שכר עוה"ד: הרוב יכולים לחלום על עשרות אלפי שקלים בחודש

המרוויחים הגדולים בתחום עריכת הדין הם עדיין אלה שיש להם ותק מעל 7 שנים וכן השותפים הזוטרים במשרדים

עורכת דין יפעת מנור-נהרי / צילום: תמר מצפי
עורכת דין יפעת מנור-נהרי / צילום: תמר מצפי

שנת 2014 לא נשאה עמה בשורות מיוחדות לעורכי הדין בגזרת השכר - לא לטובה ולא לרעה. מסקר שכר מקיף שערכה עבור "גלובס" חברת מחשבות SmartJOB, מפעילת פורטל דרושים משפטי מהמובילים בישראל, עולה כי שכרם של עורכי הדין השנה כמעט דרך במקום, ולמעט שינויים קלים מאוד בשכר של עורכי דין במשרדי בוטיק, לא נרשמו דרמות מיוחדות בתחום. עורכי הדין לא זכו להעלאות שכר משמעותיות השנה, אך גם לא נרשמו קיצוצים דרמטיים בשכר.

עורכי הדין שנחשבים למרוויחים הגדולים בשוק היו ועודם בעלי ותק מעל 7 שנים במשרד, והשותפים הזוטרים במשרדים, ששכרם יכול להאמיר ל-50 אלף שקל בחודש. על השותפים הבכירים אין מה לדבר במסגרת סקר שכר שכזה, שכן הנתח שהם זוכים לו מהעוגה בדרך-כלל גבוה בהרבה, בהתאם להכנסות של המשרד.

בעשור האחרון רשם תחום עריכת הדין בישראל צמיחה מתמדת בהכנסות, שהתבטאה למשל בזינוק בפדיון משרדי עורכי הדין מ-7 מיליארד שקל בראשית העשור לכ-13.1 מיליארד שקל בסוף שנת 2010. בשנת 2014, משרדי עוה"ד מעורבים בהרבה יותר עסקאות, ביותר מחלוקות מס מורכבות, ביותר עניינים בינלאומיים ובעוד עניינים משפטיים שונים ורווחיים - כך שגם ההכנסות שמנות יותר. נגזרת של הרווח הזה הוא הנתח של השותפים הבכירים, אשר במשרדים הגדולים בארץ יכול להגיע למאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים בשנה.

המבוקשים: ותק של 2-4 שנים

אבל נחזור אל הקרקע, אל רוב עורכי הדין בארץ, שיכולים רק לחלום - מרחוק מאוד - על הסכומים האלה. שכרם של אלה, עורכי הדין השכירים בארץ, תלוי בעיקר בוותק שלהם, בתחום ההתמחות שבחרו ובגודל המשרד בו הם עובדים, ויכול לנוע בין 5,000 שקל לחודש לעו"ד בעל ותק של שנה עד שנתיים במשרד קטן, ל-15 אלף שקל לקולגה שלו, בעל אותו וותק, במשרד גדול בישראל.

מהסקר עולה, כי בכל וותק ובכל תחום התמחות, מרוויחים העובדים במשרד גדול הרבה יותר מעמיתיהם במשרדים הקטנים והבינוניים.

עו"ד מינה פיליג, סמנכ"לית גיוס והשמה בחברת מחשבות SmartJOB, ניתחה את המגמות שאירעו השנה בשוק עריכת הדין ומסבירה, כי נתוני השכר השנה דומים לאשתקד, עם שינויים בקצה הנמוך והגבוה במשרדי הבוטיק, "שם נרשמה עלייה במשכורות לשנים שנתיים עד ארבע". פיליג מסבירה שטווח ותק זה הוא הכי מבוקש בשוק, "כי מדובר על עו"ד שכבר יכולים לתרום, אבל עדיין מוקדם מצדם ללחוץ לקראת שותפות. זו גם התקופה שעו"ד שחולמים על עסקים מתחילים לעזוב את המקצוע, ולכן יורד מספר עוה"ד והביקוש עולה".

