16 קבוצות, 0 מועמדות לאליפות

השלישייה של קליבלנד עדיין מנסה להבין איך לשחק ביחד; לאטלנטה אין שחקני מאני-טיים מוכחים; לא בטוח שלספרס יהיה את הרגליים המזדקנות של ג'ינובילי-דאנקן-פארקר; לגולדן סטייט יש יכולת התזת שלשות שלא בהכרח תעבוד בסדרות ארוכות ■ פלייאוף ה-NBA יוצא לדרך, ומבטיח להיות אחד הצמודים אי-פעם

קוואי לאונרד, סן אנטוניו ספרס, NBA / צלם: רויטרס

קליבלנד קאבלירס
אפשר לזכות באליפות עם השלישייה הגדולה?

או במילים אחרות: האם הקאבס יותר דומים למיאמי היט של 2010/11, העונה הראשונה של לברון ג'יימס, דוויין ווייד וכריס בוש ביחד, שבה הם הגיעו לגמר הפלייאוף והפסידו 4-2 לדאלאס מאבריקס, או לבוסטון סלטיקס של 2007/08, העונה הראשונה של קווין גארנט, פול פירס וריי אלן ביחד, שבה הם זכו באליפות עם ניצחון 2-4 על לוס אנג'לס לייקרס בסדרת הגמר.

על-פניו, קליבלנד רחוקה מרמת הבשלות של בוסטון ההיא. אלן, גארנט ופירס חברו בגיל יחסית מבוגר (32, 31 ו-30 בהתאמה), אחרי שכל אחד חווה שנים של תסכול ככוכב יחיד בקבוצה בלי מספיק כישרון כדי להתמודד על האליפות, והם ננעלו על המטרה מהרגע הראשון. הסלטיקס פתחו את העונה עם מאזן מטורף של 3-29, סיימו אותה עם 66 ניצחונות (המאזן הטוב בליגה), ושמרו על איזון נהדר בין השלישייה הגדולה לאורך כל הפלייאוף, בדרך לזכייה בתואר.

הדרך של קליבלנד, לעומת זאת, מאוד מזכירה את זו של מיאמי ב-2010/11. שתי הקבוצות התחילו את העונה בצורה מאכזבת (מיאמי עם מאזן 8-9, קליבלנד עם 20-19), וסיימו במקום השני במזרח (מיאמי עם 58 ניצחונות, קליבלנד עם 53) בעיקר בזכות הכישרון הגולמי שלהן. הכישרון של מיאמי אמנם הביא אותה לגמר הפלייאוף, אבל שם היא נכנעה לקבוצה הרבה יותר מחוברת. "דבר אחד שבו דאלאס ניצחה אותנו - הכימיה שלה הייתה יותר טובה", אמר ווייד, "הייתה להם תוכנית ואנחנו עדיין ניסינו להבין אותה בשנה הראשונה שלנו ביחד".

גם השלישייה הגדולה של קליבלנד עדיין מנסה להבין איך לשחק ביחד. בנובמבר, שלושה שבועות אחרי תחילת העונה, ג'יימס נישל את קיירי אירווינג מעמדת הפוינט גארד. אירווינג, מטבעו יותר סקורר ממנהל משחק, הגיב היטב ומצא שפה משותפת עם ג'יימס. אבל החיבור של שניהם עם קווין לאב, שירד מ-26.1 נק' למשחק בעונה שעברה במינסוטה טימברוולבס ל-16.3 העונה, עדיין נראה רעוע. "אנחנו צריכים להמשיך לעבוד על הכימיה שלנו", הודה ג'יימס לפני חודש. "בכל מה שקשור ללכידות על המגרש, אנחנו קבוצה צעירה". הבעיה היא שקבוצות צעירות בשנה הראשונה שלהן ביחד בדרך כלל לא זוכות באליפות ב-NBA.

אטלנטה הוקס
אפשר לזכות באליפות ללא כוכבי ענק?

