תחקיר: 60% מההרוגים ב"צוק איתן" - נשים, ילדים וקשישים

לקראת פרסום דוח האו"ם על הפשעים שביצעה לכאורה ישראל במהלך הלחימה, סוכנות הידיעות אי-פי בחנה 247 הפצצות של מתחמים אזרחיים ■ משרד החוץ: "ישראל לא ביצעה פשעי מלחמה"

צוק איתן/ צילום: רויטרס
צוק איתן/ צילום: רויטרס

שבועות בודדים לפני פרסומו הצפוי של דוח ועדת החקירה הבינלאומית של האו"ם לפשעי המלחמה שבוצעו לכאורה על ידי ישראל במהלך מבצע "צוק איתן" - ובצל פרישתו של העומד בראשה וויליאם שייבאס - פרסמה היום (ו') סוכנות הידיעות אי-פי תחקיר מקיף, הסוקר 247 הפצצות ישראליות על מבנים אזרחיים ברצועת עזה, שבהן נהרגו 844 פלסטינים. 508 מתוך ההרוגים - מעט יותר מ-60% - היו ילדים, נשים וקשישים.

התחקיר מתבסס על עדויות של תושבי הרצועה ועל תחקיר בשטח, הכלל איסוף תעודות פטירה, ובוחן רק חלק קטן מקרוב ל-5,000 הפצצות שביצע צה"ל במהלך המבצע, בחודשים יולי ואוגוסט האחרונים. מדובר בכל ההפצצות שבהן נקבע בתחקיר שמטרותיהן היו מתחמים אזרחיים. ההרוגה הצעירה ביותר, על פי הדוח, הייתה פעוטה בת ארבעה ימים, ואילו ההרוג המבוגר ביותר - גבר בן 92. כשליש מההרוגים היו ילדים מתחת לגיל 16, ו-280 ילדים מתחת לגיל חמש נהרגו אף הם.

בפתח התחקיר, מובהר שהחוק הבינלאומי קובע כי בתים פרטיים נחשבים לאתרים אזרחיים מוגנים, אלא אם נעשה בהם שימוש צבאי. לטענת ישראל, הותקפו אך ורק מטרות לגיטימיות. בירושלים שבו וטענו כי פעילי חמאס וארגונים חמושים נוספים השתמשו בבתיהם כמחסני נשק וכמרכזי פיקוד במהלך הלחימה. "העמדה שלנו ברורה לחלוטין - ישראל לא ביצעה פשעי מלחמה", אמר דובר משרד החוץ עמנואל נחשון.

עוד עולה מנתוני התחקיר כי ב-83 הפצצות, נהרגו שלושה או יותר מבני אותה המשפחה. בין ההרוגים, 96 פעילים חמושים או חשודים בפעילות טרור. מניין זה מהווה מעט יותר מ-11% ממספר ההרוגים הכולל שנבדק. מתוך ההרוגים, 240 היו גברים בין הגילאים 16 ו-59, ששמם לא נקשר עם פעילות הארגונים החמושים ברצועה, ולא פורסמו מודעות אבל לאחר מותם על ידי ארגוני הטרור.

התחקיר שפורסם היום הוא הניסיון המקיף ביותר עד כה לקבוע מי בדיוק נהרג בהפצצות הישראליות. גם בישראל וגם בארגונים בעזה סירבו לפרסם נתונים מקיפים בנוגע ליעדים שהותקפו או למניין ההרוגים. על פי המניין הראשוני הרשמי שפורסם על ידי האו"ם, 2,205 פלסטינים מתו במהלך הלחימה, מתוכם לפחות 1,483 אזרחים - 66% מההרוגים. בצד הישראלי, נהרגו 72 בני אדם, מהם חמישה אזרחים.

"או שצה"ל הצבא הגרוע בעולם - או שהורגים אזרחים במכוון"

"או שיש להם את הצבא הגרוע בעולם שתמיד מפספס מטרות ופוגע באזרחים, או שהם הורגים אזרחים במכוון", טענה חברת הוועד הפועל של אש"ף, חנאן עשראווי. לטענתה, אם מרבית ההרוגים הם אכן אזרחים, "אי-אפשר לקרוא להם 'נזק סביבתי'". לפי הנתונים הישראליים, שמתייחסים ללחימה כולה ולא מציינות התקפות על מתחמים אזרחיים בנפרד, 890 פעילי טרור נהרגו בסך הכול, מהם 580 פעילי חמס ו-200 פעילי הג'יהאד האיסלאמי.

אלכס וויטינג, בכיר לשעבר בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ומומחה לחוק בינלאומי מאוניברסיטת הרווארד, הסביר כי הרג אזרחים כשלעצמו אינו מהווה פשע מלחמה, אולם מקרים כאלה הם "דגל אדום, הקורא לחקירה מעמיקה". הוא הסביר כי יש לחקור כל מקרה באופן נפרד. בדיקת אי-פי כללה תקיפות אוויריות בלבד, ולא התייחסה לתקיפות ארטילריה, אשר "אינן מדויקות מטבען", על פי הדוח.

בעוד ענן הפנייה הפלסטינית לבית הדין בהאג מרחף מעל ראשה של ההנהגה הצבאית והביטחונית בישראל, וויטינג הסביר כי בית הדין יפתח בחקירה רק אם ייקבע כי הרשויות הרלוונטיות - ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס - לא מקיימות חקירה עצמאית ומקיפה של האירועים. במקרה זה, גם בישראל וגם ברצועה מסרבים לחשוף את המידע שבלב המחלוקת - מה בדיוק היו המטרות שהותקפו.

במקביל לתחקיר על התקיפות במהלך "צוק איתן", פרסמה סוכנות הידיעות סקירה של מקרי הרג אזרחים במלחמות ברחבי העולם - החל בפעולה האמריקנית בעיראק ובאפגניסטן בעשור האחרון, עבור במלחמת האזרחים בסוריה בה נהרגו יותר מ-100 אלף אזרחים בארבע השנים האחרונות, וכלה במקרי עבר בסרביה, על ידי כוחות נאט"ו, באלג'יריה, על ידי צרפת, ובצ'צ'ניה, על ידי הרוסים.

כך למשל, במתקפה האמריקנית על הערים היפניות הירושימה ונגסקי בשלהי מלחמת העולם השנייה באוגוסט 1945, כ-130 אלף בני אדם נהרגו, וכחמישה חודשים מוקדם יותר, במבצע "מיטינגהאוס", כ-100 אלף בני אדם נהרגו בהפצצה על העיר טוקיו. מרביתם המכריע של ההרוגים - אזרחים. במשך שלושה חודשים בשנת 1999, כוחות נאט"ו תקפו בסרביה ללא אישור של האו"ם. דוח של בית הדין המיוחד ליוגוסלביה לשעבר קבע כי כ-500 אזרחים נהרגו במתקפה, והבהיר כי הגדרתן של מטרות רבות שהותקפו "בעייתית".