ההתמוטטות הכלכלית של מכבי נתניה: שלב המסקנות

הקטנת תקציב המינימום? הפחתת שיעור הערבויות שניתנות כצ'קים דחויים? שינוי מעמד הבקרה והפיכתה למפרקת? אימוץ סנקציות קשוחות יותר של פיפ"א? ■ בכדורגל הישראלי שוברים את הראש כיצד לשפר את הרגולציה הפיננסית ולהבטיח דבר פשוט: שהעובדים יקבלו בזמן את שכרם

הפיאסקו הפיננסי שמתרחש במכבי נתניה הוא לא חדש, ומלווה את הקבוצה הזאת במשך כל העונה. אבל בשבוע שעבר הוא שוב הגיע לנקודת שיא מלחיצה, עם איומם הממשי של השחקנים לא להופיע למשחק התחתית הקריטי ולעתידה ותדמיתה של ליגת העל מול הפועל עכו - במידה ולא ישלמו להם את שכרם. בסופו של דבר הצליחו בנתניה לקושש מפה ומשם, ושילמו חלק מהחובות לשחקנים - אבל זה לא משנה כהוא זה את המסקנה הכללית הברורה: משהו חייב להשתנות בנהלים, על מנת שמקרים כאלו לא יחזרו.

האצבע המאשימה נוטה באופן טבעי לכיוונה של הבקרה התקציבית, שתפקידה המוגדר הוא להבטיח כי שכירים בכדורגל הישראלי יקבלו כל שקל שמגיע להם. יו"ר הבקרה, עופר אורליצקי, לא עונה לטלפונים בימים האחרונים ולא היה זמין לתגובה לכתבה זו. אומרים שהוא נעלב. העובדה כי הוא לא מצליח לחלט את ערבויותיו של הבעלים הגולה של נתניה, אלי שגב, נובעת לטענת גורמים רבים מנורמה רשלנית, שלא בודקת בציציות כל בטוחה ובטוחה. איזי שרצקי, בעלי עירוני קרית שמונה, זועם: "הבקרה לקחה ערבות מבן אדם שידעתי ברגע שראיתי אותה שהיא לא שווה כלום. מה זה הבנק הזה באנגליה? שגב עשה הרבה רעש וכעבור חודש אמר שהוא רוצה להוריד משכורות לשחקנים. זו שערורייה, זה פוגע במותג, פוגע בקבוצות ובשחקנים. מכבי נתניה לא אשמה, הבקרה אשמה".

היות והבקרה כפופה להתאחדות לכדורגל, ורפורמה בנהלים שלה ושינויי תקנון הבקרה הם קודם כל באחריות ההתאחדות - לא מתעלמים שם מהמצב הרגיש. המנכ"ל רותם קמר אמר היום (א'): "בישיבת ההנהלה האחרונה הנושא עלה על סדר היום ונדונו כל מיני אפשרויות לראות איך משפרים את הבטחונות שקיימות בבקרה. אחת האפשרויות שעלו זה לצמצם את היקף הצ'קים הדחויים, שעומד על עד 4 מיליון שקל בליגת העל. יש גם רעיון של הגבלת כמות הצ'קים". במצב כזה יצטרכו למצוא כמובן פתרונות אחרים, ומסוכנים פחות מצ'קים אישיים ודחויים - בשביל קבוצות כמו מכבי נתניה, שהשקעת הבעלים בה העונה הייתה אמורה לעמוד על כ-13 מיליון שקל (27 מיליון תקציב, 14 מיליון הכנסות טבעיות).

גם במינהלת הליגה לא מאושרים מהמצב. עד כדי כך כועסים שם - שהם איימו להמליץ על הורדתה של נתניה לליגה הלאומית, מיידית, אם זו לא תפתור את הבעיות שלה ותעמיד הרכב חזק לסיום הליגה. יו"ר המינהלת, יורם באומן: "צריך לייצר מצב שברמת הבקרה התקציבית, שחקנים יהיו מובטחים מבחינת המשכורות שלהם. גם לגעת בנושא הביטחונות וגם בנושא התקציב, כדי שלא יוכל לקרות מה שקרה. הבקרה צריכה לא לאשר קבוצה שהיא לא במצב של ביטחון מוחלט".

