הנקראות ביותר

כך הפכה אליזבת הולמס למיליארדרית הצעירה בארה"ב

הכירו את הולמס, שפרשה בגיל 19 מלימודיה בסטנפורד כדי להקים חברה שתעשה מהפכה בתחום בדיקות הדם

loading

אליזבת' הולמס חששה מאוד מבדיקות דם, אז היא החליטה לשנות את התחום. היום, בגיל 30 בלבד, יפהפייה ונחושה, היא היזמית, המנכ"ל והרוח החיה של חברת תראנוס (Theranos), אחת מחברות הביוטק הכי מדוברות ומסקרנות שפועלות בארה"ב, והיא גם המיליארדרית הצעירה ביותר במולדתה.

הולמס החלה בהקמת החברה כבר בשנה השנייה ללימודיה באוניברסיטה, שזה, באמריקאית, גיל 19. כמו אחרים ששינו את חיינו במאה האחרונה, ביל גייטס, סטיב ג'ובס, לארי אליסון ומארק צוקרברג, גם היא למדה לתואר באחת האוניברסיטאות המובילות בארה"ב (סטנפורד) אך פרשה בתוך זמן קצר מהלימודים כדי להוציא לפועל את החלום שלה, מתוך אמונה שהיזמות תוביל אותה רחוק יותר מכל פרויקט בלימודים. נכון להיום, נראה שהיא צדקה. החברה שלה כבר גייסה 400 מיליון דולר לפי שווי של 9 מיליארד, ומעסיקה 500 עובדים. הולמס עצמה מחזיקה ביותר מ-50% מהמניות. השווי של תראנוס גבוה יותר מזה של כמה מהמתחרים הכי גדולים שלה בתחום מעבדות האבחון. האם מדובר בהייפ? נגיע לכך בהמשך, אבל כך או כך מדובר במספרים מרשימים מאוד.

החזון: מעבדות כמו תחנות דלק

חלק משמעותי ממודל החברה של הולמס הוא נגישות - לוגיסטית וכלכלית. הבדיקות של החברה כבר זמינות בשוק, אך רובן מבוצעות היום בקליניקה של החברה בקליפורניה. לאחרונה השיקה החברה קליניקות עצמאיות בחנויות של רשת בתי המרקחת Walgreens בפאלו אלטו, ו-20 נקודות בוולגרינס בפיניקס שבאריזונה (מקום שמתגוררים בו לא מעט בני גיל הזהב עשירים מהממוצע). המטרה הבאה היא להתפרש בכל 8,200 הסניפים של וולגרינס, ובטווח הארוך החזון הוא לפתוח סניף של החברה בטווח של כ-8 ק"מ מכל אמריקאי כמעט וכ-1.5 ק"מ מכל אמריקאי המתגורר בעיר, ממש כמו תחנת דלק או בית מרקחת. הקליניקות עצמן פתוחות במשך שעות ארוכות וגם בסוף השבוע.

החברה של הולמס מתכננת גם לבטל את הביורוקרטיה הכרוכה בצורך לקבל הפניה לבדיקת דם. לפי החזון שלה, לא יהיה צורך בהפניה והמטופל עצמו ישלם עבור הבדיקה. זה אפשרי, עם המחירים של תראנוס - 3 דולרים לבדיקת כולסטרול, 5 דולרים לבדיקת ברזל, לדוגמה. מדובר במחיר נמוך יותר מזה שגובות החברות המבצעות היום את הבדיקות מחברות הביטוח. הנגישות הזאת אמורה לאפשר למטופלים לקבל יותר מידע על מה שקורה בגופם ולבצע שינויים באורחות חייהם בהתאם.

המחיר הנמוך הוא לא רק בבדיקות הפשוטות יחסית. למשל, חבילת בדיקות הפוריות של החברה יעלה 35 דולר, לעומת 2,000 דולר היום, סכום שמטופלים רבים נאלצים לשלם מכיסם. במחירים כאלה, אפשר לגשת לבדיקה "בשביל הכיף", ותראנוס משתדלת שזה באמת יהיה כמה שיותר כיף. בקליניקה עצמה משמיעים מוזיקה מרגיעה, מכסים את האצבע בכיסוי מחמם ועושים לה מסאז' עדין רגע לפני הבדיקה.

