליארד דולר בשלוש השנים שעברו. רוסיה עומדת במקום השני, עם מכירות של 4.14 מיליארד דולר; וצרפת -- במקום השלישי, עם 1.96 מיליארד דולר. הודו מתוארת כיבואנית הנשק הגדולה ביותר בעולם.

הנתונים האלה מייצגים נסיגה מכאיבה בשביל תעשיית הנשק הרוסית, שמילאה את צורכי הביטחון של הודו בסכומי עתק ב-50 השנים האחרונות, 40 מיליארד דולר ויותר. חיל האוויר של הודו מוסיף להתבסס על מטוסים רוסיים, אבל לפי העיתון "טיימס אוף אינדיה", "הודו פנתה לישראל לשדרג חלק מן הנשק הרוסי שבידיה".

הכניסה הדרמטית של ארה"ב לשוק הנשק ההודי התחוללה רק ב-20 השנים האחרונות, וצברה תנופה דרמטית משלהי העשור שעבר. מאז 2007, האמריקאים חתמו על עסקות נשק עם הודו בערך של 10 מיליארד דולר. מסוקי אפאצ'י אמריקאיים דחקו מן השוק ההודי את המי-28 והמי-26 הרוסיים.

שר ההגנה של ארה"ב, צ'אק הייגל, ביקר בהודו בשבוע שעבר, כדי לקדם מכירות נשק וכדי לסלול את הדרך לייצור משותף, עניין שהודו עומדת עליו בתוקף. הייגל הציע להעביר טכנולוגיה מתקדמת להודו, באופן בלבדי שהוא תיאר "חסר תקדים". הרוסים אינם טומנים ידם בצלחת, ומתכננים לייצר בשיתוף עם ההודים את הדור הבא של מטוסי הסטלת' שלהם, הרואים ולא-נראים למכ"ם.

מקור הנפילה הרוסית הוא הזיכרון של סף המלחמה עם פקיסטן, ב-1999 (הסכסוך בקארגיל, על קו הפסקת האש החוצה את חבל המריבה קשמיר). מאגרי התחמושת של ההודים התרוקנו במהירות, והרוסים לא הצליחו למלא אותם בזמן. לפי שורה של פרסומים זרים, כולל ספרים שהתפרסמו בהודו, ישראל מיהרה להיחלץ לעזרת ההודים, והטיסה פגזים לתותחי הוביצר.

ההודים עשו גם ניסיון להרחיב את תעשיית הנשק המקומית שלהם. שר ההגנה בממשלה הקודמת אמר בתחילת השנה, שתלותה הניכרת של הודו במקורות אספקה זרים "אינה מסיבה לנו אושר".

חוקר בכיר ב-SIPRI, מכון שוודי רב מוניטין העוקב אחר סחר הנשק בעולם, אמר ל"ניו יורק טיימס" במארס שעבר כי ספק אם "יש ארץ נוספת בעולם שעשתה מאמץ גדול כמו הודו לייצר נשק, ונחלה כישלון כה חרוץ".