"בעקבות תיקון 20 התחזק הקשר בין הביצועים לתגמול, ונרשמה ירידה בשכר הבכירים"

התיקון שמחייב את אישור בעלי מניות המיעוט למדיניות התגמול בחברות, מעצב מחדש דפוסי שכר במגזר העסקי *רו"ח גיל מור: "אנחנו רואים בונוסים למנכ"לים שהם פחות מחצי מהתקרות שהחברות שמו לעצמן. כלומר, חברות לא משלמות את הבונוסים המקסימליים"

שנה וחצי אחרי הגל הגדול של אסיפות בעלי המניות לאישור מדיניות התגמול בחברות הציבוריות, אפשר כבר להתחיל ולהעריך עד כמה השפיע תיקון 20 לחוק החברות על שכר הבכירים - אותו תיקון שקבע שיש לקבל את אישור בעלי מניות המיעוט למדיניות התגמול בחברות. עו"ד מיה ליקוורניק, שותפה במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל; ורו"ח גיל מור, שותף וראש תחום הייעוץ הכלכלי והפיננסי ב-PwC Israel, ממפים בשיחה עם "גלובס" את ההשפעות ומעריכים מה יהיו המגמות המרכזיות בתחום בעתיד הקרוב.

"למעשה, היום אנחנו אחרי עונת דוחות ראשונה שבה תיקון 20 יושם, כך שאפשר לבדוק האם אכן קרה מה שהמחוקק קיווה לו בתיקון 20", אומרת ליקוורניק. לדבריה, היא מזהה שתי מגמות ברורות. "מגמה ראשונה היא שהיום יש קשר הרבה יותר מהותי בין התגמול לנושא המשרה לבין ביצועי החברה. רואים מקרים שבהם אם חברה לא עומדת ביעדים, נושאי משרה לא מקבלים בונוס. היו כאלה גם לפני תיקון 20, אבל היום זה יותר מובהק. מגמה שנייה שאני רואה היא ירידה ברמות השכר, באופן כללי, ובמיוחד בשכר הבסיס והבונוסים - התגמול מבוסס ההון הוא סיפור יותר מורכב".

"בעקבות תיקון 20, רוב התגמול המשתנה מבוסס על יעדים מדידים, ויש כמובן תנאי סף", מזכיר מור. "ב-2013-2014 אנחנו רואים למעשה בונוסים למנכ"לים, שהם פחות מחצי מהתקרות שהחברות שמו לעצמן למדיניות התגמול, בממוצע - כלומר, חברות לא משלמות את הבונוסים המקסימליים. מה שזה אומר זה א' שהחברות לא עמדו ביעדים העסקיים, ו-ב', שהתגמול עוד עשוי לעלות ולהיות הרבה יותר גבוה בהמשך".

תיקון 16 קדם לתיקון 20, והוא עוסק בין היתר בתגמול בעלי השליטה בחברה. מור מציין שכל שלוש שנים צריך לבחון מחדש ולקבל מחדש את אישור האסיפה, כך שכעת, בחלוף שלוש שנים מיישום התיקון, יש חברות שמבצעות שינויים לעומת היישום המקורי. "הסיבה לכך היא שתיקון 16 היה תקדים, ואז לא ידעו אם זה יעמוד במבחן המציאות, כך שעכשיו אפשר לשנות בהתאם את מה שצריך. ושנית, גם המציאות הכלכלית משתנה. מה שהיה נכון לחברה מסוימת לפני שלוש שנים, לא בהכרח נכון לה היום. גם בתיקון 20 יעשו שינויים בעתיד, ואני מעריך שיהיו שינויים גדולים, אחרי שיבדקו האם היעדים והמתודולוגיה של מדיניות התגמול אכן היו נכונים במטרה לתמרץ ולתגמל את נושאי המשרה".

