הורסים את העיר

קובי כחלון, יו"ר ועדת תכנון ובנייה וסגן ראש העיר ירושלים וממלא מקומו

"את הבית הקימה בשנת 1961 חברת הבנייה אמיר מטעם שיכון עובדים. הוא נראה כאילו שהמתכנן טעה, וכך הוקם בניין שנדמה כאילו הוא עדיין בבנייה והפיגומים נותרו בחזיתו. במשך שנים רבות הבית הזה נודע כבניין השנוא ביותר בירושלים.

"בתהליך הבנייה, חלקיו המוכנים הונפו על ידי עגורן והמרפסת ההיקפית שימשה כפיגום. אני מאמין שבהריסתו עד יסוד נעשה חסד עם כולם: דייריו, תושבי העיר ושמו הטוב של האדריכל דוד רזניק, חתן פרס ישראל שתכנן אותו (זאת על אף שרזניק טען שאינו שונא אותו).

"רזניק תכנן בניינים חשובים בירושלים ובסביבתה, ובהם מכון ון ליר והאקדמיה הלאומית למדעים, האוניברסיטה המורמונית, מלון היאט בהר הצופים ויד קנדי, והבניין הזה לא מוסיף לו כבוד.

"אני רוצה שייבנה תחתיו בניין מגורים חדיש ומודרני - כולנו בעיר חולמים על פינוי בינוי - מבנה בסגנון מודרני עם קשר עירוני למלון ליאונרדו פלאזה ולגן העצמאות, ושייצור דופן משמעותית לצומת, בדומה לבניין 'טרה סנטה' הניצב מולו שנבנה בתקופת המנדט והוא אחד המבנים היפים בירושלים. בכך נחזק את תפקודו העירוני של רחוב המלך ג'ורג' באזור זה".

"נבנתה עם העדפה לתנועת מכוניות והפכה למפגע החוסם את הדרך לים"

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו

"את כיכר אתרים שהחלה להיבנות בראשית שנות ה-70, תכנן האדריכל יעקב רכטר. הפתיחה החגיגית היתה בשנת 1975. הכיכר נבנתה תוך העדפה לתנועת מכוניות ברחוב הירקון, וככל הנראה עם תקווה ליצור מרכז בילוי ופנאי על שפת הים. אלא שבניגוד לתקוות, הפכה למפגע החוסם את שדרות בן גוריון בדרכן אל הים וקוטע את רצף השדרות העירוניות שאנו עובדים קשה לפתוח ולטפח לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים. מבנה הבעלות של הכיכר כבית משותף אינו מאפשר רמת תחזוקה נאותה ולכן המבנה ראוי להריסה ולבינוי מחודש - המתאים יותר למרחב הציבורי שסביבו.

"העירייה מקדמת תוכניות לשיפוץ הכיכר ושדרוגה על מנת לשלב אותה באזור המתפתח, ולקשור את הכיכר והפעילות שבה לשטחי טיילת החוף, בריכת גורדון המחודשת והמרינה. העירייה רואה חשיבות רבה למהלך השיפוץ והשדרוג של הכיכר על מנת להבטיח את השתלבותה במרחב העירוני ובאזור התיירות המתחדש לאורך החוף. אני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל להציג תוכנית שתאפשר את פינוי המבנה הנוכחי והפיכת הכיכר למרחב ציבורי בעל ממדים אנושיים הפתוח לים, כך שניתן יהיה ללכת ברצף לאורך שדרות בן גוריון בעיר, ולרדת ברגל או ברכיבה, עד לחוף. בהזדמנות זו נוכל אף להוסיף עוד מאות יחידות דיור לעיר".

בניין אנטיליה במומביי

אפילו במדינה שידועה בארמונות המהרג'ה המשונים שלה, אין בניין שמעורר מחלוקת כה עזה כמו Antilia, ביתו במומביי של האיש העשיר בהודו, התעשיין מוקאש אמבאני. התקשורת ההודית דיווחה שהבניין בן 27 הקומות עלה מיליארד דולר, בלי לבסס זאת על נתונים מוסמכים. בעיר שבה הקרקעות הן מצרך נדיר, אנטיליה ספג ביקורת גם על כך שהקרקע שלו נקנתה מארגון צדקה שמנהל בתי יתומים בעיר. אבל העיצוב סופג את מירב הביקורת: החזית הנתמכת הבלתי רגילה של הבניין מתנשאת מעל עיר שמחצית מתושביה מתגוררים בשכונות עוני.

