ישראלים מספרים על הרגעים בהם נתקלו באנטישמיות בחו"ל

לקרוא ספר בעברית במקום ציבורי; לדבר עם הילדים ברחוב; לטייל בחו"ל בזמן מבצע צבאי - כל הסיטואציות האלה יכולות להתלקח ברגע אחד

ציפי לבני קורעת כרזה אנטי ישראלית ביוון  / צילום: מתוך הפייסבוק של ציפי לבני
ציפי לבני קורעת כרזה אנטי ישראלית ביוון / צילום: מתוך הפייסבוק של ציפי לבני

בית הכלבו היוקרתי במערב ברלין: ה-KaDeWe, הוא מוסד ברלינאי מפורסם שהמוני תיירים (בהם ישראלים רבים) עולים אליו לרגל. בשבע הקומות שלו יש הכול, החל ממותגי אופנת עילית ועד למכשירי חשמל. אולם, גולת הכותרת שלו היא קומת האוכל, המציגה קולינריה גרמנית באופן מעורר תיאבון, שפיתה כותבת שורות אלה לסעוד ארוחת צהריים באחד מ"דוכני" המזון שבקומה. ועד שזו הוגשה, קראתי ספר. גרמני כבן 50 שישב משמאלי פנה אליי לפתע באנגלית, במבטא גרמני כבד: "באיזו שפה את קוראת?". השבתי: "עברית". הגרמני נעץ בי מבט מלא כעס/שנאה/אנטישמיות/או מה שזה לא יהיה והתרחק בהפגנתיות.

חוויה לא נעימה דומה מעבר לים חווה גם יובל לימון, הבעלים של רשת המחנאות "למטייל" ויו"ר עמותת "שגרירים של רצון טוב": "ישבתי עם אשתי במסעדה בלאגו דה קומו בצפון איטליה. בינינו לבין זוג אוסטרי שסעד בשולחן סמוך נוצרה שיחה ידידותית. היה מאוד נחמד וקולח עד שהם שאלו אותנו: 'מאיפה אתם?'. כשענינו: 'מישראל', הם קמו והלכו בהפגנתיות מוצהרת. הרגשנו רע מאוד".

בני הזוג לימון ואנוכי לא לבד. כ-30% מהישראלים חוו גילויי שנאה על רקע לאום/דת בדרגות חומרה כאלה ואחרות, במהלך חופשה בחו"ל - כך עולה מסקר מיוחד שערכה חברת TRI מחקרים אסטרטגיים עבור "גלובס". נתון אחר בסקר האינטרנטי, שנערך בקרב מדגם מייצג של 503 נדגמים בגילאי 18 ומעלה, מצביע על כך שאירועים אנטישמיים משפיעים על שיקולי בחירת יעד לחופשה של כ-85% מהישראלים (לעומת כ-15% שאינם מושפעים מכך כלל וכלל). ואילו כחמישית מהנסקרים ביטלו חופשה ביעד מסוים בעקבות מקרים אנטישמיים שקרו באותו יעד.

"מרבית הנדגמים מדווחים כי אירועים אנטישמיים ביעד החופשה משפיעים על שיקולי בחירת יעד. הדבר מתכתב עם התיאוריות המדברות על החשיבות שתיירים מייחסים לעמדות של האוכלוסייה המקומית כלפיהם, והרצון 'להתנקם במי שלא אוהב אותי' על-ידי החרמת היעד. לדוגמה, אמריקאים רבים נהגו בשנות ה-80 להחרים את צרפת כיעד תיירותי בגלל העמדות של הצרפתים נגד אמריקאים ונגד זרים באופן כללי", אומר ד"ר אריה רותם, המנהל המקצועי של TRI.

לא מחפשים נקמה

בעיצומו של מבצע "צוק איתן", תייר ישראלי שנפש באי טולוסדו שבמלדיביים נתקל בשלט שהשווה את ישראל ודגלה לגרמניה הנאצית ולדגלה צלב הקרס. הוא תלש אותו בזעם ועורר מהומה במדינת האיים. סוכנויות הידיעות דיווחו כי התושבים המוסלמים במלדיביים מחו על תלישת השלט ובתגובה השלטונות החליטו לפנות כ-30 נופשים ישראלים מהאי, בטענה שעשו זאת לטובת ביטחונם של הישראלים.