גם המהלך של לפיד השפיע

בדיוק לפני שנה יזם שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ניסיון להגביל את שכר הבכירים בגופים הפיננסיים ל-3.5 מיליון שקל, באופן שכל שכר שעלותו גבוהה מרף של 3.5 מיליון שקל לא יוכר לצרכי מס מבחינת החברה. עדיין לא ברור אם שר האוצר החדש ימשיך את הקו הזה. "האוצר לא הציע את זה כתקרת שכר, אך זה תורגם ונתפס כתקרת שכר, ואנחנו רואים את זה בבנקים", אומרת ליקוורניק. להערכתה, צפויה זליגה של ההגבלות מהמגזר הפיננסי לריאלי. "אני בהחלט חושבת שזה יקרה. ברמה הכי אנושית, הרי מנהלים במוסדות הפיננסיים הם אלה שמאשרים את השכר (לבכירי החברות במגזר הריאלי, ש.ח.ו) כגופים מוסדיים המחזיקים במניות, והרי הוא יחשוב 'מה שטוב לי, טוב לך'. רמות עלו מהיום שהתחילו לפרסם את טבלאות שיאני השכר, כי כל בכיר מסתכל 'על השכן' ועל כמה הוא מקבל. ביום שחלק מהחברות הציבוריות לקחו על עצמן, או שכפו עליהן, מגבלה - אני סבורה שכדרכו של עולם, במידה כזו או אחרת ישפיע על רמות השכר האבסולוטיות במגזר הריאלי. מעבר לרמה האנושית, חשוב לזכור גם איך עובד בנצ'מרק: כל חברה משווה את רמות השכר בה לחברות אחרות שדומות לה, וברגע שתהיה קבוצת חברות עם תקרת שכר, זה ישפיע, ולו סטטיסטית".

בהקשר זה אומר מור, כי ה-3.5 מיליון שקל הוא הסכום לכלל התגמולים, ומאחר שלדבריו "חלק לא קטן מהמנכ"לים בת"א 25 כבר מקבלים שכר בסיס בהיקף כזה ומעלה, מה שיקרה זה שאם החוק יעבור, נראה מעבר לשכר קבוע - כך שכמעט כל התגמולים יהיו קבועים ולא משתנים. זה נוגד את רוח הדברים, כי בעלי המניות רוצים לראות יותר תגמולים משתנים, כדי להבטיח שנושאי המשרה מתוגמלים בהתאם לביצועים. החוק יעשה דבר הפוך. המנכ"לים 'יישבו' על שכר בסיס עם מינימום סיכונים".

ומה אם בעל השליטה מעוניין לתת למנכ"ל תגמולים גבוהים יותר ממה שמאשרים בעלי מניות המיעוט? "פתרון אפשרי הוא שהחבילה תתחלק בין בעל השליטה לחברה", אומרת ליקוורניק. "לדוגמה, כמו במקרי ניר גלעד בחברה לישראל ועודד שריג במגדל. אם בעלי השליטה ירגישו שקשה למשוך את האנשים שהם רוצים ברמות השכר האלה, אז לכאורה יש לכלי הזה לגיטימציה. אם כי אני לא בטוחה שזה עולה בקנה אחד עם רוח תיקון 20, וזה מעלה אלף ואחת שאלות. זה עוקף את אישור בעלי מניות המיעוט, ומה שיותר גרוע, מאוד מחליש את היכולת לקשור בין ביצועי החברה והתיאבון לסיכון לבין תגמול נושאי המשרה".

מה השתנה בחברות הדואליות?

"למשקיעים מארה"ב אין את אימת התקשורת והציבור בישראל"

"יש שלוש קבוצות של חברות ציבוריות ישראליות: ישראליות שנסחרות בארץ, ישראליות שנסחרות רק בחו"ל, וחברות דואליות שנסחרות בארץ ובחו"ל", מאפיינת ליקוורניק. "חוק החברות חל על כולן, ויחד עם תיקון 20, נוסף לדואליות נושא גילוי השכר על בסיס אישי, שלא היה קודם לכן.

"מעבר לכך, בעקבות הפרשה שהייתה בטבע (פשרה בתביעה ייצוגית בנוגע לגילוי השכר, ש.ח.ו) תוקן החוק, כך שהחברות נדרשות לכך מכוח חוק החברות. זו תנועת מלקחיים", היא אומרת.

לדבריה, ברוב החברות הישראליות הנסחרות בחו"ל, אין בעל שליטה ורוב בעלי המניות אינם ישראלים. "כך, חברת הייעוץ אנטרופי משפיעה על קבוצה קטנה מבעלי המניות, ואילו המוסדיים האמריקאים מסתכלים על הנושא בעיניים לא ישראליות, כך שהליך אישור השכר זהה בדירקטוריון, אך הוא קל יותר עם בעלי המניות, כי למשקיעים מארה"ב אין את 'אימת התקשורת והציבור בישראל'".

מור: "בחברות האלה, חלק מנושאי המשרה אינם ישראלים, התזוזה של אנשים יותר גדולה, וההסתכלות בחברות האלה הוא שלא ייתכן שנושא משרה יגיע לישראל וירד בשכר. חברה כזו נאבקת על אותם נושאי משרה מול חברות בינלאומיות מקבילות, ולכן הבנצ'מרק שלה כולל גם חברות מחו"ל".

צרו איתנו קשר *5988