במהלך העונה, אחרי שהיא נעשתה הקבוצה הראשונה בתולדות ה-NBA שמסיימת חודש שלם (ינואר) עם מאזן של 0-17, אטלנטה זכתה להשוואות לדטרויט של אמצע העשור הקודם - הקבוצה האחרונה שזכתה באליפות (2003/04) בלי כוכבים. "הם מאוד מזכירים לי את הקבוצה שלנו", אמר צ'ונסי בילאפס הנהדר, הפוינט גארד של דטרויט באותה תקופה. "הם כמעט מוסרים יותר מדי. וכשהכדור נע וכולם חולקים אותו, זה מעורר התלהבות בהגנה. אנחנו לא חוגגים קבוצות כאלו מספיק. אנחנו ממעיטים בערכו של הכישרון שלהן, אבל הן עדיין מוצאות דרך לעשות את העבודה". את רוב העבודה עושים ארבעה שחקנים סופר יעילים - הגארדים ג'ף טיג וקייל קורבר, הפורוורד פול מילסאפ והסנטר/פורוורד אל הורפורד - והמאמן המעולה מייק בודנהולזר, שהגיע לאטלנטה בעונה שעברה, אחרי שהעביר 17 שנים כעוזרו של גרג פופוביץ', מאמן סן אנטוניו ספרס. "השיטה שלהם מזכירה לך משחק נגד סן אנטוניו", אמר לברון ג'יימס. "הם מניעים את הכדור ומציבים אותך בעמדות לא נוחות".

רק שבניגוד לסן אנטוניו, לאטלנטה אין שחקנים כמו דאנקן, ג'ינובילי ופארקר שיחלצו אותה כשהכל נתקע, מה שקורה הרבה בפלייאוף. "בכל מה שקשור לעונה הרגילה הם קבוצה טובה, אי אפשר ל התעלם מזה", אמר דוויין ווייד. "אבל עוד לא ראיתי אותם באווירת פלייאוף". והיסטורית? מאז 1957, רק לשתי אלופות לא היה בסגל שחקן שנבחר מתישהו לחמישייה הראשונה של העונה. לשתי הקבוצות האלה - סיאטל סופרסוניקס של 1978/79 ודטרויט של 2003/04 - היו שחקנים שנבחרו לחמישייה השנייה של העונה. לאטלנטה יש שחקן אחד (הורפורד) שנבחר פעם אחת לחמישייה השלישית.

גולדן סטייט ווריורס
אפשר לזכות באליפות עם הפצצות משלוש?

לגולדן סטייט הייתה עונה רגילה היסטורית. היא הובילה את הליגה בנקודות למשחק, באחוזי קליעה מהשדה ומהשלוש, באסיסטים, במדדי ההגנה הכי חשובים (אחוזי קליעה מהשדה של היריבות נגדה וספיגה פר 100 פוזשנים), הפסידה רק שני משחקים בבית, וסיימה עם 67 ניצחונות בהפרש ממוצע של 10.2 נק'. היא הקבוצה השמינית בתולדות ה-NBA שמסיימת עונה שלמה עם הפרש ממוצע של יותר מעשר נקודות. מתוך השבע הקודמות, רק קבוצה אחת (מילווקי באקס של 1971/72) לא זכתה באליפות.

אבל למרות ההישגים הפנומנליים שלה העונה, לא מעט אנשים עדיין מטילים ספק ביכולת של גולדן סטייט ללכת עד הסוף. הספק הזה נובע בעיקר מההסתמכות של הווריורס על סטפן קרי וקליי תומפסון, שניים מהקלעים הטובים בליגה (44.2% ו-43.5% מהשלוש בהתאמה), שקיבלו את הכינוי The Splash Brothers ("האחים להתזה", בתרגום חופשי). "אני לא חושב שאתה יכול לנצח קבוצות טובות ולזכות באליפות עם ג'אמפים", אמר צ'רלס בארקלי, הפרשן הבכיר של רשת TNT. "קליי תומפסון וסטף קרי הם שחקנים נהדרים, ויש להם אולם ביתי נהדר, אבל בסדרה של שבעה משחקים, אני לא חושב שהם יכולים לקלוע מספיק ג'אמפים".