ג'יימס קרבטרי, ראש דסק מומבאיי

"המרחק בין השכונות קצר, אך כדי להגיע צריך לעבור דרך ארוכה"

חנה הרצמן, מנכ"ל עיריית חולון

"הגשר נועד להולכי רגל ותוכנן כפיצוי לנתק הפיזי בין העיר חולון לשכונת קריית מיכה, כתוצאה מסלילת נתיבי איילון. המטרה היתה לחבר בין חלקי העיר, אולם כנראה שמשהו בתכנון של הגשר אינו מצליח לענות לבעיה שבגינה הוקם. הגשר גבוה למדי ואין בו שיפועים, שמאפשרים עליה נוחה להולכי הרגל בכלל, ובפרט להורים שמובילים עגלת תינוק, לקשישים או למוגבלי תנועה הנעזרים בהליכון או בעגלות נכים ואפילו אנשים הנושאים עגלות קניות ורוכבי אופניים - לא יחושו בנוח במעבר על הגשר.

"הולכי רגל המבקשים לעבור במקום צריכים לטפס על פני מדרגות רבות בעלייה ולרדת מדרגות רבות. האפשרויות האחרות הן ללכת לשני מחלפים שנמצאים כל אחד במרחק יותר מקילומטר מכל כיוון ולעבור שם.

"מאוד מתסכל שהמרחק האווירי ליעד קצר למדי, אך כדי להגיע צריך לעבור דרך ארוכה ומאוד לא נוחה. החלום שלי הוא שחברת נתיבי איילון תהרוס את הגשר ותבנה במקומו גשר רחב במפלס הרחובות שמהם הוא יוצא, גשר שיהיו בו נתיבי נסיעה לרכב ממונע, שבילי אופניים רחבים וגם מדרכות נעימות ומוצלות שיהיה כיף ללכת בהן. הפתרון חייב לשרת משתמשים בכל הגילאים, בטח ובטח בחולון המשקיעה מאמצים מיוחדים באוכלוסיית ההורים והילדים. חייבים ליצור מעבר שיאפשר לצעוד בביטחון ובנוחות ולאפשר הגעה אל לחוף הים של בת ים המשמש גם את תושבי חולון".

מטה חברת הבירה אסאהי בטוקיו

טוקיו גדושה תאונות אדריכליות מימי הבועה שלה. דוגמא טובה היא בניין המטה של Asahi Breweries, שהושלם ב-1989. הבניין בצבע שנהב מזכיר כוס בירה מוקצפת, והבניין הנמוך יותר לצדו הוא כוס של שיכר, עם "להבת זהב" על גגו - מה שהמקומיים מכנים "צואה מוזהבת". דוגמא שנייה עדכנית יותר היא מגדל שיבויה היקארי המשופע, שמתנשא מעל רובע הקניות של טוקיו. הוא הושלם ב-2012 ושבר רצף כמעט בלתי מופרע של בניינים אלגנטיים ויפים בעיר, כמו מגדל רופונג'י הילס מורי טאואר (2013) ולה טור שינג'וקו גרנד (2011). מכמה זוויות הוא נראה כמו משחק טטריס גמור למחצה או כמו ארון קיר שנפל ברעידת אדמה. רוב אזור התחנה בשיבויה אמור להיהרס ולהיבנות מחדש לקראת האולימפיאדה של 2020, אבל דווקא היקארי צפוי להישאר על תלו.

בן מקלנהאן, כתב בטוקיו

"אויב העירוניות, מעודד צריכה עודפת ומחדיר שימושים נחותים וירודים לעיר"

חיים כהן, מהנדס העיר רמת גן

"בשנות ה-80 של המאה ה-20, הייתי מנהל מחלקת התכנון של רמת גן. בכול בוקר נסעתי לעבודה מהדר יוסף בתל אביב, וכדי לעקוף את הפקק עברתי על מגרש עפר על יד איצטדיון רמת גן. המגרש היה נטוש, חוץ מאשר ימים ספורים בשנה, כששימש כמגרש חניה לאיצטדיון הלאומי.

"באותם ימים שכר ראש עיריית תל אביב, שלמה להט, את שירותיו של האדריכל אדם מזור, אשר גיבש קונספציה למרכז עירוני ראשי בתל אביב, עם רשת מרכזי משנה. גם על יד איצטדיון רמת גן סומנה אפשרות למרכז משני, ואז הגיע הרעיון להקים מרכז מסחרי על שטח 20,000 מ"ר. מתכנן המחוז דאז, האדריכל דב רדושר, שכבר הלך לעולמו, כמעט נפל מכסאו. הוא ביקש שנתחיל ב-5,000 מ"ר ואם נצליח - נגדיל. אז נוצר קשר עם יהודי יקר, ישראלי יורד, בעל רשת מרכזים מסחריים בקנדה, אשר רכש את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל - דוד עזריאלי. הוא העיף מבט בתוכנית, אמר שאין לנו מושג איך נראה מרכז מסחרי, והבטיח לשלוח לנו בפקס תוכנית אחרת. השאר היסטוריה. אילו הייתי יודע את מידת הפגיעה שהקניון יפגע בחיי המסחר ברחובות ביאליק והרצל ברמת גן, לא הייתי פועל להקמתו.

