אחרי זינוק של 110% בוול סטריט - זה הזמן להזיז את הכסף

2015 נפתחה בכניסת כספים מסיבית לאירופה וליפן ובזינוק במדדים המובילים בהן, ומנגד בפדיונות ענק מארה"ב ובעליות מתונות בה ■ כיצד קשורות לכך ההרחבות הכמותיות, ומהי ההמלצה הנגזרת מהמכפילים הזולים בשווקים השונים?

נאסד"ק / צילום: רויטרס
נאסד"ק / צילום: רויטרס

בחודשיים הראשונים של 2015 הניבו שוקי המניות מחוץ לארה"ב ביצועים יותר מכפולים מהשוק האמריקאי. גם הכסף אמר את דברו ושוקי המניות הגלובליים נהנים בחודשיים האחרונים מזרימת כספים גדולה במיוחד - כספים שרובם המוחלט הופנה ב-5 השנים האחרונות לארה"ב. כל אלה מובילים לשאלה הגדולה: האם 2015 תהיה שנת המהפך? כלומר, האם אחרי 5 שנים של ביצועי יתר על פני כל השווקים האחרים בעולם (ראו גרף), השנה הנוכחית תהיה זו שבה השווקים מחוץ לארה"ב יתחילו להדביק את הפערים שפתח השוק האמריקאי?

מאז 2010 הניב מדד S&P 500 תשואה של 110%, בעוד השווקים מחוץ לארה"ב (מדד MSCI בנטרול ארה"ב) עלו ב-31% והשווקים באירופה עלו בכ-50%. הביצועים החזקים האלה גובו בסדרת ההרחבות הכמותיות הגדולה בארה"ב, בביצועים טובים יותר של הכלכלה במשך רוב הזמן ובשיפור גדול במיוחד במצבן של החברות, שהפגינו צמיחה מרשימה ושיעורי רווחיות אסטרונומיים. השיפור בארה"ב היה כה גדול, כך שנראה שהיא גם תהיה הראשונה להעלות את הריבית במהלך השנה הקרובה, בעוד בכלכלות מפותחות אחרות איש כלל אינו מעלה את האפשרות הזו על הפרק בתקופה הנראית לעין.

כמעט בכל אחת מ-5 השנים האחרונות שאלו את עצמם משקיעים האם גם השנה תימשך המגמה הזו. מתחילת 2015 עלו השווקים באירופה בכ-11% (מדד יורוסטוקס 50), MSCI העולמי בנטרול ארה"ב עלה בכ-4.5%, בעוד השוק האמריקאי עלה בכ-2.5% בלבד. לפי נתונים של בלקרוק, בחודש ינואר לבדו משכו שוקי המניות האירופיים השקעות בהיקף 8.4 מיליארד דולר למוצרים פסיביים (קרנות סל ותעודות סל) - ההיקף החודשי הגדול ביותר אי פעם; שוקי המניות ביפן גייסו בתקופה זו 3.2 מיליארד דולר במוצרים פסיביים; ומנגד, השוק האמריקאי ספג פדיונות בהיקף של כ-18 מיליארד דולר.

לפי נתונים ראשוניים לחודש פברואר נבלמו הפדיונות בשוק האמריקאי, אך הזרימה לאירופה ולשווקים מפותחים אחרים נמשכת. האם זה רמז לבאות? לא בהכרח. גם בחודשיים הראשונים של 2014 הניבו השווקים באירופה תשואות טובות יותר מהשוק האמריקאי, אם כי הפערים לא היו דרמטיים כמו הפעם. אולם בהמשך 2014 התמונה הזו התהפכה, והשוק האמריקאי הצליח שוב לעקוף את כולם בסיבוב.

מה השתנה?

על פניו, נקודת המוצא השנה היא אחרת מאשר הייתה בשנים קודמות. 2015 החלה בהרחבה כמותית גדולה בהרבה מהצפוי באירופה ובמדיניות מוניטרית מרחיבה במדינות נוספות באירופה, שאינן שייכות לגוש האירו, ושבשבועות האחרונים הורידו ריבית לרמה שלילית (כמו שווייץ, שוודיה ודנמרק). לכך מצטרפת גם ההרחבה המוניטרית הגדולה ביפן וההרחבות שמבצעות הרשויות גם בסין. כל אלה מחלישות את המטבעות המקומיים (מחזקות את הדולר), ומקנות למגזר העסקי מחוץ לארה"ב יתרונות חדשים. אחרי הכול, חולשת הדולר בשנים האחרונות הייתה מהיתרונות הגדולים של החברות האמריקאיות, שהצליחו להתרחב מחוץ לארה"ב בקצב מהיר.

