הקמפיין להעלאת שכר המינימום מתחמם; גם בנט תומך

1. עימות קצר ומושחז שפרץ אתמול (ג') בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל נהפך לרגע השיא הבלתי מתוכנן של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. "שכל אחד מכם יחשוב האם הוא מסוגל לקיים משפחה ב-4,300 שקל", אמר יו"ר ההסתדרות לבאי הכנס של המכון לדמוקרטיה. "התשובה היא שאתם לא מסוגלים. לא ב-4,300 שקל וגם לא ב-4,500 שקל (כפי ששוקל להציע שר האוצר - ע.ב). אדם עובד לא צריך להיות עני. הבעיה של ישראל היא שהשכר הריאלי עלה הרבה פחות מהתוצר, כשכל הרווח הלך לבעלי ההון. אם היה יותר גבוה ואם השכר החציוני לא היה כל-כך נמוך, אז החלק היחסי של העובדים בתוצר היה גבוה יותר ולא היה יורד".

קנדל, שחש שאינו יכול לעבור בשתיקה על הדברים, ביקש את רשות הדיבור. "אני קצת עצוב ממה שאמרת" אמר לניסנקורן בטון שנשמע לחלק מהנוכחים מתנשא. "מה שאתה מציע זה להמשיך לעשות את מה שההסתדרות עשתה במשך 100 שנה. אני מסכים עם הדיאגנוזה שלך, אבל הבעיה שלנו היא לא עם השכר אלא עם הפריון. למה ההסתדרות לא יכולה לבוא ולהגיד שצריך לקחת דוגמה מצפון אירופה? מה שאתם רוצים זה דרום אירופה". ניסנקורן לא נשאר חייב. "השיטה שאתה מייצג נכשלה", השיב יו"ר ההסתדרות לקנדל. "הצמיחה הכי גדולה במדינת ישראל הייתה בין 1960 ל-1970. אני בעד העלאת התפוקה, אבל מה שמדאיג זה כשהתוצר עלה - זה לא הלך לעובדים. מה הקשר בין שכר המינימום ועובדי הקבלן ליחס חוב תוצר?"

2. ניסנקורן היה אולי המשפטן היחיד בכנס, אך להשקפותיו הכלכליות נמצאו לא מעט שותפים. כלכלני מיינסטרים בכירים התייצבו הפעם בגלוי נגד העמדות הניאו-ליברליות של קנדל ושל פרופ' צבי אקשטיין מהמרכז הבינתחומי בסוגיות המרכזיות ובראשן הפריון והשכר. את הדיון בנושא השכר הציתה לא אחרת מאשר נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג שאמרה: "יש מקום לבחון האם ניתן להעלות בעת הזו את שכר המינימום, תוך התייחסות לרמת הפריון ולהשפעה האפשרית על התעסוקה". מנגד מיהר להתייצב ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, שיצא בנחרצות אופיינית נגד היוזמה. "שכר המינימום בישראל נחשב אחד הגבוהים ביותר בעולם. כל המחקרים האמפיריים הראו שאין קשר בין העלאת שכר המינימום לבין צמצום הפערים בחברה".

שראל גייס את צרפת כדוגמה למדינה שהנהיגה שכר מינימום גבוה וסובלת כתוצאה מכך משיעורי אבטלה גבוהים בקרב האוכלוסייה הצעירה, והמשיך בהתקפה. "בסקטור הציבורי, שכר המינימום הוא ישראבלוף כי יש הרבה מאוד הטבות שכר", גרס הכלכלן הראשי לשעבר, "מי שרשומים כמקבלי שכר מינימום מרוויחים בפועל 8,000 ו-9,000 שקל. העלאת שכר המינימום לא תעזור לעובדים החלשים אלא לעובדים במעמד הביניים". לעומתו, תומך הכלכלן ד"ר זאב רותם בהעלאת שכר המינימום כמהלך מעודד צמיחה. בשיחה עם "גלובס" אמר רותם: "הגדלת שכר המינימום תביא לגידול בצריכה הפרטית בשכבות הנמוכות. אין מהלך יותר תומך צמיחה במשק מזה בגלל התמסורת הגבוהה בעשירונים התחתונים בין ההכנסה לצריכה".

זה לא ירתיע את המעסיקים?

רותם: "לא, כי עלות השכר האפקטיבית לא תגדל. אני מזכיר את מס ההכנסה השלילי שיביא לכך שחלק מהמעסיקים ימשיכו לשלם שכר נמוך ומס ההכנסה השלילי ישלים את הפער. במקביל יש לפעול בצורה נחושה לביטול העסקת עובדי קבלן, כי 20% מהתשלום על עבודתם הולך למתווכים. ביטול ההעסקה יחסוך את פער התיווך ויאפשר להעלות את השכר לשכבות הנמוכות. הגורם הראשון שצריך להוביל את המהלך הוא הממשלה בהיותה המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן".

