הרב הראשי לשעבר יונה מצגר יועמד לדין בגין לקיחת שוחד

זאת בכפוף לשימוע ■ על-פי החשד, במרבית המקרים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות - וקיבל עשרות אחוזים מהכספים ■ מצגר בתגובה: מכחיש את החשדות

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע היום (ג') לרב הראשי לישראל לשעבר, יונה מצגר, כי הוא יועמד לדין פלילי בגין לקיחת שוחד בסך 7 מיליון שקל, בכפוף לשימוע שייערך לו. בכך אימץ וינשטיין את עמדת פרקליט המדינה.

יצוין כי לפני מספר שבועות הוחלט לסגור את התיק נגד הרב בן ציון ציוני, מקורבו של מצגר שהיה חשוד בפרשה. ציוני מיוצג בידי עו"ד שמעון דולן.

הרב מצגר חשוד בעבירות רבות ובהן קבלת שוחד, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, והכול תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם.

על-פי החשד, במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן קיבל הרב מצגר סכומי שוחד בהיקף (משוער) של כ-10 מיליון שקל, ומתוכם לקח לכיסו סך (משוער) של כ-7 מיליון שקל.

חשד: הנהג שימש כשליח

על-פי החשד, במרבית המקרים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות. בשל מערכת היחסים הקרובה בין השניים ובשל חלקו בביצוע העבירות, חילק לכאורה הרב מצגר את כספי העבירות, חלוקה אשר במסגרתה קיבל אייזנשטט עשרות אחוזים מכספי העבירות.

בהודעה שנשלחה לפרקליטיו של הרב מצגר נכתב כי במסגרת "פרשת הגיורים" קיבל הרב מצגר לכיסו טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ אשר ביקשו להתגייר וכאלה שביקשו לערוך בירורי יהדות. במסגרת קשר שנוצר בין הרב מצגר לבין רב היושב בחו"ל, סוכם כי במקרים מסוימים יפנה אליו הרב מצגר תושבי חוץ המתעניינים בהליכי גיור ובירור יהדות. בהתאם לסיכום, בעד כל הפנייה כזו של הרב מצגר, הוא קיבל לכאורה סכום כסף בשיעור מחצית מן הסכום שקיבל אותו רב מאותם תושבי חוץ.

כמו כן, בחלק מהמקרים קיבל לכאורה הרב מצגר את הכספים תוך שהוא מקפיד על כך ששמו לא יירשם כמוטב העברות הכספים, וזאת במטרה להסתיר את מקור הכספים, את מיקומם ואת בעלי הזכויות בהם.

לדוגמה, באחד המקרים במהלך שנת 2011 פנה לרב מצגר איש עסקים שעלה מרוסיה לישראל וביקש ממנו עזרה. הרב מצגר הפנה אותו למקורבו, הרב היושב בחו"ל, על מנת שיגייר את בנו וביתו. לאחר גיורם קיבל הרב המגייר סכום כולל של 360 אלף דולר. על-פי החשד, הרב המגייר העביר לרב מצגר מחצית מהסכום האמור 180 אלף דולר.

גיוס תורמים לעמותות

עוד על-פי כתב החשדות, הרב מצגר חשוד כי פעל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי לישראל, יחד עם חיים אייזנשטט, לגיוס תורמים לעמותות. על-פי החשד, סוכם כי בתמורה לפעולותיהם של מצגר ואייזנשטט, יתנו בעלי התפקידים בעמותות לרב מצגר עשרות אחוזים מן התרומות שיתקבלו בעמותות.

כך למשל, באחד המקרים המצוינים בכתב החשדות, גייסו הרב מצגר ואייזנשטט תרומות לישיבה שפעלה בבית הכנסת של הרב מצגר. על-פי החשד, אחת התרומות בסך 28,000 דולר ניתנה לידי אייזנשטט, אשר העבירה לרב מצגר, והיא חולקה בין שניהם, מבלי שהועברה כתרומה לישיבה. תרומה אחרת בסך כ-72,000 שקל ניתנה על-ידי איש עסקים ישראלי עבור עמותת "בית התבשיל" הדואגת למזון לנזקקים. לאחר קבלת הכספים, העביר לכאורה מנכ"ל העמותה לרב מצגר 30% מסך התרומה (כ-22,500 שקל), וזאת מבלי ליידע את התורם. כך נעשה לכאורה גם במקרים רבים נוספים כמפורט בכתב החשדות.

טובות הנאה

כמו כן, על-פי כתב החשדות, במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל בין השנים 2003-2013, קיבל לכאורה הרב מצגר לכיסו הפרטי טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים בעד פעולות הקשורות בתפקידו כרב הראשי. טובות הנאה אלה התקבלו במספר רב של הזדמנויות, בתמורה למעשים אשר יש להם זיקה לתפקידו של מצגר כרב הראשי, הן במסגרת אירועים פרטיים והן כתמורה לכך שהשתתף באירועים שערכו אותם נותני טובות ההנאה.

כך לדוגמה, ביולי 2010 התקיימה חתונת בנו של הרב מצגר. בשיחה שהתקיימה לפני החתונה בין חיים איזנשטט לבין שניים מהמוזמנים, סוכם כי השניים יתנו לרב מצגר טובת הנאה בשווי רב שתועבר כ"מתנה" לכבוד החתונה. בהתאם לכך הועבר תשלום בסך 500,000 דולר. הסכום הועבר לכאורה ישירות לרב מצגר ב-10 תשלומים במזומן.

כדוגמה נוספת ציין משרד המשפטים כי הרב מצגר נחשד בכך שבשנת 2009 ערך טקס בו הוכתר מקורבו של יהודי עשיר ממוסקבה לרב העדה הקווקזית בארץ. בתמורה קיבל לכאורה הרב מצגר תשלום בשיעור של 70 אלף דולר.

חדש להשמטת הכנסות

חשד נוסף שעולה מחומר הראיות נוגע לכך, שבמהלך התקופה בה כיהן כרב הראשי לישראל, הפיק הרב מצגר רווחים אותם השמיט מהדוחות השנתיים שמסר למס הכנסה בכוונה להתחמק מתשלום מס. כמו כן, נחשד הרב מצגר כי ביקש מחיים אייזנשטט להציג גרסה שקרית בחקירתו, והפציר בו לכאורה עשרות פעמים כי ימשיך "לשמור עליו" ולהגן עליו במסגרת החקירה.

חקירת הפרשה התנהלה ביחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף יחידת חקירות מס הכנסה תל-אביב ברשות המסים, ולוותה על-ידי עורכי הדין דני ויטמן, אילה גלברד ושני טביב מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).

כאמור, הרב יונה מצגר זומן להשמיע באמצעות באי-כוחו את טענותיו בהליך שימוע שיתקיים בפני היועץ המשפטי לממשלה, ככל שיחפוץ בכך.

מצגר: מכחיש את החשדות

סנגוריו של הרב יונה מצגר, פרופ' דוד ליבאי ועו"ד אלעד רט, מסרו בתגובה: "קיבלנו היום מהיועץ המשפטי לממשלה כתב חשדות נגד הרב יונה מצגר והזמנה לשימוע. הרב מצגר מכחיש את החשדות המיוחסים לו. לדברי הרב, הוא לא קיבל שוחד, לא באמצעות עד המדינה ולא באמצעות אחרים, ולא הלבין הון.

"את התייחסותנו לחשדות נגד הרב נטען במסגרת השימוע, אליו הוזמנו, לאחר שנקבל לעיוננו את חומרי החקירה".