ועדת אנדורן תמליץ מחר: הסדרי החוב ינוהלו רק בביהמ"ש

בין ההמלצות: חברה שאיחרה בתשלום חוב מעל 45 יום תוגדר כחברה בחדלות פירעון ותלך אוטומטית להליך של פירוק או הסדר דרך בית המשפט

יעל אנדורן / צילום: יניב אדרי
יעל אנדורן / צילום: יניב אדרי

הלחץ של המערכת המשפטית, ובראשה השופט איתן אורנשטיין, עשה את שלו. חברי ועדת אנדורן לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב בישראל שינו חלק מהמסקנות הסופיות שלהם, כך שהדיון על עתידן של חברות שלא עמדו בחובותיהן ונקלעו למצב של חדלות פירעון ייעשה בבתי המשפט, ולא ינוהל על ידי הכנ"ר.

עוד ירדה מהפרק ההמלצה לאפשר לחברות החוששות שלא תוכלנה לעמוד בהתחייבויותיהן בעתיד לנהל מו"מ סודי עם מחזיקי האג"ח.

מחר, לאחר למעלה מחצי שנה מאז פורסמו המלצות הביניים, אמורה ועדת אנדורן, שבראשות מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, לפרסם את המלצותיה הסופיות. הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב הוקמה בעקבות כמה הסדרי חוב ענקיים שהתרחשו בשוק ההון בשנים האחרונות ועוררו סערה ציבורית, ובראשם אלה של אפריקה ישראל של לב לבייב, אי.די.בי של נוחי דנקנר, דלק נדל"ן של יצחק תשובה, אמפל של יוסי מימן ואלביט הדמיה של מוטי זיסר.

בסוף חודש אפריל השנה פרסמה הוועדה את המלצות הביניים שלה, שכללו התייחסויות לשיפור וטיפול בשלב הקצאת האשראי, אך בעיקר עסקו בהגדרה מחדש של כללי המשחק בשלב ניהול החוב והליך ההסדר. בהמלצות אלה קראה הוועדה בין היתר לקבוע שלושה שלבים למתווה הסדרה לגבי חברה שמצב עסקיה אינו כרגיל והיא נקלעת, או עלולה להיקלע, לקושי ואף לסחרור פיננסי.

השלב הראשון נגע לחברות עם "אינדיקציה לבעיות פיננסיות עתידיות". לגביהן הוצע לאפשר מתווה להסדר וולונטרי ביוזמת החברה, שיכלול מו"מ חשאי מול מחזיקי האג"ח, בעוד לחברה יותר לפנות לכנ"ר ולבקש שימנה נציג שיסייע בניהול הסדר חוב שייארך 60 יום. השלב השני התייחס לחברות שנקלעו ל"אי עמידה בהתניה פיננסית שנקבעה באג"ח", ולמעשה מוגדרות חברות בקשיים. בחברות כאלה קשה יותר לנושים למנות נציג מיוחד מטעמם שישתתף בישיבות הדירקטוריון כמשקיף, תוך הטלת מגבלות על החברה והגברת הפיקוח על החלטות רלבנטיות שמתקבלות אצלה.

השלב הראשון והשני ביחס להתחייבויות לחברות שנקלעו לקשיים אך עדיין משלמות את חובותיהן ישתנה בהמלצות הסופיות. היבט ההסדר המקדים החשאי לא נמצא עוד על הפרק, ולמוסדיים יתאפשר מינוי נציג שמשקיף על פעילות הדירקטוריון בחברה שלא עומדת בהתניות הפיננסיות.

ביקורת מהשופט אורנשטיין

השלב השלישי שקבעה הוועדה בהמלצות הביניים שלה, ואולי המרכזי ביותר, נגע להוצאת ניהול החברה מידי בעל השליטה במקרה של אי תשלום חוב. הוועדה הציעה אז שתי חלופות: מינוי מנהל מיוחד על ידי הכנ"ר, שימליץ אם ללכת לפירוק או להסדר; או מסלול חלופי, שלפיו נאמן האג"ח יפנה לביהמ"ש להליך פירוק או להליך של הקפאת הליכים, במקביל לחיזוק עילת חדלות הפירעון.

זמן קצר לאחר פרסום המלצות הביניים יצא שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א, איתן אורנשטיין, האמון על הסדרי החוב הגדולים, במתקפה חריפה כנגדן, ואמר כי "נראה היה לי שלחברי הוועדה אין אמון במערכת המשפט. מסקנות הוועדה ממירות את תפקידו של בית המשפט בתפקידו של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר). הוועדה הסמיכה את הכנ"ר להכריע לאורך הדרך, וזהו לא תפקידו. הכנ"ר קיבל פה תפקיד בעייתי, שצריך להישאר בבתי המשפט. זה גם לא יעבוד בפרקטיקה או בחיי המעשה".

בשל אמירות אלה, או שמא רק בהשפעתן, בהמלצות הסופיות הוועדה מוותרת על החלופה הראשונה, שנוגעת למינוי מנהל מיוחד לחברה על ידי הכנ"ר, ונותרת רק עם חלופת ביהמ"ש. כך, צפויה הוועדה לקבוע כי חברה שאיחרה בתשלום חוב לפרק זמן העולה על 45 יום תוגדר כחברה בחדלות פירעון, ותלך אוטומטית להליך של פירוק או הסדר דרך ביהמ"ש, זאת בתוך 60 יום בלבד.

מבחינת הוועדה מדובר בהצרת גבולות המגרש המשפטי, אך יתאפשר לביהמ"ש, בנסיבות חריגות, לפעול גם בשיקול דעת. הנחיות אלה רלבנטיות לכל סוג חוב, כאשר אם מעל 75% מבעלי החוב בחברה שנקלעה לקשיים של ממש מוכנים ללכת להסדר אחר, יתאפשר להם להימנע מביהמ"ש.

כאמור, בהמלצות הביניים המליצו חברי הוועדה לאפשר מינוי של נאמן מוביל לכל הסדר חוב. עתה, בהמלצות הסופיות, תמליץ הוועדה על חבירתם בנציגות אחת. כמו כן, בהמלצות הסופיות צפויה להישמר הגבלת שכר הטרחה של נציג ההסדר, הנציג המיוחד, המנהל המיוחד ובעלי המקצוע מטעמם, וכן של כל יועץ שנשכר מהשלב השני של חברה בקשיים וששכרו ממומן על-ידי החברה, ל-500 שקל לשעה - התעריף המרבי של יועצים משפטיים בחברות ממשלתיות (חריגה תתאפשר רק באישור הנושים).

שלבי המתווה
 שלבי המתווה

צרו איתנו קשר *5988