פעם המשטרה הייתה רודפת אחריי. היום העולם התקדם לכיוון שדחפתי אותו

וכטל מונה לאחרונה למנכ"ל החברה האוסטרלית פייטוטק מדיקל, שמציעה טכנולוגיה חדשה למכירת קנביס רפואי, המבוססת על טבליות או על מדבקה שמוצמדת לחלק הפנימי של הלחי. את הטכנולוגיה פיתחו הפרופסורים אבי דומב ואמנון הופמן מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית, חברת היישום של האוניברסיטה רשמה עליה פטנט, והאוסטרלים שחתמו על הסכם רישוי ושיתוף פעולה בלעדי עם יישום, בחרו בו כמי שינהל עבורם את העסק. "האוסטרלים פנו אליי", מתאר וכטל את השתלשלות העניינים. "יזם בשם רוס סמית נפגש פה באוגוסט עם כל התעשייה ועם החוקרים. אני הייתי הפגישה האחרונה שלו, שעתיים לפני שעלה למטוס. ואז הוא הציע לי להיות המנג'ינג דיירקטור".

למה דווקא אתה? הפעילות שלך בנושא היא מאוד אקטיביסטית, וכאן מדובר בניהול חברה.

"הוא חקר ושמע עליי מאנשים. יש לי את היכולות. אני מומחה בקנביס עשרים שנה ומכיר טוב את הנושא של קנביס רפואי. הרציתי על זה בחו"ל, עזרתי לארגונים אחרים וייעצתי. הם רצו אסטרטג עם קשרים בתעשייה הבינלאומית ויכולת ביצוע. להביא תוצאות בלי בלבולי שכל. אמרתי לו 'תן לי לחשוב על זה'. אחריו הגיע פיטר וול, הצ'רמן של החברה, שהוא עורך דין מאוד מסודר. ואחרי שדיברתי איתו, החלטתי ללכת על זה".

למה בכלל התלבטת? זו נשמעת הזדמנות מעניינת.

"זה מאוד דורשני לנהל חברה ציבורית כמו פייטוטק, ואני כבר מעורב מאוד ברוטס טכנולוגיות חקלאיות, חברה שהקמתי במימון המדען הראשי עם ד"ר שרון דביר וארז צמחוני. הרעיון הוא שבמקום לנהל את האקלים של הצמח דרך האוויר, שזה מאוד בזבזני ומזהם, עושים את זה דרך הטמפרטורה של השורשים. זו עבודת חיי ואני מחויב להצלחתה של רוטס, ולכן עובד בשתי החברות, כשהפרשי השעות עוזרים לי לתמרן ביניהן".

הצעת שהחיפוש עליך ייעשה באנגלית, כי בארץ מתייחסים אליך פחות ברצינות מאשר בחו"ל? האוסטרלים רואים בך איש מקצוע ואצל הישראלים אתה נתפס כ"ההוא מעלה ירוק"?

"כן, משהו כזה. פעם המשטרה הייתה רודפת אחריי, היום העולם התקדם לכיוון שדחפתי אותו. אני חלק מנטוורק של אקטיביסטים בינלאומיים שפועלים למען לגליזציה ומדיקליזציה של קנביס. כמו שאמר גנדי על המלחמה שלו באימפריה הבריטית: 'קודם מתעלמים ממך. אחר כך צוחקים עליך. אחר כך מענישים אותך ובסוף יצאת מנצח'. אני גם חוויתי את השלבים האלה. בהתחלה צחקו עליי 'הנה המסטול הזה'. אחר כך ראו שאי אפשר להתעלם ממני ומהאג'נדה שלנו. אנחנו אולי לא מנצחים פה בארץ, אבל עצם העובדה שפנו אליי מחו"ל בגלל העשייה שלי, מראה שבחו"ל מעריכים אותה הרבה יותר מאשר כאן".