3. נקודת ההתנגשות המרכזית בין התפיסות הכלכליות השונות הייתה בוויכוח הגדול בין הכלכלנים על הגורמים לבעיית הפריון הנמוך במשק. על הנתונים אין מחלוקת: עובד ישראלי מייצר 12% פחות מהממוצע לעובד במדינות ה-OECD ו-38% פחות מעובד ממוצע בארה"ב. נוסף על כך מתברר כי הפער בפריון בין ישראל לארה"ב גדל והולך עם השנים, בשעה ששיעור ההשתתפות בעבודה בישראל רק עלה. הצוות של אקשטיין שהמליץ להגדיל את התמיכה הממשלתית במו"פ, בחדשנות ובעסקים קטנים נתקל בביקורת מצד רותם שטען כי יש לתת עדיפות עליונה להגדלת ההשקעות בענפים היצרניים במשק.

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל פרופ' נתן זוסמן הצטרף למחלוקת בעמדה מנומקת היטב, שגרסה כי מקור הבעיה במשק טמון בכך ש"פונקציית הייצור שלנו ענייה בהון ועתירה בכוח אדם".

ד"ר רותם שדיבר אחריו הסכים לניתוח וביקש להסביר את דברי זוסמן "בשפה שתהיה מובנת גם ללא-כלכלנים". רותם: "מעסיקים כאן הרבה מאוד עובדים ברמה נמוכה מאוד של שכר בלי להשקיע במקביל בהקמת תשתית יצרנית שתאפשר לספק מקומות עבודה בשכר הוגן. התהליך שקרה הוא שהורידו את הקצבאות כדי לדחוף את כולם לשוק העבודה, אבל הורידו את המענקים לתעשייה ופגעו ביכולות הטכנולוגיות שלה". בביקורת ישירה על פרופ' קנדל סיכם רותם ואמר: "מי שקורא ללמוד מצפון אירופה צריך גם לדאוג שפונקציית הייצור של המשק תהיה דומה להם, דהיינו עשירה בהון וענייה בעבודה - ולא להיפך".

בתוך כך, הערב נפגש ניסנקורן עם שר הכלכלה נפתלי בנט בנושא העלאת שכר המינימום. ניסנקורן בירך את השר על תמיכתו ביוזמת ההסתדרות והדגיש כי התנאי המרכזי להצלחת המהלך חייב להישען על הנחת המוצא כי אדם עובד לא יהיה אדם עני. יו"ר ההסתדרות אמר בתום הפגישה כי "העלאת שכר המינימום היא כלי מרכזי לצמצום פערים בחברה הישראלית. לא ייתכן שאחד מכל שבעה אזרחים מרגיש עצמו עני״.

חייק: "המעסיקים לא מתנגדים ליוזמה המתגבשת להעלות את שכר המינימום"

נשיאות הארגונים העסקיים מביעה הסכמה עקרונית להעלאת שכר המינימום במשק, אך דורשת כי צעד זה ייעשה בשיתוף פעולה ובתיאום עמה. בשיחה עם "גלובס" אמר היום (ד') מנכ"ל נשיאות הארגונים, אמיר חייק: "המעסיקים לא מתנגדים ליוזמה המתגבשת - הם אומרים לה 'כן', אך יש לשלב אותה במסגרת עסקת חבילה כוללת בשיתוף הממשלה, ההסתדרות והארגונים העסקיים. אנחנו סבורים שיש לטפל בסוגיית שכר המינימום לא רק ברמה של סיסמאות, קמפיינים וכותרות בעיתונים - ולנהל את הדיון בנושא עם הסקטור העסקי שהוא שמשלם את השכר לעובדים".

לדברי חייק, בשבועות האחרונים כבר התקיימה הידברות בעניין בין יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים צביקה אורן ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ולשר האוצר יאיר לפיד. חייק העריך כי בימים הקרובים הצדדים ימשיכו להידבר בעניין זה.

בארגונים הכלכליים מתכוונים לכרוך את הסכמתם להעלאת שכר המינימום בשיפור הסביבה העסקית, תוך שימור כושר התחרות של חברות והשגת הבנות לגבי הקלות שיאפשרו שעות עבודה גמישות יותר של העובדים במקומות העבודה. "אין לנו כוונה לנהל את המו"מ בנושא מעל דפי העיתון", אמר חייק.

 שכר המינימום למבוגרים