פחח או תואר בספרות: חייבים ללמוד באוניברסיטה כדי להצליח?

הסערה שהתעוררה בעקבות הוויכוח בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, על נחיצותם של בתי הספר המקצועיים ועל יוקרתם של הפחחים, הרתכים ועובדי כפיים מקצועיים אחרים - מעלה שוב את השאלה הנצחית: האם, כמו שהאמא היהודייה חושבת, חייבים ללכת לאוניברסיטה כדי להצליח בחיים?

אבל זו אינה השאלה היחידה: בדיוק לפני שנה הקדיש "גלובס הערב" מוסף מיוחד שדן בסוגיה מנקודת המאקרו. בראיונות עם תעשיינים, אנשי אקדמיה, אנשי חינוך, אנשי צבא ועובדים שעוסקים במקצועות הכפיים האלה ביום יום עלתה תמונה ברורה: קריסת החינוך המקצועי בישראל פגעה בפריון העבודה והביאה למחסור ענק במקצועות הכפיים בצבא ובתעשייה.

בכתבה הבאה נעסוק בשאלה הראשונה, והתשובה עליה, של מרבית המומחים, היא לא ולא. לא כולם חייבים תואר אקדמי ויש כאלה שיכולים להתפרנס יפה ובצורה מספקת מעבודה של רתך, פחח, מוסכניק או עבודה בבניין.

הרי גם באוניברסיטה, יש מעט חוגים שבוגריהם מכוונים למסלול מקצועי ברור, כמו רופאים, רוקחים, עורכי דין, רואי חשבון ואחרים; וגם ביניהם לא תמיד הבוגרים מוצאים את עצמם בנתיב שהלימודים כיוונו אותם אליו. בחוגים אחרים, במדעי החברה והרוח ובתחומים מסוימים של מדעים מדויקים, הבוגרים יכולים להסתובב במשך חודשים ושנים ולא למצוא עבודה, בטח לא בתחום שלמדו. השכר שירוויחו בסוף שלוש שנות לימודים לרוב ינוע סביב שכר המינימום ולא בטוח שיעניק ביטחון תעסוקתי. לעומת זאת, דווקא המסלולים המקצועיים מאפשרים בסופם עבודה בטוחה עם אופק תעסוקתי.

נקודה נוספת שמעלים מצדדי מקצועות הכפיים לטובת החינוך המקצועי היא שאפילו מוסכניק היום חייב להיות מיומן במחשבים ועבודות הכפיים ברובן מתבצעות על מכונות יקרות ששווין הממוצע כמיליון דולר, ולכן האנשים שעובדים עליהן צריכים להיות מאוד מיומנים ואחראים. וזו הסיבה שהתעשייה חסרה את כל אותם מקצוענים.

מיכל דן הראל, מנכ"לית Manpower ישראל, מחדדת את הנקודה: "אדם צעיר שמסתכל קדימה לעבר שנות העבודה העתידיות ורוצה למצוא עבודה שייהנה ממנה, לא חייב לבחור בהכרח במקצוע אקדמי. לחלק מהאנשים זו לא הבחירה הנכונה. יש הרבה מקצועות אקדמיים שלא פשוט למצוא בהם עבודה ורמות הביקוש אליהם מאוד ירדו. זה בניגוד לגידול העצום במגוון האפשרויות לרכוש השכלה. הכלל שאם תלמד - תצליח, בכלל לא נכון היום".

אז מה בכל זאת כדאי ללמוד?

"כל אחד צריך ללכת אחרי נטיות הלב שלו והחוזקות שלו. אין מסלול אחד שהוא המסלול הבטוח והמוצלח. זה שאנחנו קובעים בתור חברה שזה המסלול שצריך לעשות - גורם עוול לחלקים מאוד גדולים באוכלוסייה. יש בחוץ ביקוש מטורף להמון תחומים ומקצועות אחרים שדורשים הכשרה טכנית או אחרת ולא קשורים לאקדמיה. במקצועות האלה יש משכורות יפות, אפשרויות קידום ואפילו ביטחון תעסוקתי גדול יותר".

השר שלום טען בוויכוח עם נתניהו כי לימודים מקצועיים בתיכון יחזירו את המדינה אחורה וינציחו את הפערים.

"לא חייבים להתחיל ללמוד את זה כבר בתיכון, אבל יש קבוצה גדולה מאוד של אנשים שנושרים מהתיכון או היו בתיכון, אבל הם לא סיימו פורמלית, וכשהם יגיעו לחפש עבודה הם לא יוכלו אפילו להציג תעודת גמר של תיכון ובטח לא תעודת בגרות. אם הם היו לומדים את המקצוע בתיכון, הם היו יוצאים עם ניסיון ממשי והייתה להם אלטרנטיבה. כמובן שזה לא צריך להיות קשור לפריפריה או למוצא. חשוב שהאופציות יהיו פתוחות עבור כל אדם, לפי נטיית לבו. אנשים שמגיעים עם הכשרה טכנית וקצת ניסיון יכולים למצוא עבודה בקלות ויש להם מסלול קריירה עם יכולת להתפרנס טוב ובביטחון תעסוקתי".

סיגל שלח, מנכ"לית ג'וינט ישראל-תב"ת, סבורה כי התיקון של התיכונים המקצועיים החדשים יהיה בכך שהם יאפשרו לצבור נקודות לזכות התלמידים למעבר ללימודים אקדמיים ולא ימנעו מהם את האופציה העתידית ללמוד באוניברסיטה.