"24 שעות מול הצמח"

וכטל, 56, הקים את מפלגת עלה ירוק ב-1999 והפך לאחד השמות הבולטים במאבק הציבורי למען הלגליזציה של הקנביס בישראל. כיום מוגדר הקנביס כמחוץ לחוק לשימוש אישי. העונש המרבי על אחזקת עד 15 גרמים הוא קנס של 120 אלף שקלים ושלוש שנות מאסר, אבל חולים במחלות קשות, שעוברים את סדרת האישורים הנדרשת, יכולים לקבל אותו כדי להתמודד עם כאבים או עם תופעות לוואי אחרות שקשורות בטיפול או במחלה.

וכטל, שהיה פעיל במאבק שאפשר את השימוש בקנביס רפואי, נזכר: "אחרי שהתקבלה ההחלטה לאפשר קנביס רפואי, אמר לי גורם בכיר במשרד הבריאות: 'אוקיי וכטל, פתחת דרך חשובה ומאוד קונטרוברסלית. בוא נראה כיצד זה לא יעלה גרוש למדינה'. ככה הם חושבים. ומאז היו הרבה מאוד פגישות וועדות. מי יגדל, איך יגדלו. ישראל היא כיום המדינה השלישית בעולם, אחרי הולנד וקנדה, שיש לה תוכנית לאומית למריחואנה רפואית. הרבה בזכות התשתית המחקרית של פרופ' רפי משולם, שקיבל פרס ישראל בנושא. אפשר לעשן עם מאייד במחלקות האונקולוגיות ויש אחיות שבאות הביתה להסביר איך זה עובד. 27 מדינות בארצות הברית אישרו את השימוש בקנביס לצרכים רפואיים, אבל ארצות הברית ברמה הלאומית לא מאשרת. יותר קל לערוך שם מחקר על הרואין מאשר על קנביס".

הולנד צריכה תוכנית לאומית? גם ככה אין בעיה לקנות שם מריחואנה.

"יש להם את הבעיות שלהם. בהולנד יש מעט זנים, בהשוואה לישראל, וחשוב שיהיו הרבה אפשרויות, כי כל חולה מגיב אחרת. גם הצרכים שונים - אחד רוצה לישון, השני להתמודד עם הבחילות וההקאות שאחרי הכימותרפיה, שלישי רוצה לשכך כאבים של טרשת נפוצה, ויש את הלומי הקרב, שמשרד הבריאות מאוד קפוץ במתן האישורים שהוא נותן להם. לשלוח אותם לקרב - אין בעיה, אבל לתת להם מריחואנה רפואית כששום דבר לא עוזר, זה לא. יש לא מעט חולים שלא מקבלים עדיין אישורים וצורכים את הקנביס כעבריינים, וזה חייב להיפסק".

לדברי וכטל, "בישראל ניתנו עד היום 20 אלף רישיונות עבור קנביס רפואי. חלק מהאנשים כבר הלכו לעולמם, ואני מעריך שיש כיום בין 15 ל-17 אלף חולים פעילים".

וכמה טרמפיסטים יש עליהם כדי לזכות בחומר איכותי?

"הנגישות למריחואנה הלא רפואית מאוד גבוהה בישראל, אז לא צריך את זה. קורה פה ושם שיש קרוב משפחה שאתה רוכב עליו, אבל זו לא סיבה שלא להרחיב את הנגישות לחולים ל-50 אלף איש. חבל שיש פה אופוזיציה חזקה של חברות התרופות שהקנביס מתחרה בהן. הלוביסטים של חברות התרופות מתנגדים למריחואנה רפואית, ויש כל מיני אינטריגות שקשורות לזה. ושתביני, מייצרים פה טונות של מריחואנה רפואית, אבל אנשים עם אינטרסים כספיים לא מאפשרים ייצוא של קנביס לחו"ל, וחבל".

איך הרשויות מנמקות את ההתנגדות שלהן?

"המשרד לביטחון פנים והמשטרה חוששים שייפגע הדימוי של ישראל בחו"ל, וניתפס כמדינה שמייצאת קנביס. ישראל צריכה לדאוג יותר לדימוי שנוצר לה בנושא השלום עם הפלסטינים והיחס לפליטים, מאשר אם ייווצר לה דימוי של מדינה שמייצאת תרופות על בסיס צמחי. היה פה לא מזמן שר הבריאות הצ'כי, שביקש שנייצא לצ'כיה כמה מאות קילוגרמים לצרכים רפואיים. ולצערי, משרד הבריאות והמערכת הפוליטית לא אישרו את הייצוא הזה, למרות שיש לנו חוב מוסרי עמוק לצ'כים שעזרו לנו במלחמת העצמאות עם נשק ומטוסים".