במקרה אחר, כפי שתואר בפורום של אתר "למטייל", ישראלי שטייל עם משפחתו בארה"ב נקלע להפגנה גדולה, ועל אף הסכנה שנשקפה לתחושתו - עשה מעשה. וכך הוא מגולל את סיפור המעשה: "בזמן ששהינו בוושינגטון נתקלנו בהפגנה גדולה שיצאה מכיוון פארק באזור הבית הלבן. הקהל הגדול עמד בינינו לבין המלון. חיכינו עד יעבור זעם. הם נראו נלהבים ומחפשים נקמה, עם שלטים שנשאו תמונות של גופות ותינוקות מרוטשים. אני, אשתי, וילדיי בני 18, 13 ו-6, עמדנו צמודים לקיר ברחוב מפוחדים.

"המבט של ילדי בעיניים היה של פחד מוות. כזה שגם כשירו על גבעתיים טילים, לא ראיתי בעיניהם. בצד הרחוב עמד צעיר בן כ-18, יהודי אמריקאי, שלבש חולצה של צה"ל ועטוף בדגל ישראל. הם עמדו סביבו ועמדו לעשות בו שפטים. ניגשתי אליו וניסיתי לשכנע אותו לצאת משם. בשלב הזה כבר התחלתי לסכן את עצמי. הבחור חטף אגרוף בפרצוף. נערה חטפה ממנו את הדגל, שאותו שרפו בהמשך. מעולם לא חששתי כל-כך לחיי משפחתי או חששתי שיזהו אותי כישראלי".

גם בני הזוג ליאת ושאול בר-שרצר, שנסעו לטיול בן שלושה שבועות ביער השחור ובשטרסבורג עם בתם, תום, בת ה-7 - לא נותרו אדישים לגילויי שנאה כלפיהם. "נכנסו למסעדה איטלקית על הדרך שבין הרפלדברג וטיטיזי בשטרסבורג", מספרת ליאת. "בעלי, שהוא דובר גרמנית, שמע את בעל המקום מדבר עם חבר על כוס בירה נגד ישראל. היינו שם יומיים אחרי הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה. מדבריו היה ברור שהוא מאוד לא אוהב את ישראל. המלצרית ששמעה את תום מדברת איתנו בעברית העניקה לנו שירות איום ונורא. השיא היה כשביקשו ממנה את הסיסמה ל-wifi. המלצרית אמרה שתבדוק וקראה לבעל המקום.

"הוא ניגש אלינו ואמר לנו ככה: 'אני לא נותן לכם את הסיסמה'. כששאלנו אותו למה, הוא השיב לנו: 'כי זה המקום שלי ואתם לא תגידו לי מה לעשות. אתן את הסיסמה למי שבא לי ואם לא מתאים לכם אז לכו'. הוא היה מאוד לא נחמד, על סף האלים. מין בריון כזה. כמובן שביטלנו את כל מה שעוד לא קיבלנו מבחינת אוכל והלכנו. לפני שיצאנו משם אמרנו לו שאנחנו מבינים שהוא לא אוהב ישראלים, אבל עם כל הכבוד אנחנו קודם לקוחות של המסעדה ושאין לו זכות להפלות אותנו. כמובן שלא השארנו טיפ. המקרה הזה השאיר לנו טעם רע. ממש העכיר לנו את כל הטיול. גם סיפורים של ישראלים אחרים שפגשנו במהלך הטיול העיבו, כמו למשל זוג ישראלים שסיפרו לנו שראו מסעדה עם שלט 'אין כניסה ליהודים וישראלים'".

שומרים על פרופיל נמוך

לא כל הישראלים הנתקלים בגילויי שנאה בחו"ל תולשים שלט, מתערבים בהפגנה או מעזים להעיר לבעל מסעדה אנטישמי. למעשה, מרביתם מעדיפים להבליג ולא לעשות דבר בנידון - כך לפחות קובע סקר TRI, שלפיו יותר מ-70% מהישראלים שנתקלו באירוע אנטישמי כזה או אחר, העדיפו להתעלם. וזאת למרות שכמחציתם חשו מאוימים. מנגד, רק כ-22% מהישראלים שחוו אירוע אנטישמי - עשו משהו בנידון, מתוכם כ-13% חשו מאוימים.