תוצאות הבדיקות זמינות בתוך כמה שעות, בערך הקצב שבו מבצעים בדיקות חירום בבתי החולים. לכן ניתן גם לבצע בדיקות המשך באופן מיידי, עניין שחוסך למטופלה ימים של חוסר ודאות ועיכוב בקבלת הטיפול. כמו כן, החברה מתכוונת להשאיר הנחיות אצל עובדי המעבדה שלה, ולפיהן אם תוצאותיה של בדיקה מסוימת מעוררות דאגה הם יצבעו בדיקות המשך על אותה טיפת דם מיד, בלי לשאול שאלות.

כוונת החברה היא להכניס את הבדיקות הללו בהדרגה לבתי החולים. רק החלפת מכונות העיבוד הקיימות היום במכונות חדשניות וקטנות יותר של תראנוס אמורה להשתלם מאוד לבתי החולים.

ההתחלה: מדבקת פלא ושישה ימים ללא שינה

הכול התחיל כשהולמס פנתה לאחד המרצים שלה בסטנפורד בשנה השנייה ללימודים ואמרה לו: "בוא נקים חברה". היא למדה אז לתואר בהנדסת אלקטרוניקה, ובתוך זמן קצר בלטה לעיני המרצה צ'נינג רוברטסון. "ידעתי שהיא שונה", הוא אומר. "הייתה לה גישה מקורית לגמרי לפתרון בעיות".

הולמס לא הגיעה בידיים ריקות לפגישה עם רוברטסון, אלא עם פטנט שכבר הגישה לרישום, טכנולוגיה למדבקה שגם מוליכה תרופות דרך העור וגם יונקת כמה טיפות קטנות של דם, שניתן לבצע באמצעותן בדיקה כמעט רציפה של מצב המטופל. הקורס שלמדה הולמס אצל רוברטסון עסק בפיתוח מכשירים מתקדמים להולכת תרופות, אבל המוצר שלה לא היה דומה לשוק דבר שראה בעבר, הוא אמר בראיון ל"פורבס".

הולמס פיתחה את הפטנט שהראתה לרוברטסון בזמן שעשתה סטאז' במכון הנומי של סינגפור, בין השנה הראשונה לשנייה בסטנפורד. אמה סיפרה בראיון שהולמס עבדה על בקשת הפטנט במשך שישה ימים ברציפות, למעט כמה שעות שינה חטופות. היא ביקשה וקיבלה את האוכל שלה ישירות למחשב. כשהפטנט הוגש, היא קרסה וישנה במשך יומיים רצופים.

המוצר הסופי של חברת תראנוס שיזמו השניים אינו דומה למוצר המהפכני הזה, אבל הוא מנסה להגשים את החזון שהביא את הולמס לפתח את הרעיון לאותו מוצר: בדיקות דם זמינות, נגישות, לא כואבות ולא מפחידות.

רק כדי לסבר את האוזן, בדיקות דם עולות לשוק האמריקאי כ-60 מיליארד דולר בשנה, ואף שאין סכנה בהן, הן גם לא תענוג גדול. המטרה הראשונה של תראנוס (שילוב בין "תרפיה" ו"דיאגנוסטיקה") הייתה קודם כול להפחית את כמות הדם הדרושה לבדיקה. היום דרושות לביצוע הבדיקות בטכנולוגיה שלה כמה טיפות דם קטנות, שניתן לאסוף בדקירה קטנה של האצבע, כפי שעושים בבדיקות סוכרת.

תראנוס מספקת סל גדול של בדיקות - היום 200, בעתיד הקרוב כ-1,000, וניתן לבצע כמה בדיקות שונות באותה טיפת דם. מי שניסה את הבדיקה מדווח על כאב קל מאוד, אולי אפילו תחושה שדומה יותר ל"מכה קלה" בקצה האצבע מאשר לדקירה.

