ההסכמים הקואליציונים הראשונים של ממשלת נתניהו החדשה ייחתמו כנראה השבוע. הם יפורסמו באתר הכנסת, אך עוד קודם לכן יתחיל העיסוק הציבורי בהבטחות שקיבלו המפלגות ובעלותן למשלם המסים. במרכז תשומת הלב יעמדו, מן הסתם, ההבטחות למפלגות החרדיות שמבקשות להחזיר לאחור את הגלגל אל הימים שלפני ממשלת נתניהו-לפיד. העלות של ההבטחות לחרדים נעה, לפי הערכות, בין 3 ל-5 מיליארד שקל לשנה.
אבל החרדים אינם היחידים ברשימת הדרישות, והם אולי אפילו לא הגדולים ביותר. בקואליציה של נתניהו יש מפלגה אחרת שהציגה במצעה רשימה ארוכה של התחייבויות לבוחריה ואפילו טרחה וחישבה מה תהיה העלות התקציבית הכוללת שלהן: 45 מיליארד שקל לחמש שנים או 9 מיליארד שקל לשנה בממוצע. המפלגה הזו, אם עוד לא ניחשתם, היא "כולנו" - מפלגתו של שר האוצר המיועד משה כחלון. רשימת התחייבויותיה לבוחרים כוללת שורה ארוכה של נושאים חברתיים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, עידוד התעסוקה ואחרים:
ההתחייבויות של כחלון לבוחריו
קבלת הפנים שמחכה לכחלון באוצר תהיה חמימה, כמעט נלהבת. "כן אדוני השר" יגידו לו הפקידים המחויכים ויבטיחו לסייע לו בכל דרך אפשרית. אף אחד באוצר לא ירצה להזכיר לכחלון מה חשבו במשרד בתקופת כהונתו של השר הקודם יאיר לפיד על חלק ניכר מהצעדים שמבקש כחלון להנהיג. במיוחד לא אהבו שם את המלצות הוועדה למלחמה בעוני (ועדת אלאלוף) - המלצות שכחלון התחייב ליישם במלואן, ולא רק משום שאלי אלאלוף הצטרף כחבר בכיר למפלגתו.
למעשה, בניגוד לוועדת גרמן שעסקה בחיזוק הרפואה הציבורית, האוצר לא לקח חלק רשמי בעבודת הוועדה ומראש המעיט בחשיבותה - מה שלא הפריע למשרד ללחוץ על חברי הוועדה לוותר על חלק מההמלצות שהסתמנו במהלך עבודתה. הדבר ניכר עוד יותר עם פרסום ההמלצות, שכללו שורה ארוכה של צעדים שעלותם הכוללת מגיעה לכדי 7.8 מיליארד שקל בשנה. באוצר ראו בדוח הוועדה נייר שמציג חזון בלבד, בלי יכולת מעשית לכאורה להוציא את הדברים אל הפועל מבחינה תקציבית.
עם זאת, על אף ההבטחה של כחלון ליישם את כל ההמלצות, אפשר לנחש כי לפחות המלצה אחת עשויה להישאר בחוץ בהסכמתו: הגדלת קצבת הבטחת ההכנסה לכלל הזכאים. הסעיף הזה היה שנוי במחלוקת עוד בתחילת הדרך, ואלאלוף שעמד בראש הוועדה אף טרח לכתוב דעת מיעוט בעניין כנגד ההמלצה. הוא הסביר אז כי מוטב להגדיל את הבטחת ההכנסה רק בכפוף למבחן תעסוקה שיקבע מי באמת אינו כשיר לעבוד ומי כן. סביר להניח שכחלון יתיישר גם הוא בעניין ויתעקש על יישום סעיפים אחרים, ובהם הגדלת השלמת ההכנסה ל-200 אלף קשישים שחיים מקצבת הזקנה בלבד ללא פנסיה.
בתחום הבריאות צפוי כחלון לעבוד קרוב ליעקב ליצמן שצפוי לקבל לידיו בחזרה את התיק שבו החזיק בשנים 2009-2013. המצע של כחלון בתחום הבריאות דומה מאוד לאג'נדה של ליצמן בדבר הגדלת המשאבים של המערכת הציבורית, למעט היבט מרכזי אחד: ליצמן סבור כי יש לאפשר מימון פרטי בבתי חולים ציבוריים (שר"פ), ואילו כחלון מתנגד בתוקף וצפוי לטרפד כל יוזמה כזו. אחד המהלכים הראשונים שהשניים צפויים להוביל במשותף הוא הכנסת תחום הסיעוד אל הסל הממלכתי - מהלך שעשוי לחייב העלאה של 0.5% במס הבריאות אלא אם יימצא מקור תקציבי אחר.