בכל מקום שבו בוצעה הרחבה כמותית, שלוותה בהיחלשות משמעותית של המטבע, שוקי המניות הגיבו בעליות נאות. מתחילת 2015 לא היה מטבע אחד, בין המטבעות המובילים בעולם, שנחלש מול הדולר, למעט הפרנק השווייצרי - האירו נחלש בכ-6%, הדולר האוסטרלי ב-5%, והכתר הדני והשוודי נחלשו כל אחד ביותר מ-6%; בכל שוקי המניות במדינות הללו נרשמו בתקופה הזו עליות של 6%-12%.

ההרחבות המוניטריות האלה, כך נראה, נתנו למשקיעים בעיקר את התירוץ. רבים משוקי המניות בכל העולם נמצאים אמנם בשיא של כל הזמנים (או קרוב), אבל בכל זאת רמות התמחור בהם אטרקטיביות יותר באופן היסטורי וגם בהשוואה לתמחור בארה"ב (ראו טבלה).

מדד S&P 500 נסחר כיום במכפיל רווח של 16.7, והמכפיל שלו ל-12 החודשים הקרובים הוא 15.6. זו רמה זהה למכפיל החציוני של המדד ב-5 השנים האחרונות (כלומר, מחצית מהזמן הוא היה מעליו ומחצית מתחתיו), וקצת יותר נמוך מהמכפיל הממוצע שלו בעשור האחרון (16.6). מאידך, מדד יורוסטוקס 50 למשל, הכולל חשיפה ל-50 החברות הגדולות בגוש האירו, נסחר לפי מכפיל עתידי של 13.3, לעומת מכפיל חציוני של 15.8 ב-5 השנים האחרונות ובעשור האחרון כולו.

גם הדאקס בגרמניה - אחד המדדים שרשם את העליות החדות ביותר מאז תחילת 2015, כמעט 13% - זול יותר. המכפיל העתידי שלו הוא 12.8, לעומת מכפיל ממוצע של 15.2 ב-5 השנים האחרונות, ונמוך אף יותר מהמכפיל החציוני של העשור האחרון, 14.6. מעניין לגלות שזה המצב גם בשווקים שרשמו בשנה האחרונה עליות חדות אחרי המשברים הגדולים בהן, כמו בספרד או איטליה.

בינתיים בשווקים המפותחים

מכפילים זולים יחסית לעבר ולאלה שבארה"ב מאפיינים כיום לא רק את השווקים המפותחים אלא גם שווקים מתפתחים רבים. כך למשל, השוק הסיני, שהניב ב-2014 את התשואה הגבוהה בעולם כשעלה ב-50%. מדד CSI300, שהיה בעבר פתוח רק בפני משקיעים סינים, ובמסגרת הרפורמות נפתח לזרים בנובמבר האחרון, נסחר כיום לפי מכפיל עתידי של 12.7, לעומת מכפיל ממוצע של 16.5 בעשור האחרון. גם בהודו, אחד השווקים המתפתחים שרשמו את הביצועים החזקים ביותר בחודשים האחרונים, המכפיל העתידי נמוך מהממוצע בשנים האחרונות. המצב הזה נכון, אגב, גם לשוק הישראלי.

אחרי 5 שנים של ביצועי חסר, קשה לומר שהתמונה הזו מפתיעה מאוד. מי שמחפש לגוון את השקעתו, חשוב שיזכור כי חלק גדול מהחברות הגדולות והרווחיות בעולם הן עדיין בארה"ב. לכן, השוק האמריקאי עדיין צריך לתפוס חלק מהותי בתיק המניות הגלובלי, אך לאור המגמות שתיארנו נראה כי יהיה זה נכון לשלב יותר מבעבר גם חשיפה לשווקים נוספים.

* הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב

חמש שנים
 חמש שנים

תמחור מחוץ לארהב
 תמחור מחוץ לארהב

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988