"זה שטח המשתרע על גדות הירקון המתחדש ופארק הירקון הנעים שסביבו, על צומת תחבורה ציבורית. אין מקום מתאים יותר להקים בו רובע עירוני צפוף עם שימושים מעורבים מכל הסוגים: מגורים, מסחר, תעסוקה, בילוי, תרבות וספורט.

"הקניון הוא רעיון רע משום שהוא מרוקן את רחובות העיר, ומחדיר שימושים נחותים וירודים למרכזה; הוא רע משום שהוא מעודד שימוש ברכב פרטי ובכך פועל כנגד עקרונות הקיימות; והוא רע שקניון נחשב למוצלח אם אנשים קונים בו מעבר לצרכים שלהם ובכך מגדיל את יוקר המחיה ומקטין את ההכנסה הפנויה. שום קניון, לא גרם לפיתוח חיובי סביבו, ולכן אני מגדיר את הקניון, כל קניון לא רק זה שברמת גן, כאויב של העירוניות".

מרכז פומפידו, פריז

מרכז ז'ורז' פומפידו היה דוגמא לאדריכלות חכמה כשנפתח ב-1977. המנגנון הפנימי שלו, כולל מעליות וצינורות צבעוניים, נמרח מחוץ למבנה במקום בתוכו, וכך הוא התפרסם כבניין מהפכני. ובכל זאת, סבך צבעי הכחול, אדום וירוק, יחד עם שוקי הפלדה הקרה, הופך אותו לתערובת של בית זיקוק וקרוסלה ראוותנית.

הזמן רק הופך אותו למכוער יותר. קשה לנקות אותו, הוא מכיל אלפי חיבורים, פינות וסדקים, מתפורר ובלוי. 15 שנים מאז השיפוץ הגדול האחרון, הצינורות המקושטים שוב מזוהמים.

מייקל סטוטהרד, כתב בפריז

"מטרד סביבתי שמונע גישת מכוניות למסחר בעיר"

משה פדלון, ראש העיר הרצליה

"הכיכר המכונה 'הקפסולה' נבנתה כחלק משיפוץ נרחב של רחוב סוקולוב, הרחוב המרכזי של הרצליה, שבוצע בשנת 2007. התוצאה של התכנון הלקוי, של אחראי משרד האדריכלים מייזליץ כסיף, היא מעין שעטנז בין כביש למדרחוב, ובכך פוסח התכנון על שני הסעיפים.

"נוצרה מעין כיכר שמהווה מטרד סביבתי חמור. כיכר זו יוצרת פקקי תנועה ארוכים, לכל אורך הרחוב, ומונעת גישת מכוניות אל בתי העסק והמסחר בעיר. עיריית הרצליה בוחנת כעת הסרה של הכיכר ותכנון מחדש של הציר ברחוב המהווה את עורק התנועה הראשי של העיר והפיכתו בחזרה לכביש".

בניין CCTV בבייג'ין

בניין רשות השידור הסינית, שעוצב על ידי משרדו של האדריכל רם קולהאס, ידוע בציבור כ"קוזי" או כ"מכנסיים גדולות", בגלל צורתו כשתי רגליים, והוא אולי ציון הדרך האדריכלי הידוע ביותר בבייג'ין.

נשיא סין, שי ג'ינפנג, כבר אמר במפורש שהגיעו לו "עד האוזניים" כל העיצובים הנועזים ששולטים בקו הרקיע של הבירה, והצביע לדוגמה על בניין CCTV. אדריכלות, הוא אמר בהסבר נדיר של מנהיג סיני, צריכה לשרת את העם. הוא קרא ל"אמנות עם השראה מוסרית שצריכה להיות כמו שמש ביום בהיר ורוח באביב שתעורר השראה בראש, תחמם את הלב, תטפח טעם ותנקה סגנונות בלתי רצויים".