מגמה נוספת שעולה מן הסקר השנה, היא ירידה קלה במשכורת של עורכי הדין שרק נכנסו למקצוע במשרדים הבינוניים, שאינם נחשבים למשרד בוטיק. פיליג מסבירה, כי מדובר בניצול הזדמנות על-ידי המעסיקים. "הם ראו שאפשר להשיג עו"ד מתאימים בפחות כסף, והפסיקו להתחרות עם המשרדים הגדולים בשביל עוה"ד הכי מבוקשים, בהבנה שמצטיינים שרוצים חיים יותר מתונים ועבודה פחות אינטנסיבית יגיעו אליהם".

גם ברשימת המרוויחים הגדולים לא נרשם שינוי דרמטי מהשנה שעברה. לדברי פיליג, "בתחילת הדרך הכסף נמצא במשרדים המסחריים הגדולים, ובמיוחד בתחומים של שוק ההון, מיזוגים ורכישות, שירותים לחברות ציבוריות בינלאומיות וליטיגציה מורכבת. בהמשך, המצב מתאזן מעט, ושותפים במשרדי בוטיק משתכרים בצד הגבוה ביותר בליטיגציה מורכבת ושוק ההון".

וגם ברף הנמוך ביותר של השכר, נמצאים אותם שחקנים גם השנה. "כמו תמיד, משרדים קטנים שמוגדרים אזרחי-מסחרי, ובוטיקים לנזיקין והוצל"פ, שילמו את המשכורות הנמוכות יותר באופן משמעותי", אומרת פיליג.

השפעת "צוק איתן" תורגש ברבעון הראשון

שכרם של עורכי הדין מהווה תמונת מראה של מצב המשק. משברים כלכליים, עליות וירידות בבורסה, ריבוי עסקאות ובוודאי שמלחמות או מבצעים צבאיים - משפיעים על עבודתם של עורכי הדין והיקפה. אלא שלא תמיד אירוע שלילי משפיע על שכרם ועבודתם לרעה, וכפי שראינו בעבר (סקר משנת 2011 וסקרים קודמים שפורסמו כאן), משברים כלכליים ומלחמות עשויים אף להוביל לריבוי תביעות ולעבודה מרובה לעורכי הדין במשק.

כך, גם השנה, הושפע שכרם של עורכי הדין מהשינויים במשק. לדברי עו"ד פיליג, "השנה עלו ההשקעות בחברות הסטארט-אפ, במיוחד על-ידי קרנות השקעה שהיו יותר 'לארג'יות' והשקיעו סכומים גבוהים. בנוסף, הייתה עלייה בסדר הגודל של עסקאות המיזוגים והרכישות וכתוצאה מכך, עלה גם הביקוש לעורכי דין לטיפול שוטף בחברות ציבוריות בארץ ובניו יורק, ואפילו ביקוש לעורכי דין מנוסים מישראל שמעוניינים ברילוקיישן בתחום שוק ההון במשרדים מובילים בניו יורק. כך, העלייה הגדולה ביותר בדרישה ובשכר נרשמה במשרדי עורכי דין ובחברות שמעסיקות עורכי דין פנימיים בשוק ההון. כן נרשמה עלייה גם בדרישת עורכי דין בתחומים הנלווים - כמו ליטיגציה בשוק ההון, דיני עבודה, וטיפול שוטף בהסכמים המסחריים של החברות הללו".

ומה לגבי השפעת מבצע "צוק איתן" על שכרם והיקף עבודתם של עורכי הדין? בשלב זה קשה לאמוד אותה, אך לדברי גורמים במשק, המבצע ייצר עבודה רבה לעורכי דין בתחומי המיסוי והנזיקין, אשר נדרשים ועוד יידרשו להגיש תביעות פיצוי בשם לקוחותיהם, וההשפעה תורגש ברבעון הראשון של השנה הבאה, 2015.

