השנה השחורה של משקיעי הביומד הישראלים

מניות הביומד הישראליות הלמו במשקיעים בשנה החולפת ■ 70% - זוהי הירידה שיכולה להתרחש תוך כמה רגעים בחברת ביומד שלא מצליחה בניסוי קליני (ומתעקשת לספר לשוק כי היא הצליחה, למרות שכולם רואים את הנתונים)

ביומד / צילום: בלומברג
ביומד / צילום: בלומברג

9 (וחצי) הנפקות ביומד ישראליות. אם יש דבר ש-2014 תיזכר בגללו בסקטור הביומד המקומי, יהיה זה גל ההנפקות של חברות ישראליות בנאסד"ק. לא פחות מתשע חברות - מספר שיא - יצאו להנפקה בוול סטריט, בעקבות ההתלהבות היוצאת דופן של שוק ההון האמריקאי מחברות צעירות הפועלות בתחום.

חברות הביומד הישראליות שהונפקו ב-2014 גייסו סך כולל של 472 מיליון דולר (לא כולל קייט פארמה, החצי-ישראלית, שהיא סיפור בפני עצמו), סכום גדול מאוד שנכנס למימון המדע והחדשנות הישראלית. ההשפעה הייתה עוד מעבר לגיוסים עצמם: ב-2014 לא הייתה חברת תרופות ישראלית שלא שקלה, אם בינה לבין עצמה ואם בשיחות חולין, את האפשרות שהחיים מעבר לים יהיו יפים יותר.

במבט להמשך, חמש חברות ישראליות נוספות הודיעו כי הן בוחנות את האפשרות להנפיק ב-2015, ביניהן צ'ק קאפ, אנדוצ'ויס, ת'רהקואט וייתכן שגם שתיים שלא הצליחו להנפיק בשנה שעברה - פוליפיד ומאפי. נכון להיום אין סימנים כי חלון ההנפקות בוול סטריט עומד להיסגר, אם כי נראה שלא יהיה תוסס כמו בשנה שעברה.

10.4%- היא התשואה הממוצעת של החברות המנפיקות בשנה החולפת. עם סיום שנת 2014, החברות שהונפקו מציגות ברובן תשואות לא מלהיבות לאחר ההנפקה (ראו טבלה). עם זאת, כל החברות הללו גייסו הון שיספיק להן להגיע עד אבני דרך משמעותיות. כמעט לכולן יש אירועים קריטיים באופק, וב-2015 ייקבע במידה רבה גורלן לשנים הקרובות.

גם ארבע חברות הביומד הישראליות שהונפקו בנאסד"ק ב-2013 רשמו תשואה שלילית בשנה החולפת, ובממוצע מינוס 68%, וזאת בניגוד למדד הנאסד"ק ביוטק שרשם תשואה חיובית של 34%. עם זאת, רוב החברות הקטנות בתחום הביומד, ולא רק הישראליות, רשמו תשואה שלילית בנאסד"ק ב-2014, והמגמה החיובית נזקפת לזכותן של החברות הבינוניות והגדולות.

106 - זהו המספר הכולל של חברות ביומד שהונפקו השנה בארה"ב, כך שניתן לראות שהחברות הישראליות נוטלות חלק משמעותי במגמה, אבל לא מובילות אותה. הנפקות הביומד בוול סטריט היוו כ-40% מסך ההנפקות, אם כי רק כ-10% מהסכום גויס.

ההתלהבות מחברות הביומד מעבר לים נובעת מפריצות דרך מדעיות אמיתיות בתחום הרפואי, יחד עם הקלה מסוימת בדרישות הרגולטורים מחברות תרופות עם מוצרים חדשים באמת, תקנות חדשות המקלות על הנפקת חברות קטנות וכסף זמין בגלל ריביות נמוכות.

7 - זהו מספר החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב אשר הודיעו על כוונתן להירשם למסחר גם בארה"ב, לאחר שראו את השווי ואת סכומי הכסף שמשיגות החברות שמנפיקות שם. רק חברה אחת מימשה את הכוונה: ביולייט. בין החברות שבוחנות גם רישום למסחר מעבר לים נמצאות חברות חזקות כמו אינטק פארמה ומדיגוס, בינוניות בגודלן כמו ביונדווקס, וכמה קטנות מאוד, כמו כיטוב, תראפיקס וקדימהסטם. עם הפעילות התוססת בשוק בזמן האחרון - אולי הן יפתיעו.