הבדיקה הזאת מתאפשרת בזכות חיישנים ייחודיים שפיתחה החברה ואלגוריתמיקה מתקדמת המאפשרת להוציא ממעט דם הרבה מאוד אינפורמציה. האופן המדויק שבו הדברים נעשים הוא עדיין סוד מסחרי של החברה, אולם הולמס אמרה בעבר כי היא משתמשת ב"אותה כימיה, באותה פיזיקה" כמו בבדיקות דם אחרות, והיא רק עשתה לה "אופטימיזציה". לאור הדברים אלה, מעניין יהיה לעקוב אם תתפתח מלחמת פטנטים בינה לבין חברות בדיקות הדם הקיימות.

ה"אופטימיזציה" שהולמס מדברת עליה נוגעת בין היתר לכך שבני אדם אינם נוגעים כלל במוצר מרגע שהטיפה ניטלה מן האצבע. בראיון למגזין Wired הסבירה הולמס כי בני אדם הם הגורם שיוצר הכי הרבה שונות בבדיקות וכך פוגע באמינותן.

למה ויתרה הולמס על מדבקת הפלא שלה לטובת בדיקת דם פשוטה, גם אם משופרת? שתיהן מממשות אותו חזון, לדעתה. "זו זכות יסוד של אנשים לשלוט בבריאותם על ידי ביצוע בדיקות דם היכן ומתי שהם רוצים בכך, ואנחנו נאפשר זאת", אמרה לאחרונה בראיון לעיתון USA Today.

לדברי הולמס, כ-40%-60% מהמטופלים שמקבלים הפניה לבדיקת דם אינם מבצעים אותה בגלל חשש מהתהליך או הקושי להגיע למעבדות בשעות הפתיחה שלהן. כך, בעיות רפואיות חמורות אינן מתגלות. היא יצאה להציל אותם. מלבד זאת, הטכנולוגיה אמורה להקל על חולים מבוגרים מאוד, צעירים מאוד (לדוגמה פגים) וחולים מאוד, הנזקקים לבדיקות דם רבות וכבר אי אפשר לדקור אותם במקומות נגישים.

האמביציה: מכתב לאבא ולימודי מנדרינית בבי"ס יסודי

הולמס מעידה שהיא מקדישה לתראנוס את כל רגעי הערות שלה. "ברגע שמצאתי את הייעוד שלי, הכול נהיה פשוט", אמרה בעבר ל"פורבס". היא רווקה, אבל "נשואה לפרויקט" לדבריה. היא עובדת כל יום, שבעה ימים בשבוע, 16 שעות ביום, בלי קפה, בלי אלכוהול, בלי מוצרים מהחי. היא חיה בעיקר על שייקים ירוקים שמכילים ירקות בלבד ולדבריה הם מרעננים טוב יותר מחומרים ממריצים. מדי פעם היא מבצעת בדיקת דם לעצמה, ולדבריה לאחר שהיא שותה מיצים ירוקים היא רואה מיד שינוי לטובה במדדים.

הולמס גדלה בעיר יוסטון שבטקסס, והצטיינה בכל דבר מגיל צעיר. היא למדה סינית מנדרינית בעצמה כשהייתה תלמידת יסודי ותיכון - כן, זו הולכת להיות אחת הביוגרפיות האלה שתגרום לכולנו להרגיש רע, לא משנה לאן הגענו בחיים. בגיל 9 היא כבר הצהירה במכתב לאביה שהיא "רוצה להמציא משהו שישנה את העולם" ובתיכון, כשניסתה לשפר את הסינית שלה ונרשמה ללימודים מרחוק מאוניברסיטה בסין, גילתה שמערכות המחשוב שם לוקות בחסר והקימה עסק למכירת יכולות תכנות לסינים.