- כיצד תיראה 2015 מבחינת שכרם של עורכי הדין?

פיליג: "להערכתי, בטווח הניסיון של עד ארבע שנים השכר יישאר באותה הרמה, ומעל ארבע שנות ניסיון תירשם עלייה קלה בתחום הליטיגציה הפורח שוק ההון וחברות בינלאומיות".

"שופט שקובע שלושה ימי דיונים בשבוע מהבוקר עד שעות הערב, אינו מעלה על דעתו במה זה כרוך מבחינת אישה עם שלושה ילדים קטנים ובעל שגם לו יש את הקריירה שלו"

בימים אלה מתנהל בבית המשפט הכלכלי בתל-אביב אחד המשפטים הפליליים-כלכליים המתוקשרים ביותר שידענו מזה שנים - פרשת הרצת המניות לכאורה של יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר. בכל דיון בתיק, לצדו של איש העסקים המפורסם דנקנר - שנחשב בעבר לילד הפלא של המשק, אך כיום הוא בעיקר בגדר נאשם בפלילים - ניתן לזהות את עוה"ד גיורא אדרת, שנחשב לאחד הסנגורים המובילים בארץ בעבירות צווארון לבן. ואולם, אדרת אינו עוה"ד היחיד של דנקנר. אדרת מלווה בכל דיון וישיבה בתיק על-ידי שותפתו הצעירה במשרד, עו"ד יפעת מנור-נהרי (38), אשר גם עליה למד דנקנר לסמוך בעיניים עצומות.

פרשת הרצת המניות לכאורה באי.די. בי מספקת למנור-נהרי לא מעט אתגרים, ולא תמיד בזירה המשפטית. תיק מתוקשר שכזה מתנהל, לא פחות, בזירה התקשורתית ועורכי הדין, מטבע הדברים, נשאבים גם לשם. מנור-נהרי מנסה לעשות את ההפרדה בין שתי הזירות.

"בשונה מרבים מעמיתיי אני דבקה בדרכו של מורי ורבי גיורא אדרת, ולפיה אנחנו עו"ד, יועצים משפטיים, שמתפקידנו לתת ללקוח את הייצוג הטוב והמקצועי ביותר, ולא אנשי יחסי ציבור ותקשורת. יחד עם זאת, ברור לי שבעידן הנוכחי לא ניתן להתעלם מקיומה, כוחה והשפעתה של התקשורת, ולכן במקרים המתאימים אנחנו נוטלים חלק גם בהצגת עמדת הלקוח בתקשורת".

תיק נוחי דנקנר אינו התיק היחיד שמספק לה אתגר בתחום הזה. כיום מטפלת מנור-נהרי במספר תיקים מתוקשרים, וביניהם כתב האישום כנגד חיים גייר בפרשת השוחד לכאורה שנתן לצבי בר, ראש העיר רמת גן לשעבר (בר מואשם בלקיחת שוחד בארבע פרשיות). תיק נוסף שנמצא בטיפולה של מנור-נהרי, הוא ערעורו של מפכ"ל המשטרה רפי פלד על גזר הדין שהוטל עליו (6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל) והרשעתו בפרשת פלד-גבעוני.

מיעוט נשים בתחום הסניגוריה הפלילית

בזירה הזאת, של הסנגוריה הפלילית ועבירות הצווארון הלבן, אין הרבה נשים שמככבות. בשנים האחרונות ניתן אמנם לראות נשים סנגוריות מובילות ובולטות, בהן עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבג, עו"ד יעל גרוסמן וכן עו"ד רויטל סוויד - אך עדיין מדובר במגרש גברי בעליל. מנור-נהרי מרגישה זאת בעבודה היומיומית.

