דוח המבקר: 330 אלף דירות בישראל עדיין לא רשומות

המבקר מצביע על כישלון של רשות מקרקעי ישראל ברישום זכויות רוכשי הדירות

מינהל מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר
מינהל מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר

למרות שאחד היעדים המרכזיים ברפורמה להפיכת מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היה התמקדות בשיווק קרקעות, בין השאר על ידי הגברת רישום הזכויות של רוכשי דירות על אדמות רמ"י והעברתן לבעלות החוכרים במטרה למנוע את תופעת המאכערים - מבקר המדינה מתריע כי רמ"י נכשלה בביצוע משימה זו. היעדר רישום ראוי הוא פגיעה בזכות הקניין של רוכשי הדירות ומקשה עליהם, למשל, בתהליך של קבלת משכנתא או מכר.

מבדיקת המבקר עולה כי בישראל יש 1.05 מיליון דירות על אדמות מדינה, ועד כה לא נרשמו כראוי הזכויות של 330 אלף דירות על אדמות רמ"י, כך שזכויות הרוכשים אינן מעוגנות כדין. מצב זה, אומר המבקר, "נוגד את האינטרס הציבורי שכן, בין היתר, הוא פוגע ביציבות המשפטית והכלכלית של בעלי הזכויות בדירות וגם עלול להגביר את הנטל הביורוקרטי. זאת ועוד, אי-רישום של הזכויות בפנקס המקרקעין אינו מאפשר למדינה לנהל רישום מרוכז ומסודר של מאגר הזכויות במקרקעי ישראל".

ההחלטות הראשונות להאצת רישום הזכויות התקבלו בשנת 1998, כאשר בישראל היו 420 אלף יחידות דיור בלתי רשומות כראוי. במהלך 25 השנים מאז ההחלטות הראשונות נרשמו כהלכה רק 90 אלף יח"ד מתוכן, ורמ"י אינה מקטינה את הפיגור. הדוח הנוכחי של המבקר תואם את הפרק בעניין זה אשר פורסם בדוח המיוחד של המבקר על כישלון הרפורמה ברמ"י במאי 2014, ונראה שבנושא זה לא הושגה כל התקדמות.

בנוסף עולה כי רמ"י מפקחת בצורה לקויה ורופפת על התקדמות תהליך הפרצלציה (חלוקת המקרקעין לחלקות רישום נפרדות) במתחמים ששיווקה - תהליך שהוא תנאי הכרחי להשלמת רישום הזכויות. רמ"י אינה מפעילה את אמצעי האכיפה שיש לה נגד קבלנים אשר אינם פועלים לרישום הזכויות, ומשנת 2007 לא הגישה אפילו תלונה אחת לרשם הקבלנים בגין הימנעות ושיהוי ברישום הזכויות. רמ"י אינה דורשת ערבויות מהקבלנים להבטחת רישום הזכויות, "ובכך מוותרת על כלי הרתעה יעיל להבטחת פעולה זו".

למרות שמספר ועדות ציבוריות עסקו בנושא זה וגיבשו המלצות מעשיות לשיפור רישום הזכויות, ובניגוד להחלטה מפורשת של מועצת מקרקעי ישראל המפקחת על עבודת רמ"י - מפרה רמ"י את ההמלצות ואת החלטות המועצה בכך שהיא משווקת את מרבית הקרקעות לפני רישום הפרצלציה. רמ"י גם לא דיווחה למועצה על כך שפעלה בניגוד להחלטה והמועצה לא קיימה דיון בעניין זה.

המבקר מצא ליקויים רבים הנוגעים לבסיס פעולות הניהול והארגון של רמ"י: אין מערכת ממוחשבת לשליטה ובקרה על תהליך רישום הזכויות, ולכן אין מנגנון של איתור וטיפול בחסמים ולא גובשו פתרונות. רמ"י לא אכפה על החברות המנהלות את התחייבויותיהן לרישום הזכויות ולא פעלה בהתאם להחלטת המועצה לשווק קרקעות למגורים רק לאחר שנרשמה בהן פרצלציה. בעניין זה מאשים המבקר גם את משרד הפנים שנכשל בקידום הנושא באמצעות חוק רישום שיכונים ציבוריים, שאמור להבטיח רישום נאות של זכויות הרוכשים.

המבקר ממליץ כי "על רמ"י לפעול להשגת המטרה שהציבה הממשלה - הדבקת הפיגור ברישום הזכויות ביחידות הדיור שנבנו בעבר, והבטחת רישום הזכויות בקרקעות למגורים שישווקו בעתיד באמצעות הטמעת תהליך הרישום בתהליך התכנון והביצוע. לשם כך על רמ"י להתייחס לתחום זה כאל פרויקט שהמשאבים שיוקצו לו יותאמו לתוכנית העבודה שתגובש ולה יעדים כמותיים, לוחות זמנים ודרכי פעולה סדורות שיביאו להשגת התוצאה בפרק זמן קצר.

אחת הפעולות המשמעותיות שעשויות למנוע את הגדלת היקף יחידות הדיור שזכויותיהן אינן נרשמות היא שיווק הקרקע רק לאחר הפרצלציה. אשר לפיגור הקיים ברישום זכויות ביחידות דיור, על רמ"י לאתר חסמים בתהליך רישום הזכויות, להעריך מהו היקפם ולגבש להם פתרונות. בה בעת על תוכניתה של רמ"י לתת את הדעת לצורך בפיתוח והפעלה של מערכת אכיפה אפקטיבית שתבטיח את רישום הזכויות כדין".

מרמ"י נמסר בתגובה: "רמ"י שמה לה למטרה עליונה לקדם את הרישום ונקטה פעולות לקידום הרישום ואכיפתו. בעקבות הרפורמה ברמ"י חלו בשנה וחצי האחרונה שינויים משמעותיים בקידום הרישום, תוך ניסיון לפתיחת חסמים שאינם תלויים ברמ"י. במהלך התקופה נרשמו מעל 100 אלף יחידות דיור! הרשות ממשיכה לקדם נושא זה כחלק מצמצום החיכוך עם החוכרים וקידום הבעלות".