"אם לא תהיה אופציה להמשיך לאקדמיה ולעשות קפיצת מדרגה בשלב מסוים בחיים, ולא להתחיל מאפס, אז זה באמת יהיה מסלול שיוביל את ההולכים בו לעבר דלת סגורה. בעולם יש מסלולים שמכירים לטכנאים בתיכון ומאוחר יותר יש מעבר ברור להכשרה של מהנדסים".

עובדי כפיים מקצועיים מככבים בשנתיים האחרונות בראש רשימת המקצועות המבוקשים ביותר בישראל, וגם בעולם - לפי סקר מצוקת הכישרונות העולמי 2014 שערכהManpowerGroup בקרב מעסיקים. הסקר, המתבצע אחת לשנה בארץ ובעולם, מגלה כי בישראל 49% מהמעסיקים מדווחים על קושי באיוש עובדים לתפקידים נדרשים.

עוד נמצא בסקר כי 49% מהמעסיקים בישראל ציינו כי המחסור בכישרונות משפיע במידה בינונית עד גבוהה על היכולת לענות לצורכי הלקוחות ו-23% מהמעסיקים ציינו כי חוסר ביכולות טכניות כאחד הגורמים העיקריים למצוקה.

מהנתונים העולמיים עולה כי מצוקת הכישרונות מורגשת במיוחד ביפן (81% מהמעסיקים), פרו (67%), הודו (64%), ארגנטינה (63%) ברזיל (63%). מעסיקים באירלנד (2%), ספרד (3%), הולנד (9%) ודרום אפריקה (8%) מתמודדים עם השיעורים הנמוכים ביותר של מצוקת כישרונות.

פחות אי-שוויון

אם מסתכלים על הביקוש לעומת ההיצע, לפי נתוני Alljobs בשנת 2014 עמד היצע המשרות לחשמלאים על 3,009, והביקוש מצד עובדים על 1,137. בשנה זו חיפשו המעסיקים 147 פחחים ורק 90 פחחים חיפשו עבודה בתחום; הביקוש בקרב רתכים לעבודה עמד על 513 והיצע המשרות היה כפול - 1013. אגב, המספרים יחסית נמוכים כי נהוג שבתחומים האלה פחות נעזרים במכוני השמה או באתרי חיפוש עבודה והמידע עובר יותר בשיטה של מפה לאוזן.

אגב, במדינות שבהן מצוקת הכישרונות נמוכה יותר, יש באופן לא מפתיע מסגרת של הכשרה מקצועית במסגרת מקומות העבודה ולכל מקצוע כזה מתלווה יוקרה, שכר, אפשרויות קידום וביטחון תעסוקתי. נראה, שיש קשר סיבתי בין אי שוויון גבוה לבין מחזור בהכשרה מקצועית (ראו גרף).

ולא רק זאת - בדיקה של ה-OECD העלתה כי מדינות שיש בהן הכשרה מקצועית מפותחת נפגעו פחות במשבר העולמי ומורגש בהן פחות מחסור בידיים עובדות. "באירופה אנשים לא רואים בלימודים מקצועיים ברירת מחדל, אלא זה מסלול מקביל לאקדמיה. בארץ מגיע לזה רק מי שלא מתקבל לאוניברסיטה".

שכר נאות

מדברים על שכר גבוה, אבל צריך לזכור שלא מדובר בהיי-טק או ברפואה. לפי נתוני מנפאואר גרופ, רתך מרוויח בממוצע 7500-11,000 שקל בחודש (ברוטו); חרט: 7,500-9,000 שקל; חשמלאי: 8,000-10,000 שקל; ופחח: 7,500-9,000 שקל בחודש. בתחום הסיעוד, שאף הוא מבוקש מאוד בשנים האחרונות, מרוויחים 40-60 שקל לשעה, לפני משמרות לילה ותוספות אחרות.

לדברי סיגל שלח, מנכ"לית ג'וינט ישראל-תב"ת, "כשמסתכלים על מערכת ההשכלה הגבוהה, אז רואים שבוגרים במדעי הרוח ובמדעי החברה מרוויחים מיד אחרי סיום התואר סביב שכר המינימום ואדם שגמר הכשרה מקצועית מרוויח בין 8,000 ל-12 אלף שקל בחודש".

איך זה שבוגר הכשרה מקצועית מרוויח יותר מאקדמאי?

"היום המכונות מאוד יקרות והמעסיק לא יכול להרשות לעצמו להעסיק עובדים לא מיומנים כי זו השקעה מאוד גדולה. יש בארץ מחסור מאוד גדול - כי הדור שהגיע מבריה"מ יוצא לפנסיה - ומצד שני הזדמנות גדולה לעשות משהו".

האם ההזדמנות תתממש? משרד הכלכלה שוקד בתקופה האחרונה על החייאתם של התיכונים המקצועיים וההכשרות של אחרי צבא, אבל גם גופים אחרים זיהו את המגמה ונתרמו לעניין. רכבת ישראל למשל יזמה מסלול ייעודי למקצועות הרכבת בתיכון עמל בדימונה, שיכשיר את בוגריו למקצועות הרכבת, כנהוג בגרמניה. משרד הכלכלה וארגון ג'וינט ישראל-תב"ת עמלים על תוכנית שמטרתה לחבר בין מעסיקים לעובדים שיוכשרו בתוך מקום בעבודה במשך שנה עד שלוש שנים, כנהוג באירופה.

 התפקידים בהם מורגש מחסור בעובדים

 עובדי כפיים