סטיב ג'ובס הוא אליל שלה. בחדרה היא תלתה במסגרת לא תמונה שלו, אלא את קורות החיים שלו בסוף ימיו באפל.

הולמס לובשת רק שחור (כנראה משום שזה חוסך זמן) ומדברת בקול עדין אבל תקיף, מנהיגה "ללא הכריזמה הקלאסית של מנהיג", נאמר עליה, אולם היא אפקטיבית בניהול כמו הטובים ביותר. כשהיא נכנסת לחדר, היא לא כובשת אותו. כשהיא פוגשת אנשים חדשים, היא לא משתלטת על השיחה, אלא אם כן השיחה סוטה בטעות לנושא האהוב עליה, ואז אין לעצור אותה.

בהופעתה הציבורית הראשונה כמנכ"ל תראנוס, ב-2013, בכנס יזמים צעירים של סטנפורד, היא נראית נערה כמעט, ביישנית, כפופה ומאוד לא נינוחה אבל אינטנסיבית מאוד. אי אפשר לפספס שמשהו מתרחש שם בפנים, אבל קשה לדעת אם מדובר בגאונות או בשיגעון. שנה אחרי כן, בראיון ל-techcrunch, היא כבר בלונדינית, שפת הגוף שלה נינוחה וכובשת אך נראה שהיא עדיין עושה מאמץ מסוים להישיר מבט למראיין. נראה שמה שקורה במוח שלה מעניין אותה מכל דבר אחר.

אביה של הולמס, כריסטיאן הולמס הרביעי, המכהן כחבר דירקטוריון בתראנוס, היה אדמיניסטרטור פוליטי שהשקיע את רוב מרצו בפעולות למען הסביבה ואזורים מוכי אסון. גם היום, נוסף על תפקידו בתראנוס, הוא משמש ראש תחום הנגישות למים בגוף הממשלתי USIAD, הארגון האמריקאי לפיתוח בינלאומי. בצעירותו, הוא אף קיבל מדליה מהצבא על הצלת אישה שניסתה להתאבד בקפיצה מגשר הזהב בסן פרנסיסקו.

הולמס סיפרה ל"פורבס" כי רצתה להיות כמותו. "חשבתי שגם אני רוצה שחיי יהיו בעלי משמעות עבור כמה שיותר אנשים, חשבתי על כל מי שאיבד קרוב משום שאבחון המחלה היה מורכב מדי או מאוחר מדי, ואמרתי לעצמי - כאן יכול להיות לי תפקיד".

אחיה, כריסטיאן הולמס החמישי, שהיה ילד מבריק גם הוא אבל אולי קצת פחות מאחותו, עובד היום כמנהל פרויקטים בתראנוס.

כולם כנראה קיבלו השראה מהסבא רבא, כריסטיאן הולמס הראשון, שהיה חייל אמיץ ומעוטר במלחמת העולם הראשונה, מהנדס, ממציא וגם רופא מנתח, שלדברי הולמס "העביד את עצמו עד מוות". הוא מת בגיל 62. בגלל הרקע שלו היא רצתה להיות רופאה, אך החרדה ממחטים ודם - הפחד היחיד שמישהו זוכר שאי פעם היה לה - מנע ממנה להתקדם במסלול הזה.

כשנשאלה הולמס על ידי אתר הבריאות Medscape אם אחרי ההשקה המהירה של תראנוס היא כבר חושבת מה תעשה בשארית חייה, היא ענתה בצמצום: "זה הכול. זה מה שאני רוצה לעשות".

ההייפ: קצת קשרים לא מזיקים

תראנוס מבטיחה לבצע יותר בדיקות בפחות דקירות ובפחות כסף. מאחר שהיא אינה מספרת איך היא עושה זאת בדיוק ובעיקר משום שהיא אינה מדברת על פריצת דרך מדעית אלא על "אופטימיזציה", חובת ההוכחה עליה, ועד היום היא לא ממש הוכיחה אותה.

