"האחריות לבדוק את חומר הראיות ולהחליט אם די בהן לצורך הגשת כתב אישם מוטל על כתפי התביעה. סמכות זו של התביעה מצויה בגרעין הקשה של עבודתה. מידת ההתערבות של בית משפט בשיקול-דעת רשויות אכיפת החוק והתביעה מוגבלת רק למקרים בהם החלטת רשויות התביעה לוקה בעיוות מהותי או בחוסר סבירות קיצוני. גפסו לא הצביע על כך שהעניין שבפנינו נופל לגדר אותם מקרים נדירים ויוצאי דופן בהם יתערב בית המשפט בהחלטת רשויות התביעה" - כך טוענת פרקליטות המדינה בתגובה מקדמית שהגישה היום (ד') לעתירתו של ראש עיריית נצרת עילית המושעה, שמעון גפסו, נגד הגשת כתב האישום השני נגדו במאי השנה בגין שוחד, התנאת שוחד והפרת אמונים.
ביוני השנה, כחודש לאחר שהוגש כתב האישום נגדו, הגיש גפסו, שהושעה מתפקידו כראש העירייה עקב העמדתו לדין פלילי, עתירה לבג"ץ, שבה הוא מבקש כי יוצא צו על-תנאי המורה לפרקליטות מחוז הצפון לנמק מדוע לא תבטל את כתב האישום השני שהוגש נגדו.
באמצעות פרופ' רון שפירא ועו"ד פנינת ינאי טען גפסו כי כתב האישום נגדו "הוגש על סמך חומר ראיות דל ומפוקפק שנאסף לפני 3 שנים והנוגע לאירועים שהתרחשו לפני 6 שנים, אשר לא נערכה לגביו חקירה מספקת, ולא התקיים טרם הגשתו שימוע לגפסו".
גפסו אף העלה בעתירה טענות קשות ביותר כלפי הפרקליטות. לדבריו, "לא מן הנמנע כי כתב האישום לא היה מוגש כלל אלמלא היה מאפשר בעצם הגשתו כלאחר-יד שינוי פוליטי רב-משמעות, כלומר השעיה של ראש עיר מכהן".
עוד טען גפסו בעתירה, בין היתר, כי כתב האישום שהוגש נגדו בגין שוחד "מלקט באיחור של שנים אחדות עדויות של שניים מבין עשרות פעילים ותומכים פוליטיים במערכת הבחירות של 2008. העותר נאשם ב-2014 בעבירות שוחד שבוצעו על-פי הנטען בשנת 2008, ושמעולם לא הוגשה עליהן תלונה".
לפי העתירה, "חומר הראיות הדל שנמצא בתיק החקירה שולל בבירור סיכוי סביר להרשעתו של גפסו, ומעורר שאלות באשר לאיכות שיקול-הדעת שמפעילה התביעה הכללית".
כתב האישום השני נגד גפסו, שנגד הגשתו מופנית העתירה שלו לבג"ץ, הוגש בידי פרקליטות מחוז צפון ב-21 במאי 2014 לבית המשפט המחוזי בנצרת, ובמסגרתו הוא מואשם בכך שכאשר התמודד על ראשות העיר נצרת עילית בשנת 2008, הבטיח למספר פעילים שעבדו עבורו ועבור רשימת "עורי עיר" שבראשה עמד, כי תמורת פעילותם עבורו ועבור רשימתו ידאג לקבלתם לעבודה בעירייה, אם ייבחר לראשות העיר.
בין היתר צוין בכתב האישום כי גפסו הבטיח לאחד הפעילים משכורת שתהיה גבוהה יותר מ-6,000 שקל בחודש, ולפעיל אחר הבטיח שיקבל תפקיד בכיר בעירייה, ופעילים אלה פעלו לטובת גפסו ורשימתו בבחירות בעקבות ההבטחות.
עוד נטען כי לאחר הבחירות פעל גפסו לקבל לעבודה בעירייה פעילים שעבדו עבורו, ובהם את שני הפעילים המוזכרים במפורש בכתב האישום. אחד מהם נקלט לעבודה בעירייה ופוטר בהמשך, והשני לא התקבל בסופו של דבר לעבודה בעירייה, כמפורט בכתב האישום.
לדחות על הסף
עמדת המדינה, כפי שהוגשה היום לבג"ץ, היא כי "דין העתירה להידחות על הסף ולחילופין לגופה, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המדינה להגיש כתב אישום נגד העותר".
בתגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד ערין ספדי-עטילה מפרקליטות המדינה, נטען כי אין מקום לגישה העולה מטיעוני גפסו לעניין הנהגתו של סטנדרט נורמטיבי אחר לבחינת דיות הראיות לצורך קבלת החלטה על העמדה לדין של ראש רשות מקומית. "יישום המבחן לקיומו של סיכוי סביר להרשעה נעשה באופן אחיד, והעובדה שמדובר בראש רשות אינה משנה את הסטנדרט הנורמטיבי לצורך החלטה על העמדה לדין", נכתב בעתירה.
עם זאת, צוין, "הגשת כתב אישום נגד ראש רשות מקומית נעשית בזהירות ובקפדנות ובכפוף לקבלת אישורו מראש של פרקליט המדינה. בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא "אישור מוקדם להגשת כתב אישום", הגם שהחוק אינו דורש שכתב אישום יוגש על-ידי היועמ"ש או בהסכמתו, נקבע תחילה כי הגשת כתב אישום נגד ראש רשות מקומית טעונה אישור מראש של היועץ המשפטי לממשלה. בהמשך נקבע כי אישור כאמור יינתן ככלל על-ידי פרקליט המדינה".
בעניינו של גפסו, נכתב בתגובה, ההחלטה על הגשת כתב האישום ניתנה על-ידי פרקליט המדינה בהתאם להנחיה, ולאחר שניתנה לגפסו האפשרות להשמיע טענותיו בעל-פה בפני פרקליט המדינה הקודם, ופעם נוספת בכתב בפני פרקליט המדינה הנוכחי, המשנה לפרקליט המדינה, פרקליטת מחוז צפון ופרקליטים נוספים, הכול תוך שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות המשמעות של הגשת כתב אישום נגד ראש רשות מקומית.
עוד טוענת המדינה כי טענות גפסו המכוונות ישירות כנגד האישום הפלילי בשאלת דיות הראיות מצויות בליבת ההליך הפלילי, אשר הוא האכסנייה המתאימה לבירורן, בהתאם לסדרי הדין החלים על ההליך.
עוד טוענת הפרקליטה ספדי-עטילה כי טענות גפסו, לפיהן כתב האישום מאפשר בעצם הגשתו שינוי פוליטי רב-משמעות, דהיינו אפשרות השעיית העותר מתפקידו, ולא מן הנמנע שאחרת לא היה מוגש, אינן נכונות ודינן להידחות.
"העותר הושעה מתפקידו עוד לפני הגשת כתב האישום השני, על בסיס כתב האישום הראשון בהתאם להחלטות הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתב אישום שהוקמה מכוח החוק. אף למעלה מכך, בהחלטת הוועדה השנייה מיום 15.7.14, החליטה הוועדה להמשיך ולהשעות את העותר על בסיס כתב האישום הראשון, על אף שבאותו מועד הוגש כתב האישום השני, והמדינה ביקשה המשך השעייתו על יסוד הצטברותם של כתבי האישום".
האישום הראשון: שוחד תמורת קואליציה
כתב האישום הקודם הוגש נגד גפסו ונגד מי שהיה סגנו, עדי ברקו, ביוני 2013. לפי כתב האישום, לאחר הבחירות לרשויות המקומיות ב-2008, אז נבחר גפסו לראשונה לראשות העיר, מונה עדי ברקו לסגנו וכן ליו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית לפיתוח נצרת עילית.
עוד נטען בכתב האישום הראשון כי במהלך המשא-ומתן הקואליציוני לאחר הבחירות, אמרו גפסו וברקו לחבר המועצה מטעם סיעת קדימה, סמיון ברון, כי אם לא יצטרף לקואליציה או יתפטר ממועצת העיר - עשויה גרושתו, דורה, להיות מפוטרת מעבודתה כמנהלת אירועים בקאנטרי בעיר, שהופעל אז על-ידי החברה הכלכלית.
לטענת הפרקליטות, לאחר שברון הודיע לברקו כי הוא מסכים להצטרף לקואליציה, נאמר לו כי רק אם יתפטר ממועצת העיר, גרושתו לא תפוטר. ברון סירב להתפטר, וגרושתו פוטרה.
בפרקליטות מייחסים לגפסו ולברקו עבירה של לקיחת שוחד, בנימוק כי "התניית המשך העסקת האישה בהתפטרותו של חבר המועצה - כמוה כלקיחת שוחד".
משפטו של גפסו מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