צ'רלס קלובר, כתב בבייג'ין

בניין טיים-וורנר, מנהטן

בסרט "זה צריך לקרות לך" מ-1954, גילמה ג'ודי הולידיי דוגמנית מתחילה שמנסה להתפרסם בניו יורק על ידי פרסום שמה על כרזה מעל כיכר קולומבוס. דבר כזה לא יכול לקרות היום, מפני שכיכר קולומבוס כבר אינה מוקד האקשן בחלק הזה של העיר. הוא הועמדה בצל על ידי סיוט אדריכלי - מרכז טיים-וורנר.

צמד המגדלים הזה שמתנשא לגובה 80 קומות מעל הכיכר נותן לתושבי ניו יורק את ההזדמנות להתרשם מכל הריגושים של קניון בפרברים. זה לא היה צריך לקרות לנו אבל זה קרה, ולתושבים נשארו רק הסרטים הישנים בשידורי הכבלים כדי להזכיר לנו איך הכיכר הזו נראתה פעם.

גרי סילברמן, עורך מהדורת ארה"ב

"שריד עלוב מתקופת הזוהר של הקניונים, בלב עיר פסטורלית"

אילן שוחט, ראש העיר צפת

"הבניין נבנה בשנות ה-80, בתקופת פריחת הקניונים בארץ, על ידי היזם זכריה דרוקר. הבניין נבנה על שטח ששימש חצר של בית קולנוע פופולרי, אליו נהרו צעירים רבים. במקום היו ספסלים רבים מהם ניבט הנוף המרהיב של הרי צפת. למרבה הצער, מרגע השלמתו לא תפקד הקניון כמצופה, לא הצליח למשוך עסקים, ועמד בניכור מזהיר מהמדרחוב ומהעיר. אחת הטעויות הפטליות היתה מיעוט שטחי ציבור ותכנון שלא קשור לאופיה של העיר (לדוגמה חיפוי באריחי קרמיקה) ולאדריכלות הייחודית שלה. כיום כמעט בלתי אפשרי להכניס רשתות או עוגנים מושכי קהל לקניון, והוא עומד נטוש למחצה כאבן שאין לה הופכין בלב העיר.

"זו מפלצת בטון בליבה של עיר ציורית ופסטורלית. הייתי רוצה לראות במקומו אכסניית נוער מצוינת, מבנה למגורי סטודנטים, או אפילו מלון בוטיק. כל אחד מהייעודים האלה ישתלבו עם האסטרטגיה שאנו מקדמים בשנים האחרונות לקפיצת מדרגה של העיר צפת בתחום התיירות ולהגעתם של סטודנטים רבים על רקע התרחבותה של מכללת צפת והקמתה של הפקולטה לרפואה של אונ' בר אילן.

"בעתיד יהיה אפשר להשתמש במבנה כך שיהפוך למעבדות מחקר או כיתות נוספות של בית הספר לרפואה, ובכך לחסוך הרבה כסף ציבורי לעירייה ולמשרדי הממשלה. אני לא חושב שכדאי שיפול עליו טיל, כפי שרבים בצפת מייחלים בשקט, אלא חושב שיש כאן הרבה פוטנציאל, וכפי שעשו ערים אחרות בעולם, ניתן בחוכמה להפוך מפגע אדריכלי למנוף להתחדשות עירונית".

שוק חאן, ניו דלהי

למבקרים בהודו, ה"שווקים" של ניו דלהי מעלים בראש דימויים של תבלינים בצהוב ואדום וירקות אקזוטיים, של ערימות שטיחים ואריגים תוצרת יד. המפורסם בשווקים הללו הוא ללא ספק שוק חאן - אבל כאן נכונה לתייר אכזבה קשה.

מדובר על אוסף חסר טעם של בתי חנויות מודרניים בגובה שתיים-שלוש קומות מלבנים ובטון, שאין בו לא קסם של העולם הישן ולא נוחות ומרחב מודרניים. לא נדיר לראות עכברושים מתים מושלכים אל מה שנקרא בטעות מדרכות מחוץ לחנויות שמוכרות מוצרי מכולת, תכשיטים זולים וטלפונים ניידים במחירים מופרזים. אולי זה מיותר לדרוש הריסה של השוק הזה, מפני שכל מיני פרויקטים הפכו חלקים ממנו למתפוררים גם בלי עזרה נוספת. רק לפני שנה קרסו כאן שתי קומות של בניין.

ויקטור מאלט, ראש דסק דרום אסיה

"שממה מנותקת ולא בטוחה, במקום חיים עירוניים"

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים

"איצטדיון המכתש היה מגרשה הביתי הוותיק של קבוצת הפועל רמת-גן גבעתיים בכדורגל. הוא נבנה ב-1927 ושימש את הקבוצה עד 2010. ב-2011 נהרס, ובמקומו נבנים כעת מגדלי מגורים שבהם מאות יחידות דיור, פארק ציבורי ומרכז מסחרי.

