מבוכה לנתניהו: האוצר מתנגד להסכם העלאת שכר המינימום

ההסתדרות: "ההסכם סגור" ■ ממשלת מעבר אמורה להימנע מהפעלת סמכויות בעניינים בעלי חשיבות ציבורית, שאינם דחופים

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

ראש הממשלה וממלא מקום שר האוצר, בנימין נתניהו, הנחה את האוצר לאפשר את העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקלים - אך הדרג המקצועי באוצר מסרב להצטרף להסכם בין ההסתדרות והמעסיקים וטוען כי יש לחתום על הסכם ישירות מול האוצר ולהעלות את שכר המינימום בחקיקה, כפי שנעשה בעבר.

למרות שבאוצר לא מתנגדים באופן עקרוני להעלאת השכר ל-5,000 שקל, מתנגדים לחלקים אחרים בהסכם ובהם הכוונה להצמיד את שכר המינימום החל מ-2018 ל-52% מגובה השכר הממוצע במשק לעומת 47.5% כיום.

גורמים באוצר אמרו הערב לג"לובלס" כי אין מחלוקת בינם לנתניהו והוסיפו כי "אנו מתואמים עם ראש הממשלה ב-100%".

נתניהו נפגש הבוקר (א') עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן. ההסתדרות והארגונים העסקיים מיהרו להוציא בעקבות הפגישה הודעות המברכות את ראש הממשלה, וההסתדרות העריכה כי נפתחה הדרך לתשלום הפעימה הראשונה במסגרת ההסכם להעלאת שכר המינימום שנחתם בין הארגון לארגונים העסקיים ב-3 בדצמבר. לפי ההסכם, השכר יועלה מ-4,300 שקל כיום ל-4,650 שקל החל מאפריל הקרוב.

זמן קצר לפני פגישתו עם ניסנקורן ואורן, נפגש נתניהו עם בכירי האוצר ביניהם המנכ"לית יעל אנדורן, הממונה על התקציבים, אמיר לוי, והממונה על השכר, קובי אמסלם. השלושה הביעו בפני נתניהו התנגדות נחרצת להצטרפות להסכם. בעקבות הפגישה אמרו באוצר כי הם קוראים להסתדרות לחזור לשולחן המו"מ. מההסתדרות נמסר בתגובה כי "ההסכם סגור וייצא לדרך במועדו".

נציין, כי העלאת שכר המינימום תתאפשר אם היועץ המשפטי לממשלה יתיר לממשלה להוציא צו הרחבה המחיל את העלאת שכר המינימום על כל המשק. הדבר נעשה לאחרונה בתחילת 2014, כששר הכלכלה, נפתלי בנט, חתם על העלאת השכר לעובדי הניקיון במסגרת צו הרחבה. באוצר, לעומת זאת, טוענים כי העלאה רוחבית של שכר המינימום לכל המשק מחייבת הליך חקיקה, דבר שאינו מקובל בתקופת בחירות. בנוסף מצפים באוצר כי ההסכם להעלאת שכר המינימום ייחתם מולם בתום מו"מ במקום לדרוש מהם להצטרף להסכם שהושג בהיעדרם, בצעד שאותו מכנים באוצר "מחטף".

חוות דעת מוינוגרד

חרף עמדת האוצר, גם נשיאות הארגונים העסקיים מיהרה היום לברך על "החלטת ראש הממשלה לאמץ את ההסכם שעליו חתמנו על העלאת שכר המינימום". אורן מסר כי "הסכם שכר המינימום מעלה את שכר העובדים באופן מידתי ומאוזן, כך שלא יפגע בעסקים הקטנים והבינוניים. זאת, לצד נקיטת צעדים להעלאת פריון העבודה והפחתת הפרשות מעסיקים לביטוח לאומי. אימוץ ההסכם מהווה הוכחה לכך שכשיש הידברות בין ראשי המגזר העסקי, ההסתדרות והממשלה - ניתן להגיע להחלטות נכונות וצודקות שנוגעות לבעיות שונות במשק".

הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, שהיה שותף למו"מ שקדם להסכם, הודיע ערב ישיבת המו"מ האחרונה כי הוא פורש מהמו"מ לאור פיטוריו של שר האוצר, יאיר לפיד. בעת פרישתו של אמסלם מהמו"מ הסכים האוצר להעלות את שכר המינימום ל-5,000 שקלים, אך עדיין נותרו פערים מהותיים בין הצדדים, בעיקר סביב דרישת האוצר להגביל את העלאת שכר המינימום לעובדים שהכנסתם הכוללת אינה עולה בהרבה על שכר המינימום. ואולם, מאז חלה התקרבות רבה בעמדות הצדדים, ויו"ר ההסתדרות אף הודיע לאחרונה במסגרת ועידת ישראל לעסקים כי הוא מוכן להחריג מהעלאת השכר את העובדים המשתכרים הרבה מעבר לשכר המינימום.

בשבוע שעבר פנה ניסנקורן לראש הממשלה בבקשה שיורה על החלת ההסכם שחתם על אורן גם על המגזר הציבורי, תוך חתימה על צו הרחבה. לפנייתו לנתניהו צירף ניסנקורן חוות דעת החתומה בידי השופט בדימוס אליהו וינוגרד, ולפיה ניתן להוציא צו הרחבה להסכם האמור חרף העובדה שהממשלה המכהנת היא ממשלת מעבר. וינוגרד הוסיף וציין בחוות הדעת כי במקרה שיוצא צו הרחבה לא ניתן יהיה לראות בו התנהלות של "כלכלת בחירות" או כמהלך שנובע ממניעים פוליטיים.

כלכלת בחירות? תלוי ביועמ"ש

האם הצהרתו של נתניהו כי בכוונתו לאפשר את העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקלים היא בשורה עבור מאות אלפי עובדים שמתקשים לגמור את החודש, או שמא מדובר בהצהרה שהיא חלק מכלכלת בחירות שאסור לבצע בעת הזו?

התשובה לכך אינה מוחלטת והיא תלויה בחוות דעתו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שהנטייה של היועץ המשפטי לממשלה ושל בית המשפט העליון תהיה שלא לאפשר מהלך כגון העלאת שכר מינימום בתקופת בחירות. פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים הצרה במידה רבה את מרחב פעולתה של ממשלה הפועלת בתקופת ביניים שבין פיזור הכנסת לבחירות.

לפי ההלכה המשפטית, ממשלה כזאת, שאינה נהנית מאמון הכנסת, צריכה להימנע מהפעלת סמכויות בעניינים בעלי חשיבות ציבורית רבה, שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר.

כך למשל, נקבע ב-2008 כי לא ראוי למנות שופטים בתקופת ממשלת מעבר. מאוחר יותר קבע העליון כי לממשלת מעבר מותר לנהל משא ומתן מדיני, אך אסור לה לחתום על הסכם מדיני.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988