ולא בכדי הישראלים שומרים על פרופיל נמוך אל מול האנטישמיות הגואה בתפוצות. המטה ללוחמה בטרור פרסם באחרונה אזהרת מסע לאזרחים ישראלים הנוסעים ליעדים שונים במערב אירופה, בשל גורמי ג'יהאד עולמי בהם פעילי "המדינה האיסלאמית". זאת בנוסף לאזהרות מסע ליעדים הקלאסיים שהורגלנו אליהם כמועדים לפורענות, דוגמת סיני.

גם הישראלי המכוער אשם

לישראלי המכוער - זה שעוקף בתורים, זה שמרעיש בלובי ובבריכה, זה שגונב מגבות מבית המלון וזה שמתמקח עד כלות על המחיר בחנויות - תרומה ניכרת בגילויי השנאה כלפי ישראלים בנכר - כך לפחות סבור יובל לימון, העומד בראש עמותת "שגרירים של רצון טוב", שהוקמה בשנת 2001 במטרה להילחם בתדמיתו של הישראלי המכוער בחו"ל ולהגביר את המודעות להתנהגות הולמת יותר של התייר הישראלי מעבר לים.

העמותה עושה זאת בין היתר באמצעות פעולות הסברה בבתי ספר וחלוקת גלויות עם המילה "תודה" ב-14 שפות שונות באולם היוצאים בנמל התעופה בן גוריון. "הישראלים מאוד מורגשים בחו"ל, ובעיקר במעוזים 'ישראליים' כמו מלונות 'הכול כלול' באגן הים התיכון. חלקם מתנהגים באופן בוטה, לא מנומסים, חוצפנים ורעשניים. ההתנהגות הזו יצרה סטיגמה, תדמית שלילית, שמעוררת במקרים רבים, ולמרבה הצער, את השד האנטישמי החבוי", אומר לימון.

על הוולגריות והקולניות של הישראלים מעידה גם שי-לי קדרון, ששבה לפני כשבועיים מחופשה באי רודוס - שהפך הקיץ לאחת החלופות האטרקטיביות לטורקיה שנמחקה ממפת התיירות הישראלית. "התארחנו במלון חמישה כוכבים מדהים ושליו באי. היו שם הרבה תיירים אירופאים ומעט מאוד ישראלים. מרוב שהיה שקט, התביישנו אפילו לקפוץ לבריכה. היה שקט עד שהגיעה חבורת ישראלים במסגרת טיול ועד עובדים. בזמן שהאירופאים דיברו בשקט זה עם זה, הישראלים דיברו בקולי קולות. בצעקות. כך למשל, אחד צעק לחברו שעמד בקצה השני של הבריכה: 'יוסי תביא לי בירה מהבר'. בחדר האוכל הם פתחו שולחן, עשו קידוש ושרו בקולי קולות. זה נחמד לקבל את השבת בשירה בבית עם משפחה וחברים אבל לא במלון בחו"ל מלא בזרים, שגם ככה לא הכי מתים עלינו. אנשים הסתכלו עליהם בעין לא יפה".

עוד מספרת קדרון: "באחד הלילות, ב-4:00 לפנות בוקר, התעוררתי מצעקות של ישראלים שחגגו והרעישו בבריכה כאילו הם לבד בעולם, ובצ'ק אאוט היו כמה שעקפו את כולם בתור וזרקו את כרטיס לחדר בדלפק הקבלה ואמרו לפקיד 'אנחנו רק רוצים לעשות צ'ק אאוט'. פקידי הקבלה והתיירים הזרים, כולם, הסתכלו עליהם בעין לא יפה. בזלזול. גלגלו עיניים ונתנו את התחושה שהם חושבים שכל הישראלים והיהודים לא ראויים. ומה שהכי עצוב בסיפור, שזה היחס שמקבלים גם הישראלים או היהודים המנומסים. חוויתי את זה על בשרי בכל מקום באי".

האנטישמיות משפיעה על מפת התיירות הישראלית
 האנטישמיות משפיעה על מפת התיירות הישראלית

כיצד מגיבים ישראלים לאירועים אנטישמים
 כיצד מגיבים ישראלים לאירועים אנטישמים


יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988