"שכונת בורוכוב בגבעתיים היא שכונה קסומה, קהילתית, בעלת אופי מיוחד ואנשים מיוחדים. הרס המכתש ובניית המגדלים תחתיו, יצר פצע פתוח בליבה. מדובר באובדן אמיתי של היסטוריה ונוסטלגיה. איני נגד בנייה לגובה באופן עקרוני, אבל בנייה לגובה אפשרית וטובה רק כשהיא נעשית כחלק מתכנון אורבני מוקפד, תוך שמירה על המרקם העירוני. מגדלים כגון אלו, הנבנים על חורבות המכתש כבר הוכחו כשגויים בערים אחרות, שכן הם מנותקים מהרקמה העירונית ומייצרים בסביבה שלמרגלותיהם שממה מנותקת ולא בטוחה, במקום חיים עירוניים במרחב ציבורי פעיל ובטוח. בנוסף לבעיית התחבורה הקשה אשר תיווצר בשכונה עם אכלוס המגדלים, ייווצרו סביבם חללים לא טבעיים, אשר ישנו את אופייה של שכונת מגורים ותיקה ונעימה זו. אני לפחות מתנחם בפיתוח של הגינות הציבוריות, גינת הכלבים והמתחמים הירוקים בשטח גדול יחסית במתחם. אם היה ביכולתי לשנות את המצב ולהחזיר את הגלגל אחורנית, הייתי משדרג את האיצטדיון באופן כזה שישמש כאיצטדיון כדורגל וכן לקיים בו אירועי ספורט, מופעים ואירועים אחרים. אזור קטן סביב האיצטדיון הייתי מייעד למסחר שמתאים לאופי השכונה ולצרכי התושבים".

מרכז הקונגרסים הבינלאומי, ברלין

מרכז הקונגרסים הבינלאומי שנבנה במערב ברלין ב-1979 היה תמיד פיל לבן יקר. המבנה הסרטני שלו מזמין השוואות לספינת חלל, והברלינאים נוהגים לכנותו "העב"מ".

לפני איחוד גרמניה היתה לו מטרה מסוימת - לנסות למשוך מבקרים למערב ברלין המבודדת, שהיתה מוקפת במזרח גרמניה הקומוניסטית. כיום המרכז סגור, ומועצת העיר הרעבה למזומנים דנה מה לעשות בו. באורך של 320 מטר, רוחב של 80 מטר וגובה של 40 מטר, הוא גדול מכדי להתעלם ממנו. העירייה הקציבה 200 מיליון אירו לחידוש ומודרניזציה.

אחת האופציות להפיח חיים חדשים בבניין היא להפוך אותו למרכז ירידים של תערוכות. אופציה אחרת היא להפוך אותו למרכז קניות. הריסה מוחלטת תהיה יקרה להחריד, מפני שהוא גדוש אזבסט.

סטפן ווגסטיל, כתב בגרמניה

"להחליף את מבנה בית החולים במתנ"ס"

ראש העיר פתח תקווה, איציק ברוורמן

"המבנה הוקם ב-1995, כשקופת חולים כללית תכננה בשנות ה-90 לסגור את בית החולים השרון, ובד בבד החלה בבניית מרפאות החוץ שלו ברחוב כץ. לאחר מאבק ציבורי נרחב נגד סגירת השרון, החליטה הנהלת הקופה שלא לסגור את השרון ולכן לא ראתה לנכון להמשיך בבניית מרפאות החוץ.

"היתה כוונה להקים במקום מרכז גריאטרי, אך הדבר לא צלח ומאז למעשה המבנה עומד נטוש.

"אני נמצא במשא ומתן עם הנהלת קופת החולים בנוגע לעתידו של המקום. הייתי שמח להחליף את המבנה במתנ"ס, לרווחת תושבי השכונה והסביבה".

"כאן ייבנו המגדלים של אריאל"

ראש העיר אריאל, אלי שבירו

"שכונת מודול בטון היא בתי המגורים הבנויים הראשונים שהוקמו באריאל. הבנייה נעשתה לפני שלושים שנה ויותר, ולפני הקמת הבתים האלה, היו בעיר רק אשקוביות - מבנים טרומיים.

"מודול בטון היא שכונה גרועה, עם ארכיטקטורה גרועה ולכן נהפכה למה שהיא היום - הסלאמס של העיר.

"הייתי רוצה לראות במקומה מגדלים גבוהים, בתהליך של פינוי בינוי שיגדיל את הצפיפות בעיר. הטופוגרפיה של השטח מאפשרת את בניית המגדלים, ובנייתם תיתן מענה טוב לצרכים של תושבי העיר והדיירים שגרים שם כיום".