גורמים במינהלת דווקא חושבים שיש מגוון של רעיונות איך לטפל בנושא, והרעיונות האלה מתאספים לכדי המלצות ראשוניות. רעיון אחד הוא לאפשר לבקרה מעמד של מפרקת. כלומר, במידה וקבוצה לא משלמת את התחייבויותיה, ובלתי ניתן לממש את הערבויות שלה - הבקרה יכולה למכור שחקנים (בחלונות העברה כמובן) ולקצץ בשכר לשחקנים ולעובדים, כדי להתאים את ההוצאות להכנסות.

גם רעיון של סנקציות עלה. פיפ"א עשתה שינוי בתקנון שלה על מנת להקשיח ענישה במצב של עיכוב בשכר, במקום שבו אין ויכוח אמיתי (כמו בנושאים שמגיעים לבוררות). הסנקציה: קנס מהיר, כמו הוצאה לפועל. דברים כאלה קורים במקומות אחרים, שכן גם בתופעת האיחורים במשכורות לא נמנית ישראל על אריות היבשת. בקפריסין למשל אין שחקן שמקבל כסף בזמן, ושם אין בקרת תקציבים. המצב נורא גם בספרד וברומניה. עידן וייצמן למשל, כדורגלן ישראל המשחק בסימורק האזרית, שובת בגלל אי-קבלת משכורות.

קבוצות עם איתנות פיננסית זועמות על הרשות לבקרת התקציבים. הפועל כפ"ס למשל, שנמצאת במרחק נגיעה מליגת העל, יושבת כאחת משתי נציגות הליגה הלאומית בפורום ה-18 במינהלת. בעליה, סתיו שחם, מלא טענות כרימון: "הם מקבלים צ'קים וכל מיני מסמכים, ובסופו של דבר המסמכים שווים לתחת. צריך להחליט שכל קבוצה בליגה מקצוענית תעמיד ערבויות שניתן לממש באופן אמיתי. מי שקשה לו, שלא יהיה בכדורגל. אם עירייה לא מסוגלת לתת ערבות בנקאית, אז שעירייה לא תנהל קבוצות כדורגל. די עם גחמות ראשי הערים, שיביאו משקיע במקומם. מי שלא יכול להרשות לעצמו להגיש ערבות בנקאית לבקרה, אז אין זכות קיום לקבוצה. הקבוצות לא נקראות סתם קבוצות מקצועניות".

באומן מתנגד חלקית: "אם תדרוש ערבות בנקאית אחד לאחד, גמרת את הכדורגל במדינת ישראל. צריך לקחת את הכסף הבטוח, הסכמים קשיחים עם ספונסרים, ממוצע כרטיסים של 3 שנים אחורה, כספי טוטו, זכויות שידור, ועל כל היתר צריך להטיל הבאת ערבות בנקאית או ביטחון דומה". לשחם יש עוד רעיון שאולי ינציח את הפערים העצומים בין המועדונים הגדולים לקטנים, אבל גם יציל את הקטנים: "תקציב המינימום עומד על 11 מיליון שקל. לפחות חצי מהקבוצות נאבקות כל קיץ כדי להגיע לתקציב הזה. וכדי להגיע לתקציב כזה הן מנפחות את שכר השחקנים. אם רוצים להבריא את הכדורגל, שווה להקטין את תקציב המינימום".

שרצקי מיליטנטי לא פחות: "קבוצה שלא תשלם חודשיים כסף לשחקנים - תרד ליגה. לא ייתכן ששחקן בנה דירה ולקח משכנתא ולא יקבל שכר. ההתאחדות צריכה להזמין, דרך חברת החקירות, חקירה כלכלית כדי לראות מי מתאים להיות בעל קבוצה, כדי שהדברים האלה לא יחזרו. כל עסק שהולך לעשות עסקה, עושה בדיקה. אם היו עושים בדיקה על שגב היו מגיעים לעסקים שלו באפריקה ורואים שיש בעיה. אז לא צריך עכשיו ללכת לכל בעלי הקבוצות שקיימים, כי חוץ משגב, כולם פה ומנסים לפתור בעיות. אבל לגבי החדשים חייבים בדיקה, והפועל ת"א תחילה. אני משוכנע שיהיה בסדר איתם, אבל הם צריכים לעבור בדיקה ולקבל אישור".

ויש עוד רעיונות ותיקים שנשמעים בימים אלו בכדורגל הישראלי, למשל צמצום הליגה. השורה התחתונה היא שכל המחשבות היפות עדיין נמצאות בשלב המחשבות. החלטות פרקטיות לקראת העונה הבאה עדיין אין. משכורות אפריל ומאי של שחקני נתניה אולי יגיעו בזמן, ואולי לא.

צרו איתנו קשר *5988