איפה מגדלים כל-כך הרבה טונות?

"יש שמונה מגדלים ברישיון, מהגליל ועד לנגב. אגרונומים ואנשים שלמדו את זה בחו"ל. יש תקנות בעניין והם כל הזמן תחת זכוכית מגדלת. המשטרה בודקת את הסדרי הביטחון שלהם. יש מצלמות, כספות. נכון שיש ארגוני פשיעה שלוטשים עיניהם לעסק הזה, אבל הדיבור המטופש של זליגה מהמגדלים הוא לא נכון. הגידול הוא גם מאוד מורכב. אין שום גלורי בלהיות מגדל מריחואנה. זה דורש בייביסיטר 24 שעות מול הצמח, כדי שחולה יקבל את המינון המדויק שהוא צריך".

מיליארד דולר? "זו המטרה"

אי אפשר לקחת מווכטל את שליחותו רבת השנים לקידום הנושא, ועדיין כדאי לציין שקריאתו העכשווית להגדלת מספר המורשים להשתמש בקנביס רפואי, בעצם מעלה את מספר הלקוחות הפוטנציאלים בחברה החדשה שלו. "התכנון הוא לשווק את המוצרים בכל העולם, לא רק לאוסטרליה ולישראל", מגיב וכטל. "בארצות הברית יש למעלה ממיליון חולים עם מרשמים, וגם בקנדה הרבה מאוד. יותר ויותר מדינות מעדיפות לייבא מריחואנה או תרופות מבוססות מריחואנה במקום לגדל את הצמח עצמו. כי למרות שאמנת האו"ם מאפשרת למדינות לעשות שימוש רפואי בצמחים אסורים כמו גידול אופיום למורפיום, מבחינה פוליטית, להרבה מדינות קשה עם רעיון הגידול".

ואתם מתכוונים גם לגדל את הצמח שממנו תייצרו את התרופות?

"כן. כנראה שמחוץ לישראל. אנחנו מתכוונים להיות הספקים של עצמנו ולהיכנס לגידול מריחואנה בכמה מקומות בעולם. זה ייתן לנו בטווח הקצר והבינוני תזרים מזומנים שילך לחברה. במקביל, נלך לגיוסים נוספים, אם נצטרך. האסטרטגיה של החברה היא לא להתבסס רק על מוצר אחד. יש גם כוונה לפתח בטווח הבינוני מאייד ומשאף יותר ידידותיים, כשהטבליות הן לטווח הארוך יותר. אנחנו מתקדמים בכל הכיוונים. הקמנו בארץ חברה בת, שמנוהלת על-ידי ד"ר דפנה חפץ ויושב הראש שלה הוא פרופ' בנעד גולדווסר, שניים מהמובילים בתעשיית הפארמה הישראלית. הם אחראים לעבודה מול חברת היישום ולכך שתהליך הפיתוח יהיה בקצב הנכון ובתקציב הנכון".

מה זאת אומרת?

"החברה הונפקה ב-22 בינואר וגייסה 5.9 מיליון דולרים אוסטרלים (כ-4.7 מיליון דולרים אמריקאים, ח' ש'), ועם התקציב הזה נכנסנו לפיתוח. אנחנו מקווים להיות מהר יחסית בשוק. ה-FDA עוד לא בתמונה. כשיגמרו את הפיתוח, ניגש לקבל אישורים. אנחנו מעריכים שזה יהיה הליך מהיר יחסית, כי אנחנו משתמשים בפורמולציות דומות למה שכבר אושר בעבר, ולכן המחסום הרגולטורי יהיה נמוך יחסית. אני לא רוצה להתחייב כרגע על זמנים. אנחנו מקווים להיות בשוק בעוד שנתיים, משהו כזה".