בניין מועאמה (משרד הפנים) בכיכר תחריר, קהיר

אם יש בניין אחד שבולט לרעה בג'ונגל הסגנונות הכאוטי שמאפיין את קהיר המודרנית - ומסמל את כל מה שהתקלקל בעיר - זהו בניין מועאמה המודרניסטי האדיר שמתנשא מעל כיכר תחריר. הוא מסמל את השקיעה והייאוש של הסוציאליזם הצבאי שמצרים עדיין מנסה להשאיר מאחור.

מצרים וזרים רבים הלכו לאיבוד במסדרונותיו, בניסיון להיאבק ב-18 אלף הפקידים הבוטחים בעצמם כדי להשיג דרכונים או הארכת אשרות שהייה. "זו מפלצת, חיה רעה", אומר כארים אל-הייאוון, מעצב פנים ואדריכל תושב קהיר. "מבחוץ הוא רק משקף כמה מפלצתי הוא מבפנים".

בורזו דרגהי, כתב במזרח התיכון ובצפון אפריקה

"מחוללי חוסר השוויון הגדול ביותר"

פאואר-סנטרים

עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום הערים החזקות

"הייתי מנתץ את הפאואר סנטרים למיניהם - מרכזי הקניות הגדולים והפתוחים שנמצאים מחוץ או בשולי הערים. מרכזים אלו שצצו כפטריות אחרי הגשם פוגעים בעירוניות באופן מובהק. מיקומם מאפיל על הרחובות המסחריים הראשיים והתוססים וכן על מרכזי הקניות הוותיקים, ומחייב שימוש ברכב פרטי על מנת להגיע אליהם.

"כך למשל, הקמת מתחם הקניות בצומת ביל"ו היתה אחת הסיבות העיקריות שהביאו לשקיעתו של רחוב הרצל ההיסטורי שחוצה את העיר רחובות. סיפור זה חוזר על עצמו במקומות רבים: צומת ירקונים, מתחם שפיים ומתחמים רבים נוספים הממוקמים באזורי תעשייה ובשולי ערים כגון באר שבע, חדרה, ראשון לציון, קרית גת ועוד.

"אם לא די בכך, פרויקטים אלו נבנים בחלק מהמקרים על קרקעות המיועדות לחקלאות, ובכך הם מחוללי חוסר שוויון מובהקים ביותר בחלוקת ההכנסות בין הערים לבין המגזר הכפרי, היות שרוב הארנונה שמתקבלת ממרכזים אלו עוברת דווקא למועצות האזוריות, בהן מתגוררים אלפים בודדים של תושבים, ואילו העיר הסמוכה, המונה עשרות אלפי ואף מאות אלפי תושבים המהווים חלק ארי מהמבקרים במרכזי הקניות הללו, אינה נהנית גם היא מרווחים אלו.

"במקומם הייתי מעוניין לראות שטחים ירוקים שיהפכו למקום בילוי איכותי לכל התושבים. ניתוצם של הפאואר-סנטרים ישפר את תרבות הפנאי והבילוי הצרכנית שהורגלנו לה, תעודד את החזרה לרחוב ולמרחב העירוני, תוביל לשגשוגם של העסקים הקטנים ותגביר את תחושת הקהילתיות בעיר".

טרפורד סנטר, מנצ'סטר

טרפורד סנטר במנצ'סטר, מרכז הקניות השני בגודלו בבריטניה, הוא מקדש לטריוויאליות - גם בצורה וגם בתפקוד. העיצוב הוא כעין רוקוקו של שיש מרובה צבעים ומקדש זכוכית לצרכנות.

הקמתו בסוף שנות ה-90 היתה צעד ראשון בהבאת תרבות הקניונים האמריקנים של מחוץ לעיר לחופי בריטניה. הוא נבנה על אתר פלא תעשייתי לשעבר, תעלת הספינות של מנצ'סטר, ולכן הוא מסמל את המעבר של הממלכה המאוחדת מהובלה תעשייתית עולמית למדינה בעלת השפעה פוחתת ולכלכלה שתלויה ברמה גבוהה של חובות ובזבוזים צרכניים. הסנטר הזה מושך יותר מ-35 מיליון ביקורים בשנה, ולא חסרים לו חברים, אבל אני הייתי הורסת אותו ובונה במקומו משהו "חברתי" יותר - כמו מפעל תעשייתי.