70% - זוהי הירידה שיכולה להתרחש תוך כמה רגעים בחברת ביומד נאסד"קית אשר אינה מצליחה בניסוי קליני (ומתעקשת לספר לשוק כי היא הצליחה, למרות שכולם רואים את הנתונים).

הסיפור של חברת אלקוברה הישראלית הוא אחד מכמה דרמות שקרו השנה בתעשיית הביומד המקומית, והפכו את 2014 לשנה שתיזכר גם בזכות זה שלא היה בה רגע דל. VBL הנפיקה וביטלה את הנפקתה לאחר שכבר החלה להיסחר. עובדי חברת אנדרומדה (חברה בת של כת"ב הנסחרת בתל אביב), שנמכרה להייפריון האמריקאית, הואשמו במרמה בניהול הניסוי הקליני.

האם מדובר ב"תופעה ישראלית" דווקא? ממש לא. ב-VBL היה זה משקיע אמריקאי שהתחייב להעביר כסף וחמק מהתחייבותו באופן חסר תקדים, תוך יצירת נזק אדיר לחברה הישראלית. באנדרומדה, הרוכשת היום מתייחסת קצת אחרת לגבי ה"מרמה" לכאורה, ואין ספק כי גם האמריקאים פעלו בפזיזות כשמיהרו להטיח האשמות לפני שהעניין בורר.

ההנהלות של החברות הישראליות פעלו באופן מרשים מול המשברים, לאחר ההתאוששות מן ההלם הראשוני. ובכל זאת, האירועים הללו הוציאו מן הארון את הסקפטיות שהייתה ממילא למשקיעים אמריקאים כלפי חברות זרות, וספציפית ישראליות. ישראלים בשוק ההון בארה"ב טוענים כי ניכרת כעת רתיעה לא סמויה מן העבודה עם חברה ישראלית. רתיעה שכזו לא תפסול מראש חברה ישראלית, אך תקשה עליה את דרכה.

37%- זוהי התשואה שרשם מדד הביומד בת"א אשתקד, בזמן שאחיו בבורסת הנאסד"ק משגשג כל כך. זאת לאחר שב-2013 הניב המדד תשואה חיובית של 28%. בתחילת השנה דווקא ניכרה עלייה במדד, וקפיצה של מאות אחוזים בכמה מניות קטנות, בעקבות ההתלהבות מן האפשרויות והמגמות בחו"ל.

אולם, בעקבות אירועים כמו אי-הצלחה של קמהדע בניסוי הקליני, ומכירות לא מלהיבות בחלק מן החברות המבטיחות, השוק תוסכל ממניות הביומד, והעניין שלו בהן פחת.

כ-40 מיליון שקל - השקיעו גופים מוסדיים ישראלים אשתקד, בכל אחת מן החברות בריינסוויי, איתמר מדיקל ורדהיל, הנסחרות בת"א. לצד השקעות נוספות בחברות קטנות יותר בתחום, מדובר בפעם הראשונה שבה מקצים המוסדיים המקומיים סכומים משמעותיים לחברות ביומד הנסחרות בבורסה בת"א.

רוב ההשקעות הללו בוצעו עד אמצע השנה, כשמדד הביומד עדיין היה בנסיקה. רובן מניבות, נכון להיום, תשואה השלילית, ובחלק המקרים איבדו השקעות המוסדיים עשרות אחוזים מערכן. אם מגמה זו לא תשתפר, כנראה לא נראה שוב גל כזה ב-2015.

2 אקזיטים (שאינם הנפקה) בלבד נרשמו השנה בשוק הפרטי - סימביוניקס וגרין סמוק, שגייסו כ-120 ו-110 מיליון דולר בהתאמה. קרנות הון סיכון שפועלות בתחום המכשור הרפואי מתקשות לגייס, ומספר קרנות מעורבות מוותרות בהדרגה על התחום. תת-סקטור אחד סותר מגמה זו - תחום הבריאות הדיגיטלית.

הנפקות הביומד הישראליות של 2014
 הנפקות הביומד הישראליות של 2014

מה עשו השנה הנפקות הביומד של 2013
 מה עשו השנה הנפקות הביומד של 2013