מי המתחרים שלכם?

"חברה אנגלית בשם ג'י.וו, שנסחרת היום בשווי של כמעט מיליארד דולר, ומייצרת את סטיבקס, תרסיס יקר שלוקחים דרך הפה. אנחנו מתכוונים להתחרות בה עם הגלולה והמדבקה".

גם אתם חולמים על מסחר במיליארד דולרים?

"זה לא חלום, זו המטרה שהחברה תהיה שווה הרבה מאוד כסף עבור המשקיעים ותאפשר לחולים נגישות למריחואנה. צוואר הבקבוק של כל תעשיית הקנביס הרפואית הם הרופאים שלא רוצים להמליץ על עישון קנביס. זו לא צורה נורמלית בעיניהם ללקיחת התרופה, כי הם חושבים שהעישון מזיק, למרות שזה לא כמו סיגריות רגילות, ואף אחד לא מעשן קנביס כמו שהוא מעשן טבק. לכן הכדור והמדבקה הם דרך יותר ידידותית. המדבקה היא לשחרור איטי והחוכמה של הכדור היא שתהיה לו פעילות מהירה כמו של עישון, אבל יותר מבוקרת. בישראל ובארצות הברית העישון הוא כרגע האופציה המועדפת, למרות שיש טיפות ותרסיס".

למה דווקא העישון?

"הוא מביא להקלה מיידית, בניגוד לעוגיות עם מריחואנה שלוקח 40-30 דקות עד שהן משפיעות. וגם ההשפעה של העישון חולפת מהר. אפשר ללכת לעבודה אחרי ולשלוט יותר טוב במינון. באכילת עוגיות, החומר נשאר חמש עד שבע שעות בגוף וגורם להיי יותר גבוה".

אתם תפנו גם לילדים חולים, שעישון הוא לא ממש אופציה עבורם?

"כרגע אנחנו לא מתעסקים עם זה, למרות שמריחואנה עוזרת לילדים שחולים בסוג מסוים של אפילפסיה. הורים מרחבי ארצות הברית עברו לקולורדו כדי לתת לילדיהם מריחואנה בעוגיות, כי שם זה חוקי. פרופ' משולם ערך פעם ניסוי בקרב 400 ילדים חולי סרטן. קנביס שניתן להם בטיפות העלים אצל כולם את הבחילות וההקאות של הכימו. כשהוא נתן את אותה כמות למבוגרים, הם מאוד התמסטלו. תשאלי איך ייתכן שילדים לא מתמסטלים מזה ומבוגרים כן, והסיבה היא שמערכת הרצפטורים לא מגיעה לבשלות לפני גיל ההתבגרות, ולכן הילדים הגיבו אחרת".

על סף אחוז החסימה

עלה ירוק, המפלגה שהקים וכטל, תרוץ לכנסת גם בבחירות הקרובות, אף שלנוכח העלאת אחוז החסימה, הסיכוי שתצליח להיכנס לכנסת, נראה נמוך מתמיד. וכטל עדיין מאמין שזה אפשרי. "אם לא מנסים, לא יודעים", הוא אומר. "הם קיבלו עכשיו שלושה מנדטים אצל מינה צמח".

צריך ארבעה מנדטים כדי להיכנס הפעם לכנסת. בכל אופן, אני רואה שאתה עוקב אחריהם.

"בטח שעוקב, זה היה יציר כפיי".

עד שהפוליטיקה הפנימית הכריעה אותך.

"יכולתי להתמודד עם זה, אבל אני לא אוהב את העין הציבורית. למרות שהקמתי מפלגה, אני הולך ברחוב ולא מכירים אותי, ואני אוהב את זה ככה. מפלגה זו התעסקות מאוד אינטנסיבית. כל מערכת בחירות זה כמו טירונות של שלושה חודשים. אז התמודדתי שלוש פעמים. מספיק. אני לא ביבי שרץ חמש פעמים כדי לשמור את הכיסא. העליתי את נושא הקנביס לאג'נדה הלאומית בישראל. הוכחנו שיש לזה שווי אלקטוראלי של בין אחוז לאחוז וחצי מהמצביעים שרוצים שינוי. קשה להתעלם מזה".

זו הייתה המטרה? להעלות את הנושא לסדר היום? או שבאמת חשבתם שתצליחו להיכנס?

"קיווינו להיכנס. מה לעשות, שכל הזמן מעלים את אחוז החסימה. הצטרפה למפלגה עכשיו ד"ר ברקת שיף קרן, אישה אמיצה, שמטפלת בחולים באהבה ובחמלה. התפרסם שאפילו במרצ, מוסי רז אמר שהוא בעד לגליזציה. הוא לא אמר את זה לפני שעלה ירוק קמה. אף אחד לא דיבר על קנביס לפני שעלה ירוק קמה. עכשיו הפוליטיקאים מדברים, למרות שהם עדיין לא עושים שום דבר. בוז'י הרצוג ויאיר לפיד אפילו הצהירו שהם בעד המשך ההפללה ונגד הלגליזציה - שזה לטעמי כמו לתמוך בארגוני טרור ובקרטלי סמים. למה? כי הכסף שמגיע לחיזבאללה ולחמאס, על הברחות הסמים שהם עושים, מממן את הטילים על ישראל.

"פגשתי את בוז'י לפני 15 שנה כשהיה יו"ר הרשות למלחמה בסמים. קיימתי דיאלוג עם הרשות כל השנים האלה, כי הם חיים בעולם המנותק שלהם וחשוב להכניס אותם לאינפורמיישן גרופ של המדע והמידע האלטרנטיבי. בוז'י אמר לי אז 'תהום גדולה פעורה בינינו וכטל' . אז בשבילי בוז'י הרצוג הוא בן-אדם שהכיסא יותר חשוב לו מלעשות את הדברים הנכונים".

אתה מתכוון להצביע עלה ירוק?

"נו, מה".

יש כאלה שאחרי שהם עוזבים מפלגה, לא יצביעו עבורה יותר.

"כוחו של רעיון הוא בהמשכיות שלו, ואם לא הייתי מוצא אנשים טובים שירוצו כל העסק הזה מלכתחילה לא היה שווה. עלה ירוק היא לא מפלגה של נושא אחד. זו מפלגה אולטרה ליברלית, שמאמינה בזכויות אדם, באיכות הסביבה, במדיניות כלכלית עם חמלה ובשתי מדינות לשני עמים. רק שתמיד ייחסו לנו רק את הנושא הזה".

כי נתפסתם כהצבעה בעד לגליזציה או כהצבעת מחאה.

"זה בגלל שאנחנו נתפסים כאנטי ממסדיים, שזה מה שהייתי כשהקמתי את המפלגה. היום אני עדיין מאמין שכל אחד צריך לחשוב על מה חשוב לו בחיים. להצביע לעלה ירוק, גם בבחירות האלה, זה לא בזבוז קול ולא קולות לפח. זה מראה למערכת הפוליטית שהנושא הזה חשוב. אנחנו לא רצים בשביל לרוץ, אלא כדי לדאוג לזכויות צרכני הקנביס.

אם המפלגות הגדולות ידאגו לזה בעצמן, היינו שמחים לסגור את המפלגה".

בינתיים, עצם קיומה עוזר לך כמנכ"ל של חברה עסקית. יש מי שנלחם עבור הדברים שחשובים לכם בזירה הציבורית.

"פייטוטק נסחרת באוסטרליה, אין לה שום קשר ושום השפעה למה שקורה כאן, ועלה ירוק הם עצמאיים לגמרי ועוסקים בעיקר בשינוי חוקים".

היו גם חברות ישראליות שניהלו משא ומתן מול האוניברסיטה?

