פינוי-פיצוי

"האח הגדול" - גמר העונה השישית, יום שבת 21:00, ערוץ 2 קשת

מרוב התעסקות בכל ה"מסביב", לא ראינו עד כמה היא הייתה חלשה. זה לא שמישהו באמת מתיישב אל מול "האח הגדול" כדי להשכיל, אבל בכל זאת, אם תצוץ פה ושם איזו דילמה רצינית או סצנה שאפשר להישאר איתה במחשבה גם כמה דקות אחרי השידור - לא נגיד "לא", נכון?

הבעיה שמעבר לתהייה איזה אלגוריתם הצליחו לפתח עבור לינור שהשאיר אותה בתוכנית עד לסוף העונה, קשה לקחת מהעונה השישית של "האח הגדול" ולו פריים אחד למזכרת. אלוהים אדירים - אפילו בטירוף של טהוניה, זוכת העונה הקודמת, היה כבר משהו אותנטי יותר מאשר בשלושה וחצי חודשי העונה הנוכחית.

רבות דובר על ההחלטה להמשיך לשדר את התוכנית גם בימי שיא הלחימה של "צוק איתן". עקרונית אני בעד, אם כי לא אהבתי את העובדה שקשת העלתה אותה על ראש שמחתה כאילו הניפה את דגל הדיו באום-רשרש, משל הייתה מעשה פטריוטי ותשובה ציונית לחמאס. נו מילא.

מכל מקום, השבועות הארוכים שבהם רייטינג נאה תורגם כמעט לאפס פרסומות, מחייבים אותנו, אולי, להתייחס בסלחנות לבידור עלוב נוסח "משימת החייזר".

ומעל כולם היה אלדד, המפונה מגוש קטיף - שכבר אחרי ששרד בעזרת הקהל את ניסיונות ההדחה של חבריו בבית, היה ברור שהוא יילך על כל הקופה, תרתי-משמע. אלדד הוכיח שגם בחור נבון יכול להחזיק בדעות קיצוניות, והוא זכה לסימפטיה גם ממי שסולד מהן, ביודעו שעוד כמה שנים של תל-אביביות יוציאו לו את הטרנספר מהראש.

אם לא יקרה משהו מאוד לא צפוי, אלדד יילך הביתה עם מיליון שקל לפני מס כפיצוי על הגירוש ההוא, ואני אחפש מסעדת בשרים טובה כדי לנקות את עצמי מכל הקינואה והעולש שהרכיבו מהעונה הזאת ארוחה טבעונית שהיה בה הכול חוץ מטעם.

שוקולד מריר

"הפרלמנט", יום חמישי 21:30, ערוץ 2 קשת

היא מצחיקה, שנונה, כתובה היטב, משוחקת נפלא - ובכל זאת החיוך קופא על הפנים ברגע שהיא מסתיימת, אולי בגלל שהעונה הנוכחית של "הפרלמנט" אינה מנסה רק להצחיק, אלא גם להגיד משהו עלינו.

החברים מהפרלמנט אמורים לגרום לחלק מהצופים להסתכל על עצמם: הם אמנם הולכים כבר הרבה שנים ביחד, אבל נדמה שמה שמוביל אותם הוא כוח האינרציה. אין חיבה אמיתית או חברות מאחורי הכינוסים הקבועים בבית-הקפה. הכול פסאדה.

דווקא שאולי ואירנה, שמדגמנים זוגיות מזרחית-רוסית שהאינטרס (במיוחד שלו) בה זועק לשמיים, מצליחים לקיים בתוך הווייתם המוזרה גם תנאים של חיבה - אולי בגלל שבמקרה שלהם האינטרסים הם כה גלויים, עד שדווקא מהמקום הקיצוני הזה צומחת מערכת יחסים אמיתית.

אפילו הווטרינר שונא החיות נראה מרושע יותר: כבר לא ההוא שהרג בשוגג את הטפיר - אלא דמות אפלה, עם טירוף אמיתי שעומד בסתירה לשקט שהיא משדרת.

אם החמצתם את פרקי תחילת העונה, אל תסיקו מכך ש"הפרלמנט" קיבלה טוויסט רציני בעלילה והפכה לסאטירה נוקבת וחמורת-סבר. ממש לא, היא רק מתעתעת: מצחיקה מאוד, אבל לא רק - והניגוד הזה יפה לה, כמו שוקולד מריר.

* ציון: 9

חזקה מהרוח

"כך היה" עם גלי עטרי, יום שישי 18:00, ערוץ 1

כבר שנים שהתוכנית הזאת בהגשתו של יגאל רביד, היא אחת הטובות בערוץ שמתנהל לקראת סגירתו הקרובה. זה לא שהיא תמיד מרתקת מבחינת תכניה, אבל מבחינת גישתה היא מבודדת את היתרון היחיד שיש לערוץ 1 על פני כל מתחריו הצעירים והמתוחכמים: זיכרון, ניסיון ובעיקר - ארכיון. וכשיש ארכיון, מופקעת מיד התוכנית מהאורח המתחלף שלה ונודדת אלינו, הצופים.

אנחנו יכולים לראות למשל (בפרק הזה), את גלי עטרי בתחילת דרכה, ולשאול רגע, איפה אנחנו היינו לפני 40 שנה? האם היינו לבושים כמו המוזרים האלה שמרצדים אלינו בשחור ולבן מהקהל היושב באולפנה של איזו תוכנית בידור עלומה מאמצע שנות ה-70?

וגם האורחת, הפעם, מעניינת בעיניי. גם כי היא התקשתה לחיות עם אותה סצנה משולשת עם ענת עצמון וגידי גוב ב"דיזנגוף 99", וגם כי העובדה שנסוגה מהמחוזות הנועזים הללו, השאירה את הקהל ואותה עם סימן שאלה.

לכאורה היא חזרה להיות נאמנה לעצמה, אבל מה היה קורה למוזיקה שלה למשל, לו הייתה משתחררת באמת? והרי מאותו רגע היא הפכה לצנטרום של המיינסטרים: מ"הללויה" המפורסם של "חלב ודבש" ועד לדברים מורכבים יותר (כמו התקליט "אמצע ספטמבר", למשל), שנחשבו מראש, ושלא בצדק, ללא יותר מ"מוזיקת רקע".

התוכנית תשודר בשני חלקים, כשהחלק השני ישודר ביום שישי הבא.

* ציון: 8