קייט אלן, כתבת נדל"ן

מקדש שלמה בסאו פאולו

עם גובה יותר מ-50 מטר, החיקוי הנוצץ של בית המקדש שבנה שלמה המלך, המאכלס 10,000 מקומות ישיבה ומשטח נחיתה למסוקים, הוא המבנה המשונה ביותר בסאו פאולו, וכנראה גם השנוא ביותר. מקדש האבן שנבנה בהשקעה של 300 מיליון דולר ונחנך באוגוסט השנה הוא יוזמה של "הכנסייה העולמית של ממלכת האל", אימפריה אבנגליסטית צמיחה שהקים טייקון המדיה אדיר מאסדו, המנהיג הדתי העשיר במדינה. הוא נכלא לזמן קצר ב-1992 באשמת הונאה, אך זוכה. בקהילה הקתולית המדולדלת של ברזיל, המקדש מצופה הזהב שמוקף בעצי זית הוא תועבה - בין היתר מפני שהוא גבוה כמעט פי שניים מפסל ישו הגואל האייקוני של ריו דה ז'נירו. גם ארגונים יהודים הביעו מורת רוח מהפרויקט. אבל התועבה הכי גדולה היא כנראה העובדה שזהו מקדש זהב בלב אחת השכונות העניות בסאו פאולו.

סמנתה פירסון, כתבת בברזיל

"הן הוכרזו כמבנה לשימור, אבל אני עוד אפוצץ אותם, חבוש קסדה ועם זיקוקים"

יונה יהב, ראש העיר חיפה

"צמד המגדלים המכוערים המזוהה כל כך לצערי עם העיר חיפה נועד לקרר מים חמים ממתקני הזיקוק. השם 'לבניות' ניתן כי המראה שלהם הזכיר את גביעי הלבן של פעם.

"הבעיה שלי עם ה'לבניות' היא שהן סמל הזיהום. בכל מקום בארץ, בכל העיתונות, כאשר רוצים לייצג זיהום, מביאים את 'הלבניות של חיפה', גם כשהזיהום בתל אביב או באשדוד".

" אחת ההחלטות הראשונות בקדנציה השנייה שלי כראש עיר הייתה לפוצץ את הדרעקים האלה קיבינימט. הם אמנם סמל חיפאי, אך למרות שבתי זיקוק משקיעים מאות מיליוני שקלים כפיצוי על הזנחה במשך שישים שנה, וירדו מזמן מראש טבלת המזהמים בישראל, לעולם לא נרגיש 'נקיים' כל עוד הם יושבים שם. זה בדיוק כמו להציב סוללת 'כיפת ברזל' ולהגיד לתושבים שאין פחד מטילים.

"הביאו לי סקר שהציבור תומך בהשארתן. אני לא קונה את זה. בכל מקרה הם הוכרזו כמבנה לשימור, רחמנא ליצלן, אבל אני עוד אפוצץ אותם עם קסדה וזיקוקים. אנחנו בדיוק נלחמים למען הסדרה של אזור המפרץ, ולמרות הביקורות שאני חוטף לפעמים כי אני הראשון שהכנסתי את ידיי לבוץ על מנת להתחיל לנקות, אני אדאג לתושבים גם לבריאות וגם לתדמית".

שגרירות רוסיה בהוואנה

הסובייטים הגיעו לקובה, כמעט הציתו מלחמת עולם שלישית, ואז סגרו את החנות כעבור 30 שנה, ועזבו את האזור כאשר ברית המועצות התפוררה. מעניין לגלות כמה מעט מורשת הותירו הסובייטים אחריהם בהשוואה לספרדים, למשל, אשר הביאו תרבות והקימו את אחת הערים היפות בעולם, הוואנה.

אחד היוצאים מהכלל הבולטים הוא בניין שגרירות רוסיה הניצב ברובע מירמאר הירוק של העיר, שהושלמה ב-1987 כשבריה"מ הייתה הנציגות הזרה היחידה בעיר. הגוש הזה, בעיצובו אלכסנדר רוצ'גוב ("אדריכל העם הסובייטי, 1991"), כל כך מכוער ועומד מחוץ להקשרו האורבני, שהיו שהשוו אותו למזרק. "כך מזריקים לנו קומוניזם", התלוצצו בעבר התושבים. אכזרי להרוס בניין בקובה, בשעה שכה רבים הבניינים שמתפוררים בה מעצמם, אבל הריסתו תהיה תיקון היסטורי של הרעל "שהוזרק" דרכו.

