דוח: השפעה רבה מדי לזכייניות ערוץ 2 בשוק הפקות המקור

ועדת אייל, הבודקת מטעם משרד התקשורת את נושא ההפקות בזכייניות הטלוויזיה, טוענת בדוח ביניים כי בניגוד לרוח החוק מרבית ההפקות בישראל אינן עצמאיות - אלא מנוהלות ע"י גופי השידור עצמם, שמחזיקים בכוח משמעותי

אבי צבי אבי ניר / צילום:  איל יצהר תמר מצפי
אבי צבי אבי ניר / צילום: איל יצהר תמר מצפי

דוח ועדת אייל שהקים משרד התקשורת מסתמן כחריף ביותר מול גופי השידור ובראשן זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת.

על-פי דוח ביניים שהופץ היום (ג') להערות הציבור, "בשנים האחרונות חלה הידרדרות משמעותית ביחס להפקות מקור, ובפועל רובן אינן מתנהלות כהפקות עצמאיות אלא הופכות להפקה מנוהלת על-ידי גוף השידור. ההבדל בין הפקות חיצוניות לבין הפקות עצמיות כמעט ונעלם, ומעורבות גוף השידור בהפקה החיצונית הפכה מאסיבית ומפורטת, עד כדי מידור המפיק העצמאי וביטול יכולתו להשפיע על תוכן ההפקה".

על-פי החוק כיום, 65% מהפקות המקור שזכייניות הטלוויזיה המסחרית משדרות חייבות להגיע מחוץ לביתן - כלומר משוק ההפקה הכללי. הפקות מקור אלה חייבות להיות משוחררות לחלוטין מהשפעה של הגופים המשדרים, על מנת לאפשר תחרות בשוק ולאפשר פלורליזם וריבוי דעות.

אלא שהוועדה בראשותו של ד"ר עדי אייל - ואשר כללה גם את ד"ר יובל קרניאל; מי שעתידה להיות יו"ר מועצת הרשות השנייה, אווה מדז'יבוז'; היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד; ונציג משרד המשפטים, עו"ד הווארד פולינר - מציירת תמונה אחרה לחלוטין.

"נוצר רושם ברור כי עצמאות הפקות המקור הנרכשות על-ידי גופי השידור אינה מובנת מאליה ואינה תמיד מתקיימת בפועל", נכתב בדוח. "גורמי ההפקה והיצירה סיפרו על מעורבות גבוהה מאוד של נציגי גופי השידור בקביעת דרכי ההפקה, הגורמים עימם מתקשרים המפיקים, ותכני התוכנית המופקות. נשמעו טענות על הכתבה 'מלמעלה' לגבי תכנים ויחסים חוזיים עם צדדים שלישיים, שהמפיקים חייבים להישמע להם אם ברצונם להגיע לשידור".

חברי הוועדה התייחסו גם לשימוש שעושים מפיקים חיצוניים במתקני הזכייניות לצורך ההפקה - כמו משרדים וחדרי עריכה. הדבר, מבהיר הדוח, מנוגד לחוק, שכן אז ההפקה הופכת פנימית לכל דבר.

מכוונים ליצירת תכנים לחו"ל

על-פי הדוח, מצב דברים זה, בו ההפקות הקנויות אינן עצמאיות אלא מנוהלות בפועל על-ידי גופי השידור, "סותר במפורש את לשון החוק וכוונת המחוקק. מצב זה פוגע בפלורליזם ובגיוון, וכך פוגע בחשיפת הציבור למגוון נקודות מבט, ופוגע ביוצרים ובקהל המעוניין, בכך שאין להם הזדמנת לביטוי וחשיפה טלוויזיונית".

הוועדה גם יצאה נגד הכוונה של הפקות מקומיות ליצוא לחו"ל. "אם הפקות המקור הופכות להיות מוכוונות חו"ל יותר מאשר מוכוונות קהל ישראלי, פוחתת הדגשת האינטרס הציבורי שהצדיק את הרגולציה מלכתחילה. כדי להתאים לחו"ל הפקות ישראליות עלולות לעבור רידוד שיאפשר מכירת פורמט, במקום לבטא את עושר החוויה הישראלית עבור הקהל המקומי", נכתב.

הדוח מתייחס גם לכך שתוכניות משודרות בטלוויזיה בישראל, רק כדי להקדים מכירה לחו"ל. "כתוצאה מכך לגופי השידור יתרון אדיר על פני מפיקים ומפיצים עצמאיים, וגופי השידור עלולים להעלות לשידור לאו דווקא את אותן התוכניות שהקהל הישראלי צפוי להעדיף, אלא את אלה המותאמות לקהל הבינלאומי. עולה החשש שהקהל הישראלי הופך לעיתים להיות 'עכבר מעבדה' עבור השיווק לחו"ל.