גורמים בחברות תרופות גדולות אומרים: "לא ברור לנו מה הם מודדים, ומה גורם להם להאמין שהם אכן מודדים את מה שהם אומרים שהם מודדים". מי שמכיר את תחום האבחון יודע שכדי להפוך בדיקה חדשנית לסטנדרט חדש בשוק, יש לבצע ניסויים נרחבים. תראנוס טוענת שמשום שהיא עושה בדיוק אותם ניתוחים כימיים על הבדיקות - רק בצורה טובה יותר - היא אינה צריכה להוכיח כל בדיקה ובדיקה בניסוי השוואתי. למרות זאת, החברה הגישה את כל הבדיקות ל-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, אף שאינה מחויבת בכך.

לא רק תראנוס מפתחת טכנולוגיה המאפשרת לבצע בדיקות על פחות דם. בישראל, לדוגמה, חברת נובהמד הוציאה לשוק בדיקה לאבחון ביתי של התקפי לב, הדורשת פחות מטיפת דם אחת, אך הבדיקה עדיין לא הפכה לסטנדרט. בארה"ב, חברת Sanguina מציעה בדיקה לאנמיה המבוססת על מספר קטן של טיפות דם. אף אחת מהן אינה יומרנית כמו תראנוס, ואף אחת אינה ממומנת, מקושרת או פרושה היטב כמוה. עם זאת, הולמס קיבלה גושפנקה מסוימת מחברות תרופות שתראנוס עבדה איתן. היא העניקה להן בדיקות דם פשוטות במהירות כחלק מהניסויים הקליניים שלהן, בתמורה לאותה גושפנקה וגם לפרנסה - החברות הללו אפשרו לחברה לשרוד בתחילת דרכה.

החברה הצליחה למשוך - בזכות החזון, האישיות המרשימה של הולמס וכנראה גם בזכות הקשרים של אביה בוושינגטון - צוות מרשים של יועצים מעולם הרפואה ומחוצה לו. במועצת המנהלים יושבים מזכיר המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר, מזכיר העבודה לשעבר ג'ורג' שולץ, שר ההגנה לשעבר ויליאם פרי, הסנאטורים לשעבר סם נון וביל פריסט ועורך הדין הידוע דיוויד בויז. בראיון ל-USA Today אמר קיסינג'ר שהוא מקווה שהבדיקות של תראנוס יאפשרו להנגיש רפואה גם במדינות מתפתחות, והוסיף: "הדיון במועצת המנהלים תמיד מעניין וגולש לשעות הקטנות של הלילה".

מדוע כל כך הרבה פוליטיקאים? האם רק בזכות הייחוס המשפחתי? הולמס טוענת שהיא גייסה אותם משום שיש להם חשיבה אסטרטגית מבריקה.

בין המשקיעים המוקדמים בחברה לארי אליסון, מייס אוראקל ודראפר פישר ג'ורבסטון מקרן הון הסיכון מנלו פארק, קרן ATA Ventures ומשקיע הטכנולוגיה המצליח דון לוקאס. הולמס לא מגלה מיהם המשקיעים המאוחרים, אך לדבריה יש ביניהם "גם קרנות פרייבט אקוויטי וגם גורמים אסטרטגיים שרלוונטיים לסקייל-אפ שלנו". אולי הכוונה היא לוולגרינס עצמה.

גורמים שונים טוענים שהחברה יצרה סביבה הייפ מוגזם. עד אמצע 2013 תראנוס לא דיברה עם כלי התקשורת כלל, ואפילו תבעה עובדים לשעבר שהעזו לדבר על הסודות שלה. ואז היא יצאה בפסטיבל יח"צ מתוזמר, אבל לא גילתה את הסודות הטכנולוגיים שלה. לאחר מכן היא שום הנמיכה פרופיל, עד ההשקה עם וולגרינס לפני כמה חודשים. כעת היא מעט חשופה יותר, אך יש מי שאומרים שהסודיות והשמות הגדולים מטשטשים את העובדה שבפני החברה עומדת דרך ארוכה עד שתהפוך לענקית אבחון לגיטימית.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות