יין עם גאווה מקומית

פינה הצעיר ובעל האנגלית המאוד בסיסית - זו שממש אינה הכרחית מבחינתי אחרי שתי כוסות יין - הוא כורם מנוסה המשמש גם כמנהל היצוא של יקב ארג'ולס (Argiolas), אולי הבכיר שביקבי סרדיניה, אחד ממחוזות היין הוותיקים ובו זמנית הפחות מוכרים של איטליה.

לישראל הגיע לכמה ימים בהזמנת היבואנים ותערוכת היין סומליה שהתקיימה לאחרונה. היקב עושה כעת עלייה (שנייה, הקודמת כבר אירעה לפני כמה שנים בחסות יבואן שכבר אינו פעיל) לארץ, בחסותם של אנשי חברת שקד (דרך היין).

ייצור היין בסרדיניה הוא אחד הקדומים ביותר בעולם. תחילתו ככל הנראה עוד בזמן הפיניקים. אף שהיינו מצפים שההשפעה החזקה הגדולה על האי האיטלקי תהיה של הרומאים ושל האיטלקים יורשיהם, מעניין לגלות שמי שהשפיע יותר מכול על אופיו ועל טעמיו של היין הסרדיני היו דווקא הספרדים, ששלטו על האי במשך שנים רבות. לכן לא מפליא לגלות שכמה מהזנים המקומיים, המתהדרים בשמות לא מוכרים בעליל, הם בעצם זנים שכולנו מכירים בגרסתם הספרדית (או הצרפתית) ולאו דווקא האיטלקית.

כך למשל הזן האדום החשוב ביותר, הקנונאו (Cannonau). כשמפשפשים קצת בשורשיו מגלים שזהו בעצם הגראנש הוותיק והטוב, או גארנצ'ה בשמו הספרדי. הקריניאנו הוא כמובן קריניאן. אבל יש גם זנים שהם לגמרי מקומיים, ובראשם המוניקה האמורה. עוד מעט נגיע אליה.

יקב ארג'ולס הוא ללא ספק מהבכירים ומהמפורסמים ביקבי סרדיניה. במשך שנים רבות היו יינות האי הגדול הזה שם נרדף ליינות פשוטים וזולים, שלא לומר נחותים. אבל החל בשנות ה-70 של המאה ה-20 חווה סרדיניה מהפכת איכות שיקב ארג'ולס הוא ממוביליה המובהקים.

בראשית שנות ה-80 הגיע ליקב כיועץ היינן האגדי ג'יאקומו טאקיס (Tachis), מי שחתום על כמה מגדולי יינות איטליה ובראשם כמובן יינות הסופר-טוסקן המיתולוגיים של יקבי אנטינורי, הלוא הם הטיניאנלו, הסאסיקיה והסולאייה. כן-כן, אותו יקב אנטינורי שבו עסקנו במדור הקודם.

טאקיס התאהב באי שטוף השמש ובתושביו קשי העורף. אותה קשיות עורף היא זו שהובילה את בני משפחת ארג'ולס. אנטוניו - מייסד השושלת המודרנית של היקב ומי שעמד בראשו עד מותו (בגיל 103) בשנת 2009 - וגם בניו ונכדיו, לא רצו עוד גרסה מקומית של מהפכת היין האיטלקית המוכרת, זו ששילבה קברנה, מרלו וסירה כמעט בכל יין מקומי, בין אם זה הועיל לו ובין אם לאו.

הם התעקשו על הזנים המקומיים, ואיתם היה טאקיס צריך לנצח. והוא אכן עשה זאת. יחד עם מריאנו מורו, עוזרו הצעיר, שהפך ברבות השנים ליינן הראשי של היקב, העלו השניים את היקב על דרך המלך שבה הוא צועד בבטחה עד היום; דרך שעושה כבוד לאקלים ולזנים העוצמתיים המקומיים, אבל מבלי לוותר על האלגנטיות המיוחלת שעליה חושבים כשמזכירים יינן בעל שיעור קומה כמו טאקיס.

אנשי ארג'ולס ומורו בראשם משמרים זנים מקומיים ונדירים כמו זן המוניקה הנ"ל, או זן הבובאלו סארדו, שגם הוא בעצם זן ספרדי פחות מוכר, הלוא הוא הגרסיאנו המשמש כאחד ממרכיבי יין הריוחה. ועוד לא דיברנו על הורמנטינו הלבן. אבל על כך תקראו כבר במסגרת רשמי הטעימה הנהדרת שאביא כאן מיד. נסו את יינות ארג'ולס מסרדיניה. נדמה לי שבדיוק כמוני, תופתעו לטובה.

טעימה

יינות ארג'ולס

Costamolino 2013. הלבן שבחבורה, אולי הקלאסי שביינות הלבנים של סרדיניה, עשוי מענבי ורמנטינו (Vermentino), המשמשים, תחת שמות אחרים (Pigato ו-Favorita), לייצור יין לבן בהיקפים קטנים יותר, גם ביבשת עצמה, ובמיוחד בליגוריה ובפיאמונטה. הקוסטמולינו הוא בין המפורסמים שביינות הורמנטינו של סרדיניה, והוא בעל גוף מלא וטעמים אקזוטיים כמעט, אבל מבלי לוותר על חמיצות מרעננת וטובה. חדי חך יבחינו במליחות קלה בטעמו. כיף של יין, במיוחד עם פירות ים או עם פסטות ופירות ים. 90 שקלים

Pardera 2012. והנה היא, מוניקה. 90% ענבי זן מוניקה, זן מקומי ייחודי כאמור, 5% בובאלה ו-5% קנונאו מניבים יין אדום בעל גוף בינוני וטעמים אדמתיים מורכבים ומרתקים המשתלבים היטב עם הפרי האדום, המרוסן והמאופק. יין מפתיע מאוד שמצליח להיות אלגנטי וחייתי בו זמנית. אנשי סרדיניה מעדיפים אותו עם דגים ועם פירות ים, ושומרים את האדומים האחרים, הכבדים יותר, למנות הבשר. 90 שקלים

Costera 2012. 90% ענבי קנונאו (גראנש כאמור) יחד עם 5% קרינאנו ו-5% בובאלה סרדו. יין עשיר וחזק, אך לא חזק מדי; פראי וחייתי כמעט בטעמיו, אבל שוב - מבלי לאבד את הטעם הטוב. ילך נהדר עם פקורינו מסרדיניה או עם בשר כבש. 100 שקלים

Korem 2011. מר פינה, נציג היקב, מופתע ומוקסם לשמוע את פירוש המילה כורם בעברית. ביוונית, korem היא נערה צעירה, הוא מספר לנו, והיא גם המופיעה על המטבע העתיקה שנמצאה בקרבת אחד מכרמי היקב. הבלנד הנ"ל מורכב מ-65% ענבי בובאלה, 20% קנונאו ו-15% קריניאנו. זהו יין מורכב, חזק ואלים משהו, והוא גם היחיד, מבין היינות בטעימה שערכנו, שלא היה מוכן עדיין לשתייה והיה נהנה מעוד כמה שנות יישון בבקבוק. הוא גם היחיד שאינו נושא תג מחיר שאינו מרתיע. 250 שקלים