"בשוק מעורב בו גוף גדול מהווה גם רוכש מיצרנים קטנים וגם יצרן מתחרה בעצמו, קיים מתח מובנה היוצר כשל שוק בייצור. לגבי חלק מהגורמים המשדרים, נטען כי הם פעילים במישור אמצעי ההפקה, באופן העלול לדחוק את הגורמים העצמאיים הקיימים בשוק. היו טענות על כך שחלק מהמשדרים הכתיבו למפיקים העצמאיים איך ועם מי לעבוד, באופן הסותר לכאורה את תכלית החקיקה.

"כשלוקחים בחשבון את השינויים העומדים לפקוד את שוק הטלוויזיה בישראל, חשוב לשמור על יכולתם של יוצרים וגורמי הפקה עצמאיים למכור ממרכולתם לשחקנים השונים, הקיימים והעתידיים בשוק השידורים", לשון הדוח.

ריכוזיות בשוק הטלוויזיה

בהמשך נכתב כי "במהלך עבודת הוועדה נשמעו טענות על איומים לכאורה מצד גורמים מסוימים בגופים המשדרים שלא לשתף פעולה עם עבודת העבודה. סופר על דרישה להימנע מהעברת חומר או חשיפת מסמכים, וכן להימנע מהגעה לשימועים שנערכו", נכתב.

על-פי הוועדה, בזכייניות הכחישו כי הילכו אימים על הגופים שהתבקשו להופיע בפני הוועדה, אולם הודו כי ערכו פגישות בהן "הסבירו את הסכנה שלדעתם טמונה בכך לשוק הטלוויזיה".

"מבנה השוק הוא של ריבוי מוכרים של תוכן טלוויזיוני ומיעוט קונים - באופן המקנה לרוכשים ובעיקר לקשת ולרשת כוח שוק משמעותי. רבים מהיוצרים מוכנים לוותר במשא-ומתן המסחרי, רק כדי לזכור בשידור יצירתם.

"במילים אחרות, בשוק בו היצרנים הם אמנם המעוניינים לתת ביטוי לאומנותם ולקבל הכרה על יצירתם, יש כוח מסחרי משמעותי בידי הקונים. בשוק הפקות המקור, המשמעות היא כי רבים מוכנים לוותר על זכויות היוצרים שלהם, להסתפק בשכר מינימלי, ולהתגמש מול כל דרישה שתעלה מצד הגוף המשדר - ובלבד שהיצירה תשודר.

"התוצאה היא ששוק הפקות המקור מתאפיין בריכוזיות משמעותית בצדו האחד ובביזור משמעותי בצדו השני, באופן המקנה כוח שוק משמעותי במיוחד לגופים המשדרים".

על-פי הדוח, "שימור עצמאותם של המפיקים הקיימים חשוב לא רק כצעד של הגנה על החלש מפני החזק, אלא גם כצעד פרו-תחרותי המקטין עלויות כניסה של הגנה על החלש מפני החזק, אלא גם כצעד פרו-תחרותי המקטין עלויות כניסה של שחקנים חדשים, ומשמר את הלחץ התחרותי בתחום".

למי שייכות הזכויות על היצירה?

נושא שעמד על הפרק בפני הוועדה הוא נושא הזכויות על היצירה. בפועל, על-פי דברים שהושמעו בפני הוועדה, נוצר מצב שרשת וקשת דורשות העברה מלאה של זכויות היוצרים אליהם. זאת למרות שגופי השידור שהופיעו אף הם בפניה אמרו כי החלוקה השווה. קשת אף הצהירה כי ככל שהמפיק ישקיע יותר כסף ביצירה - כך יעברו אליו יותר זכויות.

הוועדה טוענת כי שלילת הזכויות מהמפיק היא מכה כפולה - "כלכלית ורגשית כאחד". בפני הוועדה הופיעו גורמים שהמליצו לא לאפשר לגופים משדרים להיות גם גופים מפיקים או מפיצים. עם זאת, הוועדה לא ממהרת לגבש המלצה מסוג זה. מנגד, היא מעלה שורת אפשרויות לפתרון, ובהם פיקוח הדוק יותר מצד הרשות השנייה - בעיקר על קשת ורשת וקביעה של חלוקת הזכויות בחוק.

"המפיק העצמאי חדל להיות גורם עצמאי המתווך בין היוצרים המיוצגים על-ידו לבין גוף השידור, ובפועל הפך לעושה דברו של גוף השידור, כמעט ברמה של 'הוצאת חשבונית' עבור הוצאות הפקה", נכתב בדוח. "בעלים של אמצעי הפקה אינו יכול להיות זרועו הארוכה של גוף השידור, מבלי לפגוע במעמד ההפקות המתנהלות דרכו כהפקות קנויות".

צרו איתנו קשר *5988