הטיעון נגד הסתמכות על קליעה מבחוץ נשען על מידע מוכר: בפלייאוף ההגנות מתהדקות ואחוזי הקליעה של כולם יורדים. אלא שהמספרים מוכיחים שגם אם האחוזים יורדים, עדיין עדיף לזרוק כמה שיותר מחוץ לקשת: הקבוצה שקלעה יותר שלשות ניצחה ב-65% מ-150 הסדרות האחרונות בפלייאוף, ושבע משמונה האלופות האחרונות זרקו וקלעו הכי הרבה שלשות בפלייאוף.במקרה של גולדן סטייט, שההתקפה היפהפייה שלה מתמחית בלהשיג לשחקנים שלשות חופשיות, המספרים האלה אפילו יותר מעודדים. "יש הבדל בין לזרוק שלשות עם יד על הפרצוף בלי הנעת כדור לבין מה שאנחנו עושים", אמר קרי, "אנחנו מניעים את הכדור, משיגים כמה נגיעות בצבע, ואנחנו חודרים ומוציאים החוצה. אני חושב שמאוד השתפרנו בלהבין את ההבדל בין שלשה טובה לשלשה רעה, ואם ניקח הרבה שלשות טובות, נהיה במצב טוב".

סן אנטוניו ספרס
אפשר לזכות באליפות עם קבוצה מבוגרת?

עד סוף פברואר, התשובה הייתה נראית כמו לא. המאזן של סן אנטוניו עמד על 23-36 מאכזב; השחיקה משתי העונות האחרונות, שבהן הם הגיעו לגמר הפלייאוף ושיחקו 208 משחקים, כלומר שתי עונות וחצי, ניכרה בכדורסל העייף שהקבוצה שיחקה; ונראה שהגיל של השלישייה הגדולה - דאנקן בן 38 (עם חמש אליפויות במאזנו עם הספרס), ג'ינובילי 37 (ארבע אליפויות) ופארקר 32 (ארבע אליפויות) - סופסוף עושה את שלו, ושסן אנטוניו תצטרך לחכות לפחות עוד עונה לפני שקוואי לאונרד ישתלט על הקבוצה ויהפוך אותה שוב למועמדת רצינית לזכות באליפות.

לאונרד, בן 23, ה-MVP של סדרת הגמר בעונה שעברה מול מיאמי היט, החמיץ 19 משחקים בחצי הראשון של העונה בגלל פציעות, שעיכבו את הפריצה שכולם ציפו לה. אבל לפני חודשיים הוא הבריא, והפריצה המדוברת שלו פתאום נכנסה להילוך גבוה במיוחד: מאז תחילת מארס הוא קולע 19.5 נק' למשחק ב-54.5% מהשדה, לעומת 15 נק' ב-44.2% עד סוף פברואר, וסן אנטוניו חזרה להיות הקבוצה הכי מפחידה ב-NBA, עם 19 ניצחונות ב-23 המשחקים האחרונים שלה, בדרך לעונה ה-16 ברציפות עם יותר מ-50 ניצחונות (סיימה עם 55).

"זה כמוני וכמו מאנו בעבר", אמר פארקר. "כמו שטימי העביר את הקבוצה למאנו, ומאנו העביר את הקבוצה אליי, עכשיו היא עוברת לקוואי. אני אנסה לעשות את המיטב כדי להישאר אגרסיבי ולהיות מעורב, אבל קוואי הולך להיות האיש". האיש הזה כבר הוכיח שהוא יכול להוביל קבוצה לאליפות, כך שכל עוד הוא בריא, לא מומלץ להמר נגד סן אנטוניו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988