ג'ון פול רתבון, עורך אמריקה הלטינית

"שטח עצום שיכול להתאים לשכונת מגורים לאוכלוסייה צעירה"

יאיר רביבו, ראש העיר לוד

"התחנה המרכזית בלוד נמצאת במרכז העיר העתיקה, במקום די מבודד וחשוך בלילה. מיקומה דורש לעתים לקחת קו אוטובוס נוסף כדי להגיע אליה, ולכן מעדיפים התושבים את מוניות השירות לנסיעות בתוך העיר ואת הרכבת לנסיעות בינעירוניות. החל משעות הצהריים המאוחרות, הופכת התחנה שוממה ובלתי פעילה, ותחנות הבטון הבודדות המוצבות בה מיותמות.

"התחנה הוקמה בראשית ימי העיר. מאז ובחלוף השנים, לא עלה בידה של העירייה להביא לכך שגופי תחבורה ציבורית או משרדי ממשלה רלוונטיים יכירו באחריותם לשדרג את התחנה ולהתאימה לעידן המודרני. התחנה היא בבעלות נצבא (ראשי תיבות של 'נכסי צאן ברזל אגד'). המחלוקות על השטח הקיים ניטשה מחלוקת בין חברת אגד לבין מינהל מקרקעי ישראל באשר לזכויות על המקרקעין, וכך התעכב הפתרון במשך שנים.

"לא ייתכן שבלוד, אחת הערים המרכזיות במדינה, אין תחנה מרכזית ראויה. אנו מקדמים תכנון להטמיע תחנת אוטובוסים מרכזית חדשה במרכז תחבורה עירוני חדש הכולל את תחנת הרכבת, אשר יחזיר ללוד את הדרה כצומת דרכים מרכזי בישראל. התחנה המרכזית החדשה תכלול את כל המאפיינים של תחנה מודרנית, אולם נוסעים ומרכז מסחרי, שילוט אלקטרוני ומערך קווי תחבורה יעילים וזמינים המופעלים בתדירויות גבוהות יותר ומאפשרים נוחות לנוסעים. זהו אחד הצעדים החשובים לשינוי דימויה של לוד ולשיפור איכות החיים בה.

"אנו שוקדים על קידום תכנון פיתוח העיר העתיקה ולב העיר ההיסטורי שבו ממוקמת התחנה המרכזית הישנה. זה שטח עצום במרכז העיר שיכול להתאים לשכונת מגורים, עבור תושבי העיר ועבור אוכלוסייה חדשה וצעירה. בסמוך אנו מתכננים להקים את בית העירייה החדש ופרויקטים נוספים הנותנים ביטוי לאופיה ומורכבותה הייחודית של העיר. 'ושבו בנים לגבולם' כמו שכתוב על סמלה של העיר, אם לא ישובו באוטובוס, עדיף שיקבעו בלוד את משכנם".

"זיכרון רע לזלזול בתושבי העיר שלנו"

יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד

"המבנה היה אמור להיות בית החולים הראשון של אשדוד. אבן הפינה הונחה בשנת 1962 על ידי קופת חולים כללית, אולם בנייתו מעולם לא הסתיימה, ומאז הוא מעיב על יופיו של כביש הכניסה לעיר. המקום מגודר ויש עליו ציורי גרפיטי ומדי פעם יש לנקוט פעולות כדי להרחיק הומלסים ושוהים בלתי חוקיים. "הייתי שמח להגשים את חלומי ולראות כיצד בית החולים המודרני שאני בונה בימים אלה באשדוד מתפשט גם אל השטח הזה, אולם במבנה חדש. את המבנה הזה הייתי רוצה לסלק, כי הוא זיכרון רע לזלזול בתושבי העיר שלנו אשר לא נתנו להם בית חולים עד היום".

פונטה סיטי, יוהנסבורג

ספק אם מבקר כלשהו ביוהנסבורג יכול להחמיץ את פונטה סיטי, עמוד עגול אדיר שמהווה מונומנט לאפרוריות המכוערת של חתיכת בטון. בגובה 173 מטר, הבניין המעוגל על 54 קומותיו שמשמש למגורים מגמד את כל מה שסביבו. כל מי שמתכנן כלא גבוה צריך לקבל השראה מהפונטה.

קשה להאמין שכאשר הוא נחנך ב-1975 הוא נחשב למקום המגורים הנחשק ללבנים דרום אפריקנים עשירים שרצו להתגורר בלב דאונטאון יוהנסבורג. כיום זהו טוטם מוכה מזג אוויר, מזכרת לאדריכלות אפרטהייד במרכז המתפורר של העיר, אבל עם כל הכיעור האפור שלו - או אולי בגללו - פונטה הפך לאייקון של העיר התחתית שנהנה מחיבתם של תושבים רבים.

אנדרו אינגלנד, ראש דסק דרום אפריקה