הפרויקט להגדלת כמות הספורטאים הפעילים בישראל ("פרחי ספורט") יצא היום לדרך באופן רשמי ברמלה עם תצוגת תכלית שבה נטלו חלק מאות מילדי העיר. למי ששכח, בתוך ערימת המלחמות והקרבות שניהלה השרה לימור לבנת בשתי הקדנציות שלה במשרד הספורט, מדובר באחד מהפרויקטים הגדולים והיקרים של המדינה בספורט - כ-371 מיליון שקל שיושקעו בחמש השנים הקרובות בניסיון להוסיף 50 אלף ספורטאים פעילים.
נתוני משרד הספורט לגבי כמות הספורטאים הפעילים נותחו כאן בעבר על בסיס חלוקה לענפים, והציגו כי ישראל היא קודם כל מדינת כדורגל וכדורסל: כ-54% מכלל הפעילים בספורט תחרותי בארץ מגיעים משני ענפים אלו. מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" ומפלחים את העיסוק בספורט על-פי חתכים דמוגרפיים אפשר ללמוד עוד משהו: קיים פער משמעותי מאוד בעיסוק בספורט על-פי אזורי מגורים. המסקנה הבולטת ביותר: כמו כל דבר בישראל, גם ספורט תחרותי מתקיים בהיקפים גדולים יותר באזורים שמדורגים גבוה יותר מבחינה חברתית-כלכלית (דירוג למ"ס). אחת הסיבות העיקריות לכך היא כמות מתקני הספורט והתשתיות, שמאפשרים באופן טבעי קיום פעילות ספורטיבית תחרותית שגדולה יותר פר-תושב באזורים אלו.
ספורטאי פעיל מוגדר ככזה שזכאי לתקצוב, על-פי אמות המידה של חלוקת כספי הטוטו ("ועדת לובצקי"). הוא צריך להשתייך לאגודה מסוימת, לקיים כמות תחרויות מסוימת בשנה, ועוד קריטריונים שהוגדרו על-ידי הוועדה.
על-פי נתוני הפעילות של עונת 2012/13 ועודכנו בקיץ 2014, תל-אביב היא העיר שבה כמות הספורטאים הפעילים היא הגדולה ביותר - 4,921 ספורטאים בסה"כ. במלים אחרות, כמעט 7% מכל הספורטאים הפעילים הרשומים בישראל הם מתל-אביב.
במקום השני מדורגת חיפה עם 3,269 ספורטאים פעילים. מבין שלוש הערים הגדולות בישראל (תל-אביב, חיפה, ירושלים) חיפה מחזיקה בשיעור הספורטאים הפעילים הגדול ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה: כ-1.2% מכלל האוכלוסייה בעיר עוסקים בספורט תחרותי.
ירושלים, העיר בעלת כמות האוכלוסייה הגדולה בישראל (כ-830 אלף תושבים לפי נתוני 2013), מדורגת רק במקום השלישי עם 2,883 ספורטאים פעילים - כמעט כמו ראשון לציון שמתפעלת 2,544 ספורטאים פעילים על אוכלוסייה של כ-235 אלף תושבים. מבחינת הערים הגדולות בישראל (מעל 200 אלף תושבים), בירושלים שיעור הספורטאים הפעילים הוא הנמוך ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה: כ-0.35% בלבד. במקום החמישי מדורגת פתח-תקווה עם 2,114 ספורטאים פעילים.
את העשירייה הראשונה משלימות באר שבע (1,984 ספורטאים פעילים), נתניה (1,792), רמת גן (1,593), חולון (1,556) וכפר סבא (1,553).
אשדוד, שנחשבת בעיני רבים ל"עיר ספורט", רחוקה מאוד מלהיות כזאת - רק 0.7% מכלל התושבים בעיר רשומים כספורטאים תחרותיים (1,472 ספורטאים על כ-215 אלף תושבים).
כפי שפרסמנו כאן בעבר - רק 1% מכלל האוכלוסייה בישראל עוסקים בספורט תחרותי ומוגדרים לתקצוב. לפי המדד הזה, אפשר לראות באילו יישובים מתקיימת פעילות ספורטיבית גבוהה יחסית (מעל הממוצע הארצי) או נמוכה (מתחת לממוצע). איזה ישובים נחשבים ל"ספורטיביים" מאוד בישראל? אלו שמדורגים גבוה מאוד מבחינה חברתית-כלכלית. למשל, ברמת השרון (אשכול למ"ס 9 מתוך 10) שיעור הספורטאים הפעילים תחרותית בעיר עומד על כ-2% מכלל האוכלוסייה (סה"כ 890 ספורטאים); בשוהם (אשכול למ"ס 8) שיעור הספורטאים עומד על כ-2.9% (סה"כ 583 ספורטאים פעילים). גם במועצה אזורית עמק חפר (למ"ס 8) שיעור הספורטאים גבוה מאוד באופן יחסי - כ-2.1% (840 ספורטאים פעילים). בקרית טבעון (למ"ס 8) שיעור הספורטאים הפעילים עומד על כ-2.2% (המהווים 395 ספורטאים); גם בנס ציונה (אשכול למ"ס 7) שיעור הספורטאים הוא גבוה יחסית ועומד על כ-1.7% (805 ספורטאים בסה"כ).
סכנין היא דוגמה לעיר עם דירוג למ"ס נמוך (2), אבל עם אוכלוסייה מאוד-מאוד פעילה ספורטיבית, בין היתר בשל פעילות הכדורגל החזקה בעיר - שיעור הספורטאים הפעילים בה עומד על כ-1.5% מהתושבים (420 ספורטאים פעילים).
דוגמאות לערים גדולות שבהן שיעור הפעילות הספורטיבית התחרותית הוא נמוך יחסית הן: לוד - כ-0.7% בלבד (502 ספורטאים בסה"כ); בית שמש - כ-0.4% בלבד (388 ספורטאים); צפת - כ-0.4% (139 ספורטאים).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
