אורנשטיין שלח אם חד-הורית לכלא כי סירבה למסור מידע

אם חד-הורית הנמצאת בהליך פשיטת-רגל סירבה למסור פרטים על גורמים שהיא שילמה להם יותר מ-1.1 מיליון דולר לפני שפשטה רגל ■ השופט איתן אורנשטיין: "אמנם סנקציה של מאסר היא חריפה, אבל יש לעשות בה שימוש"

איתן אורנשטיין / צילום: איל יצהר
איתן אורנשטיין / צילום: איל יצהר

אם חד-הורית הנמצאת בפשיטת-רגל תשלח למאסר של שבועיים עקב סירובה למסור לנאמן על נכסיה פרטים באשר לגורמים שהיא שילמה להם יותר מ-1.1 מיליון דולר קודם להליך פשיטת-הרגל נגדה - כך קבע לאחרונה שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, למרות שהחייבת טוענת כי העברת המידע עלול לסכן את חייה ואת חיי משפחתה.

אורנשטיין ציין כי החייבת תשוחרר לאלתר ממאסר אם היא בכל זאת תיאות למסור את הפרטים בדבר הגורמים אליהם העבירה את הכסף לידיעת בית המשפט והנאמן, כאשר הפרטים יישארו חסויים.

"חובת בית המשפט להגן על האינטרסים של נושי החייבת ולאפשר בידם לנסות ולהיפרע את חובה כלפיהם מהכספים שהעבירה לנושים של אביה... ניסיתי לשכנע את החייבת שתמסור את הפרטים רק לידיו של הנאמן, שישקול את המשך בירור הבקשה לאחר שיתקבלו שמות הנושים, ומבלי שמידע זה ייחשף לעת עתה, אך החייבת לא קיבלה את ההצעה... הגעתי למסקנה כי אין מנוס אלא לקבל את בקשת המאסר", נימק אורנשטיין את החלטתו.

לדבריו, "התנגדותה של החייבת להעביר את הפרטים לא מעלה טעם שיש בו כדי לאיין את המסדר שלפיו על בעל דין לפעול בהתאם לצו שיפוטי. אמנם סנקציה של מאסר היא מהחריפות והקיצוניות, אך לא בכדי היא מצויה בספר החוקים, ויש לעשות בה שימוש במקרה המתאים".

במסגרת הליך פשיטת-הרגל של החייבת התברר לנאמן, עו"ד אופיר פדר, כי בשנת 2007 היא העבירה יותר מ-1.1 מיליון דולר במזומן ממכירת שתי דירות שהיו בבעלותה לנושים של אביה המנוח. לגישתה, אותם נושים עלומים טענו כי אביה היה חייב להם כספים, וכי אם היא לא תפרע להם את הכספים שהוא נותר חייב להם - יבולע לה ולמשפחתה.

משכך, טוענת החייבת, היא נאלצה למכור את הדירות ולהעביר את תמורתן לנושים. הנאמן סבר כי יש להורות לחייבת למסור את פרטי הנושים ולחייבה להעביר את הכספים לקופת פשיטת-הרגל, שכן העברת הכספים לנושי אביה מהווה הענקה אסורה לפי פקודת פשיטת-הרגל.

השופט אורנשטיין נעתר לבקשת הנאמן והורה לחייבת למסור את פרטי וזהות הנושים שהעבירה לידיהם את הכספים עד היום. ואולם, החייבת לא עשתה זאת, והנאמן פנה לאורנשטיין וביקש ממנו להורות על מאסרה.

החייבת ביקשה לדחות את בקשת הנאמן וחזרה על טענותיה באשר לסיכון שלו תהיה חשופה אם תגלה את פרטי הנושים. לדבריה, עונש מאסר מהווה סנקציה קיצונית וחריפה שלא תינתן בקלות, ואם היא תחשוף את שמות הנושים שאליהם העבירה את הכסף - חייה יהיו בסכנה.

"החייבת מפנה לעיקרון קדושת החיים שהינו ערך עליון ולהגנה החוקתית שיש בו לטענתה להביא לדחיית הבקשה לאסור אותה", ציין אורנשטיין בהחלטתו.