"אין לי מושג, אני רק יודע שהאוסטרלים הצליחו לסגור חוזים ולגייס את הכסף. לאוסטרלים יש מוסר עבודה מאוד גבוה. הם עובדים מאוד מדויק. זה קצת כמו לעבוד מול האמריקאים - סטנדרט אחר ועבודה בשקיפות מלאה. צריך לדווח לבורסה על כל דבר שקורה - עסקאות, פיתוחים וכיוונים. יש כללים ברורים. אני נוסע לשם השבוע לראשונה יחד עם גולדווסר, כדי שיכירו אותנו. מתוכננות לנו פגישות עם המשקיעים המוסדיים ועם חברי פרלמנט אוסטרלים. זו פעם ראשונה שיש באוסטרליה חברה ציבורית למריחואנה רפואית, אחרי הרבה מכשולים בדרך".

הדרך אל המדבקה

מפתחי הטכנולוגיה: "ייקח בין שלוש לחמש שנים עד שזה יופיע כמוצר בשוק"

פרופ' אבי דומב ופרופ' אמנון הופמן מהמכון לחקר תרופות שבבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית, שני החוקרים שמפתחים את טכנולוגיית הטבליות ומדבקות הלחי, שעליה מתבססת פייטוטק מדיקל, מסבירים כיצד זה אמור לעבוד.

הופמן: "הקנביס שייך לקבוצת התרופות השומניות שעוברות מטבוליזם והספיגה שלהן נמוכה. הפטנט שלנו מבוסס על זה שכשתרופה מגיעה לקיבה, היא נמסה ונוצרים ננו-חלקיקים שמכילים את החומרים הפעילים. וכשהם מתקדמים לאורך המעי אל הדם, הם משפרים את הספיגה, כך שאחוז גבוה מהחומר הפעיל מגיע לדם. המדבקה היא דרך נוספת לתקוף את המטבוליזם. החומר במדבקה נספג יותר לאט, ולא צריך לחשוש מלבלוע אותה. היא מתפוררת".

דומב: "אנחנו בעצם מפתחים טכנולוגיה שמאפשרת לכמות גדולה יותר של חומר שניתן דרך הפה להגיע לזרם הדם - מה שמכונה זמינות ביולוגית של החומר".

כמה משמעותי השיפור בספיגה?

דומב: "בניסויים שביצענו בחולדות היה שיפור משמעותי של לפחות פי שלושה. בחרנו בחולדות כי מערכת העיכול שלהן דומה לזו של בני אדם".

הופמן: "בבני אדם השיפור היה פי שניים".

אילו ניסויים מתוכננים עכשיו?

דומב: "ניסויים קליניים בבתי חולים. הדסה יכולה להיות מקום אפשרי לניסוי כזה. יש להם ניסיון עם קנביס. בהתחלה יקבלו את החומר מתנדבים בריאים, רק כדי לבדוק את אחוז הספיגה בדם, ובהמשך יינתן החומר לחולים שזקוקים לטיפול".

מתי תפנו לקבלת אישור מה-FDA?

הופמן: "אני מעריך שתוך שנה נקבל אישור. תלוי כמה הרגולטור מתאכזר וכמה הוא נחמד. סך הכול מדובר בחומרים מוכרים, ולכן ה-FDA יחשוש פחות".

דומב: "המרכיבים ידועים ונמצאים כבר בעולם הרוקחות כך שהניסויים שנצטרך לעשות הם פשוטים. לא צריך לבדוק מרכיבי רעילות, למשל, וזה מפשט הליכים. ועדיין, פיתוח קליני לוקח זמן. אני מעריך שייקח בין שלוש לחמש שנים עד שזה יופיע כמוצר בשוק".

כמה כסף האוניברסיטה תראה מזה?

הופמן צוחק ואומר "אני הבן האדם האחרון לשאול אותו על זה".

בועז וכטל

אישי: 56, נשוי 3, מתגורר במושב בשרון

השכלה: תואר ראשון בחינוך מהיברו קולג' בבוסטון ותואר שני בניהול ושיווק מאוניברסיטת מרילנד. למד בקורס לניהול ניסויים קליניים באוניברסיטת בר-אילן

תפקידים בולטים: הקים את "עלה ירוק" ושימש במשך שנים כנציג בולט במאבק ללגליזציה ומדיקליזציה של קנביס. הקים את החברה החקלאית רוטס ומשמש כמנכ"ל פייטוטק מדיקל