שלפיד יעמוד לבחירה במפלגתו

יש עתיד הולכת להחלש, ויהיה חבל לאבד את הח"כים האיכותיים

יאיר לפיד בחירות 2013 / צילום: רויטרס
יאיר לפיד בחירות 2013 / צילום: רויטרס

פניה של "יש עתיד" הם אלה של המנהיג יאיר לפיד. הוא גם הציג עצמו כמי שעל פיו יישק דבר, וכל האחרים ענו "אמן". יש הטוענים שיהירותו של לפיד גברה על יאירותו, וזה יצר בעיה כאשר הביצועים לא תאמו את הפרטנזיות וההבטחות. נראה לי שטענות אלה עושות ללפיד עוול מסוים. האיש הביא אתו לכנסת 19 מנדטים במכה הראשונה שלו בפוליטיקה. זה היה הישג מדהים. וזה עושה משהו לכל אדם. אם זה עלה לו לראש, אפשר להבין, גם אם קשה לקבל.

הניצחון והכישלון

הניצחון האסטרונומי בבחירות הקודמות, בתוספת חיים מאוד מרופדים, גרמו ללפיד להאמין שהוא כמעט כל יכול. שהוא יכול אפילו לנהל את כלכלת ישראל, ללא השכלה כלכלית, ללא ניסיון כלשהו. עם הכלים שלא היו לו, ניסה לפיד לעשות רפורמות ושינויים, וכשלעצמו זה דבר טוב. אבל זה יכול להיות מאוד לא טוב, כאשר אתה לא ממש מבין מה אתה עושה.

מכל מקום, בעיני הציבור לפיד נכשל, לא סיפק את הסחורה שאותה הבטיח. גם אם יש הסברים, עם תחושות הציבור אי אפשר להתווכח. הסקרים מנבאים למפלגתו ירידות חדות, וזה הדבר שאני מצר עליו. כי לפיד הביא אתו לכנסת אנשים מאוד איכותיים. יהיה חבל לאבד אותם (וגם את לפיד עצמו).

פריימריז על תנאי

אם בבחירות הקודמות השם לפיד היה מושך קולות ממדרגה ראשונה, עכשיו זה כבר אחרת, אולי אפילו להיפך. זה אומר שמפלגת יש עתיד היתה צריכה לבחון אפשרות של החלפת מנהיגות. מועמדים לא חסרים. ביש עתיד יש כמה אנשים שיכולים למלא את התפקיד. אלא שלפיד דאג מראש שתחלופה כזאת תהיה בלתי אפשרית. בתקנון המפלגה הוא קבע, כי "היו"ר המייסד יכהן עד תום תקופת כהונתה של הכנסת ה-21". הכנסת האחרונה, זו שהתפזרה עכשיו, היתה ה-19 במספר. כלומר רק לאחר תום כהונתן של שתי הכנסות הבאות, יוכלו חברי יש עתיד להחליף את לפיד. לא לפני. אנשי "יש עתיד" לא יכולים לבוא עכשיו בטענות. הם הסכימו לכך. המצב הוא, לכן, שעניין זה נתון לרצונו הטוב, או הלא טוב, של לפיד.

דמוקרטיה עצמית

למרות התקנון, אם רוב חברי הנהגת יש עתיד יבקשו לאפשר בחירות לראשות המפלגה, קשה להאמין שלפיד יחסום אותם. זו אפשרות אחת. הדרך האחרת היא שלפיד עצמו יוותר על מיקומו האוטומטי במקום הראשון, ויעמיד את המקום הזה לבחירה. צעד כזה יכול לסכן אותו, אבל גם לחזק את מעמדו כיו"ר נבחר, להבדיל ממי שהתמנה. לא עוד הילד המתפנק, אלא הגבר שכאשר הוא תומך בדמוקרטיה הוא מחיל אותה גם על עצמו.