צרכנים שנמאס להם למחות החלו לעשות מעשה

הצרכנים פתחו סופרמרקטים שיתופיים, והפכו לבעלים וללקוחות בעת ובעונה אחת ■ על הדרך, הם מקדמים יצרנים קטנים ומונעים פיתויים מיותרים באמצעות הגינות והיעדר מבצעים

 סופרמרקט "שלנו" בת"א / מתוך הפייסבוק
סופרמרקט "שלנו" בת"א / מתוך הפייסבוק

מחאת 2011 שינתה את פני המפה והצרכנים בעידן הקפיטליסטי מבינים שהתאגדות על רקע מטרה משותפת היא דרך יעילה למציאת פתרון שהוא בעיקר כלכלי לאינטרס משותף, אינטרס שכוחו מתחזק עם העוצמה הקבוצתית, ונחלש כשהצרכן ניצב לבדו. ולא רק הצרכנים: עסקים קטנים מתאגדים לנוכח כוחם המתגבר של הרשתות והריכוזיות בענפים, וגם בזירת מקומות העבודה: קולות ההתאגדות נשמעים מכל עבר. לא טוב היות האדם לבדו - טוב לו יותר בקבוצה.

האסוציאציה העולה מהמונח קואופרטיב כוללת לא בכדי אלמנטים של עוני ומחסור: בעבר למשל התאגדו קואופרטיבים במטרה לרכוש מוצרי יסוד במחירים נמוכים, אלא שכאמור הרעיון הקואופרטיבי מיושם היטב גם במאה ה-21 ובכמה רבדים: מקבוצות חברים וירטואליות לקניות קבוצתיות של מוצרי צריכה שונים, עבור בקבוצות רכישה שגלשו מעבר לענף הנדל"ן לכל תחום כמעט, דרך מועדוני צרכנות שמאגדים קבוצות של צרכנים ועל בסיס כוח הקנייה מאפשרים מחירים תחרותיים: מכרטיס לקולנוע ועד רכישת דירה ורכב. הצרכנים, במידה רבה, סומכים על המועדון המאגד אותם, שטרח והשיג עבורם עסקה משתלמת, כזו שגורמת למאות עמיתים להסתער במבצעי קניית דירה של מועדוני הצרכנות - משל מדובר היה בלחמניות טריות.

צרכנים חדורי אמביציה, שלהם מגיע פרגון מירבי, לקחו את מסרי המחאה ויישמו אותה בדרך אחרת, ולא רק לעצמם - לקיחת המושכות מבתי העסק והעברתן אל קבוצת הצרכנים, על בסיס הרעיון של פעילות עסקית ללא מטרות רווח, אלא לטובת החברים והקהילה שיכולים לרכוש מוצרים במחירים נמוכים. אך טבעי שאחרי מחאת קיץ 2011, שהפנתה את האש כלפי יוקר המחיה מכיוון מחירי המזון בסופרים, שיהיה מי שירים את המושכות מעבר לאוהלים ברוטשילד ויתרגם את זעקת הצרכנים לסופרמרקטים שיתופיים שהקנייה בהם תועיל לכלל הצרכנים, כך לדוגמה, הקואופרטיב צרכני "שלנו" הפועל בתל אביב, הסופר החברתי שהובילו אורלי וגיא הפועל בהרצליה, קואופרטיב "בשותף" הפועל בירושלים, והצרכנייה הקואופרטיבית "העגלה" הפועלת במצפה רמון, שנולדה מתוך רצון לספק מחירים הוגנים מאלה שהציעה שופרסל שפעלה באזור ללא תחרות.

לשם התחרות והצעת מחיר הוגן (שלפחות ישתווה בשלב ראשון לזה של הרשתות) נדרש גם שיתוף פעולה מצד הספקים לפרגן לעסק קטן שקונה כמות מזערית ביחס לשופרסל לדוגמה עם מחירים קמעונאיים שיאפשר לקואופרטיב לשרוד עד להתחזקותו. ומה נדרש מהחברים? בקואופרטיב "בשותף" לדוגמה ההצטרפות כרוכה בתשלום סמלי למדיי של 30 0 שקל (שניתנת בחזרה אם עוזבים) ובהתחייבות לתורנות חודשית של שלוש שעות בתפקידים שונים.

בתחום הבנקאות זכה לכותרות המיזם "אופק": בנק שיתופי שנמצא בבעלות לקוחותיו. כאן נדרשת לא רק תמיכה מבנק ישראל וממשרד האוצר, אלא גם פתיחות יוצאת דופן מהצרכן הישראלי שנהנה בעיקר לקטר על הבנק שלו ופחות לממש את זכותו - לעבור לבנק מתחרה ולא כל שכן להעביר את מושכות העמלות הבנקאיות לידיו.רעיון הקואופרטיב מיושם גם במסעדות ובבתי קפה, דוגמת הבר קיימא שפועל בתל אביב, בית הקפה חברותא הפועל בקריית שמונה, בר גלים (של הקואופרטיב אחוות גלים) הפועל בחיפה ועוד.

המוטיבציה היא המפתח

אסוציאציית הקואופרטיב כבר לא מדיפה ניחוח של מחסור ועוני, אלא של הגינות, כוח קנייה ויזמות, כשהיא מעניקה אפילו מידה של גאווה לחברים המשתייכים לו. לשיתוף הכלכלי יש גם נדבך שמחזיר את הנאמנות שבין האדם לחברו: בבסיס ההתנהלות המאוגדת עומדים החברים שסומכים זה על זה - לכולם מטרה משותפת שהם משיגים ביחד.

לא רק מצד הצרכנים והקונים, גם עסקים שהתאגדו הצליחו להניב לעצמם פירות מכוח הקבוצה המאוחדת. מיזמים שאיגדו מספר בתי עסק קטנים שזוכים באמצעות הקואופרטיב לחשיפה לקהלים ופלטפורמה מכירתית המאפשרת להם להשיב תחרות לרשתות. מהנגישות לעסקים קטנים, מרוויחים הצרכנים בחלק מהמקרים תוצרת אחרת ומיוחדת ופרגון לעוסקים הפרטיים שנכחדים על רקע ריבוי הרשתות בעידן ריכוזי. מודל שמבוסס על עיקרון ה-win-win-win, לעסק, לקואופרטיב ולצרכן.

התאגדויות כאלה כוללות לדוגמה, שווקי איכרים המאפשרים לחקלאים למכור את מרכולתם לקהל במרכז שצמא לתוצרת טרייה ומעניינת. ירידי מכירות משותפים למעצבי אופנה מקומיים, צעירים וותיקים (דוגמת DRESS CODE). לאחרונה, הושקה רשת האופטיקה טופטיקה שמאגדת תחתיה חנויות אופטיקה פרטיות שמתמודדות בתחרות קשה מול רשתות ושחיקת מחירי מוצרי האופטיקה השונים.

המרשם להצלחת התאגדות דורש קודם כמויות נאות של חזון ואמביציה, אנשים חדורי מוטיבציה שיניעו את הרעיון, מערך הסברה והבנת הקהילה לחיוניות האינטרס המשותף ולסיום קורטוב של אומץ ושינוי דרך המחשבה - אם לא נדאג לעצמנו - מי ידאג לנו?