"הנשים עדיין במיעוט בזירה זו", היא אומרת ומסבירה שמדובר במציאות שנובעת מאילוצי התחום: "הסיבה פשוטה וברורה - מדובר בעבודה קשה ותובענית המצריכה השקעה של שעות עבודה רבות, הן לפני ניהול התיק והן במהלכו, ויכולת גבוהה ביותר לעמוד בלחצים בפני עצמה. כשמוסיפים על כך את השילוב של ניהול בית וגידול ילדים - משימה לא פחות חשובה, קשה ותובענית - מדובר בדרך חיים מורכבת ומלחיצה, אשר ללא עזרה, הבנה ותמיכה של בן הזוג והסובבים היא בלתי אפשרית".

להערכתה, המצב עוד עלול להיות גרוע יותר מבחינה זו. "שופט שקובע שלושה ימי דיונים בשבוע מהבוקר עד שעות הערב, אינו מעלה על דעתו במה זה כרוך מבחינת אישה עם שלושה ילדים קטנים ובעל - שגם לו יש את הקריירה שלו. אם עד כה ראינו נשים מעטות בתחום, אני חוששת, לצערי, שבשל הגברת העומס והקיפי התיקים ההולכים וגדלים נראה פחות ופחות נשים במקצוע בשנים הקרובות".

"יש הצפה במקצוע"

ובכל זאת, למרות הקשיים והתמרונים - היא אוהבת את מה שהיא עושה, פריבילגיה שכנראה נתונה למי שידע מה הוא רוצה לעשות בחיים מגיל צעיר, כמו במקרה שלה. "מגיל מאוד צעיר הייתי אוספת ומציגה ראיות ממריבה שהייתה לי עם אחותי הגדולה, ובני משפחתי תמיד ציינו שברור להם לחלוטין שזה התחום שמתאים לי. ואכן, יום לאחר שחרורי מהשירות הצבאי מצאתי עצמי בפקולטה למשפטים".

את תחום ההתמחות שלה - עבירות הצווארון הלבן - בחרה מכיוון שנתן לה לדבריה "את המענה הטוב ביותר לכל הדברים שעניינו אותי בבחירת מקצוע שבו אצטרך לעסוק מידי יום ביומו: עיסוק בדיני נפשות, תיקים מרתקים ומאתגרים החולשים על תחומים שונים, מפגש עם אנשים מעניינים - לקוחות וקולגות - וכמובן, תחום מאפשר התקדמות והתפתחות אישית, מקצועית וכלכלית".

למשרדו של עו"ד אדרת הגיעה כבר כמתמחה צעירה, ומשנת 2002 היא עובדת לצדו - תחילה כמתמחה, בהמשך כעו"ד שכירה, וכיום כשותפה.

"אני מאוד אוהבת את מקצוע המשפטים בכלל ואת תחום העיסוק בפרט, הגם שלעיתים הוא מאוד מתסכל ומתיש פיזית ונפשית", היא אומרת, אך אינה מתעלמת מהצרות של המקצוע, ובראשן ההצפה של שוק עריכת הדין ואובדן הכבוד שהיה נתון לו בעבר.

"ההצפה גורמת להיחשפותן של תופעות שליליות שונות. ממסמכי קורות החיים שנשלחים אלינו עולה תמונה לא פשוטה של חבר'ה איכותיים, בעלי מוטיבציה, שלא מצליחים למצוא את מקומם".

על השאלה מה גובה שכרה היא אמנם אינה מוכנה להשיב, אך מוכנה לתת לעורכי-הדין הצעירים הצצה קצרה להרכב שכרם של השותפים הצעירים במשרדי הבוטיק: "כיום, לאחר שהתקדמתי למעמד של שותפה במשרד, שכרי מורכב ממשכורת בסיס ומדיבידנד שאנו משתדלים לחלק אחת לרבעון. הפיכתי לשותפה היוותה עבורי קפיצת מדרגה מבחינת השכר ויש לי סיפוק מגובהו".

משפטנים
 משפטנים