בסביבתו שלל כחלון חוזרים ומזכירים את השלמת ההכנסה לקשישים מעוטי יכולת כאחד הנושאים שחשובים במיוחד לשר. שני נושאים נוספים שנמצאים בראש האג'נדה הם הגדלת שכר חיילי החובה וצמצום האפליה של עצמאים. שתי הצעות החוק הראשונות שהגישו חברי סיעתו של כחלון עוסקות כידוע בתשלום דמי אבטלה לעצמאים ובשיפור מוסר התשלומים הלקוי של המדינה, בעיה שפוגעת במיוחד בעצמאים.
סביב הגדלת השכר לחיילים עשוי כחלון להיתקל דווקא בהתנגדות מצד מערכת הביטחון, במיוחד אם הגדלת השכר תבוא על חשבון שכרם של אנשי הקבע, הנגדים והקצינים. במערכת הביטחון התבצרו בשנים האחרונות בטענה שהתנאים שמקבלים היום חיילי החובה מספקים את כל צרכיהם. באשר לעצמאים, מדובר בנושא שהוזנח שנים רבות מאחר שלא עמד מאחוריו גוף פוליטי חזק, אך מצד שני אין גם התנגדות גדולה למהלכים שמציע כחלון. להערכת נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, כחלון יצליח להשיג בקלות הסכמה רחבה בכנסת לצעדים שהוא מתכנן.
יתקשה לקדם יוזמות מפלגתיות
כפי שנחשף ב"גלובס" שלשום (א'), הדיון המיוחד שקיים נתניהו בשבוע שעבר בניסיון להבין את עלות ההסכמים והשפעתם התקציבית נערך לבקשתו של שר האוצר המיועד שמבקש לדעת לתוך מה הוא עומד להיכנס. ה"בור" התקציבי ל-2016, לפי הגרסה שהציג באותו דיון הממונה על התקציבים אמיר לוי, עומד נכון להיום על כ-14 מיליארד שקל. לעומתו, החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מעריכה שהבור קטן יותר בכ-50 אחוז. מדובר בסכומים לא גדולים ביחס לתוצר ולתקציב המדינה הכולל, אבל צריך לזכור: האומדנים הנוכחיים באוצר אינם מביאים בחשבון את המיליארדים שיובטחו למפלגות בהסכמים הקואליציונים.
האם יצליח כחלון לשמור מצד אחד על הקופה הציבורית ולדאוג מצד שני למימוש ההבטחות לבוחריו? "כחלון לא לקח את תפקיד שר האוצר כדי לוותר על מימוש ההתחייבויות של כולנו ולדאוג לכל המפלגות האחרות", אומרים בסביבתו הפוליטית. "לא ייתכן ש'כולנו' תקבל פחות רק בגלל שכחלון שר אוצר". אבל האם כחלון באמת מתכוון להילחם על מימוש כל התחייבויותיו לבוחריו מול פקידי משרדו, ממש כפי שעושים החרדים, ועד לשקל האחרון?
כחלון, פוליטיקאי מנוסה, יודע שכשר אוצר יהיה לו קשה במיוחד לקדם את היוזמות המפלגתיות שלו. מי שלמד זאת על בשרו היה יאיר לפיד שלא הצליח בסופו של דבר להעביר את הפטור ממע"מ לרוכשי דירות, למרות המאמץ העצום שהשקיע בכך. הסיבה לכך היא ההתמודדות הכפולה שיש לשר האוצר - פעם אחת מול הפקידים במשרדו, ובפעם השנייה מול הכנסת. לשר אוצר קשה במיוחד לקבל בכנסת תמיכה לתקצוב נושאים מפלגתיים. עבור הח"כים ששומעים כל הזמן משר האוצר שאין לו כסף לצרכים שלהם, מדובר בשעת כושר נדירה לנצל את חולשתו ולסחוט ממנו הטבות. תוסיפו לכך את העובדה הטריוויאלית ששר האוצר הוא השר העסוק ביותר בממשלה ושקוע עד צוואר בכיבוי שריפות ובקרבות תקציביים, ותבינו למה הסיכויים של כחלון לממש את הבטחותיו לא נראים גבוהים.
מניתוח הקדנציה שלו באוצר, עולה שלפיד הצליח להעביר לטובת הנושאים החשובים למפלגתו רק תקציבים שאינם מחייבים את אישור הכנסת והממשלה, כמו התוספות לתקציב הקייטנות שהעביר למשרד החינוך שהיה בשליטתו. יוצא הדופן היחיד היה הסיוע לניצולי שואה שאושר בכנסת בעיקר משום שחברי הכנסת חששו להיראות כמי שמטרפדים מטרה כה קדושה. ובכל זאת, היה מי שהצליח לתפוס טרמפ על העגלה - ח"כ חיים כץ ש"חילץ" מלפיד עוד 200 מיליון שקל לטובת הפנסיות בתמורה לתמיכתו ביוזמה. מחוסר ברירה חזר לפיד אינספור פעמים במהלך קמפיין הבחירות שלו על הישגיו הדלים, עד שהנושא הפך חומר למערכון ב"ארץ נהדרת". האם גם להבטחות של כחלון מצפה עתיד דומה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
