הנקראות ביותר

ראש העיר פריז: "הטרור בא מתוכנו, נמשיך לקלוט מהגרים"

אן הידלגו משוכנעת כי תכנון עירוני נכון יכול לחסל את הרדיקליות והשנאה שהתפרצו בצרפת ■ בראיון ל"גלובס" אחרי ביקור בישראל היא מדברת על המתח בין התיירים לתושבי העיר ובין העיר למדינה

אן הידלגו / צילום: רויטרס
אן הידלגו / צילום: רויטרס

"הטרור צמח בתוכנו. המחבלים ששנאו אותנו עד מוות, גדלו בלב החברה שלנו ולא בשוליים שלה". כך אומרת בראיון ל"גלובס" אן הידלגו, ראשת העיר פריז. הידלגו ביקרה בשבוע שעבר בישראל. היא סיירה בתל אביב ובערים פלסטיניות, נפגשה עם בכירים בתחום המוניציפלי בישראל ואף עלתה לקברם של נפגעי התקפת הטרור בעירה בחורף האחרון, הקבורים פה.

הידלגו, ילידת ספרד, צמחה בתוך הפוליטיקה העירונית של צרפת. היא נבחרה ב-2001 לראשות מועצת הרובע ה-15 של פריז ושימשה כסגנית ראש העיר הקודם, כנציגת המפלגה הסוציאליסטית. מאפריל 2014, אז התקיימו הבחירות המוניציפליות בפריז, היא מכהנת כראשת העיר.

זמן קצר לאחר בחירתה החלה הידלגו לשחרר הצהרות רדיקליות בנוגע לעתיד שהיא מתכננת לתחום שיפוטה: שינוי דרסטי בסדרי התחבורה, התמודדות עם יוקר הדיור הגואה ועם השלכותיו החברתיות, ושינוי מדיניות התכנון. אז הגיעו החורף והטרור, והיא התייצבה מול מצלמות התקשורת הבינלאומית, דמות אלמונית למדי עד האירועים, והאפילה בהופעתה על נציגי השלטון המרכזי. בשלב מסוים הידלגו אף איימה על רשת פוקס ניוז, כאשר הכריזה כי תתבע את בעל הרשת שכתביו הציגו אזורים מסוימים בעיר וכינו אותם "שכונות למוסלמים בלבד".

- אי אפשר להתעלם מכך שהטרור צמח בפרברים. יש קשר בין תכנון שכונה, המתאפיינת בשימושי מגורים בלבד, לבין מה שקרה?

"שכונות מגורים שמתוכננות באופן שאינו מעודד התרחשות עירונית ברחוב, מבודדות את התושבים. זו תשתית לפיתוח רדיקליזציה ושנאה וזהו לקח לפריז ולכל הערים בצרפת. בשכונות כאלה, התושבים ננטשים ואינם מרגישים חלק מהעיר. הם מרגישים שהתרבות, הידע והמסחר נמצאים במקום אחר. התושבים שם חיים בסביבה שלא נותנת הזדמנות להתקדם ולהתפתח".

- אז מה עושים?

"יש דרך לתקן זאת. קודם כל לתכנן את העיר כך שכל הפעילות מכל הסוגים תקרה בכל אזורי העיר, בלי הפרדה וניתוק שיוצרים אזורים שוממים. מאז ינואר אנחנו מטפחים את המרחבים הציבוריים בשכונות בשיתוף האזרחים, למען תחושת שייכות ושוויון. אנחנו גם פועלים בשיתוף האזרחים בתוך בתי הספר, כדי לטפל בתופעות הנשירה של תלמידים. אנחנו מפעילים מערכים פיזיים וחברתיים שתפקידם חיזוק הקשר בין כל השכונות בפריז, באופן שוויוני חברתית וגיאוגרפית".

הידלגו היא כאמור מהגרת ובת למהגרים בעצמה. סבה היה לוחם נגד פרנקו במלחמת האזרחים בספרד, ושהה בצרפת כפליט בתקופת שלטונו. הידלגו מאמינה שלא מהגרים הם הבעיה, כי אם האופן שבו קולטת אותם החברה, והסביבה הפיזית שבהם הם חיים. "אנחנו נחושים להמשיך ולהיות עיר שקולטת הגירה", אומרת הידלגו. "הסתגרות והדרת זרים, היא כניעה לטרור ולפחד. עלינו לעשות בדיוק ההפך: לפעול למען חיזוק הסולידריות והקשרים החברתיים בין כל מי שחי בעיר. רק רק זו הדרך לחזק עיר ולהפוך אותה לאמידה כנגד סיכונים מכל הסוגים".

"צמצום השליטה של המכונית"

פריז נחשבת לבירת התיירות העולמית ומארחת יותר מ-20 מיליון תיירים בשנה. ציבור תיירים, ככל שהוא זרוע חשובה במערך הכנסות העיר, עלול לפגוע בצרכיהם של התושבים הקבועים. תיירות משפיעה על התייקרות נדל"ן, מקדמת מסחר תאגידי והודפת עסקים מקומיים. גם גודש תיירים עשוי להפוך מטרד לתושבים. בראיון לעיתון בישראל, השולחת לעירה עשרות אלפי תיירים בשנה, מדגישה הידלגו כי אין סיבה להעמיד את הצרכים זה מול זה. "שיפור איכות החיים של תושבי פריז היא בלב מדיניות התיירות שלי".

- את יכולה לתת דוגמאות לשילוב צרכים כזה?

"הדבר הבולט ביותר הוא כיבוש המרחבים משליטת המכוניות. האזורים שבהם נאסרה נסיעה וחניה של מכוניות פריזאים ותיירים גם יחד. כך גם הפיתוח של גדות נהר הסיין שהושלם לפני שנה וחצי, ומאז ביקרו בו לא פחות מ-4 מיליון איש, מקומיים ותיירים. השחקנים בתעשיית התיירות הבינו שמסגרת החיים היומיומית של תושבי פריז היא כוח המשיכה של העיר, ומשום כך מצטרפים למהלכים שלי לעידוד תחבורה מתקדמת. תעשיית התיירות הבינה שזו אחת מנקודות החוזק והמשיכה של פריז".

הידלגו מזכירה מיוזמתה כי הנציבות האירופית הכריזה באחרונה כי צרפת אינה מכבדת את הכללים הסביבתיים, הצביעה עליה כצרכנית הדיזל הגדולה בעולם, ואחראית לפליטות גזים מזהמים ברמות שאינן מקובלות. "המאבק בזיהום האוויר נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו. איננו יכולים להרשות לעצמנו שלא לפעול מול האתגר הסביבתי והבריאותי הזה".

ואכן אחד המהלכים הבולטים עליו הכריזה הידלגו כמעט מיד עם כניסתה לתפקיד היה כי עד שנת 2018 תיאסר כניסת כלי רכב מזהמים לעיר. ככל שהדבר יישמע קיצוני, הידלגו מסבירה כי זה תהליך הדרגתי, אשר מתיישר עם מה שכבר מקובל בערים רבות באירופה. "זה לא יהיה איסור גורף. נגדיר אזורים לנסיעה מוגבלת, כמו שכבר קורה ב-200 ערים אירופאיות. העיקרון המוביל הוא הגבלה של כלי הרכב המזהמים ביותר, והקשחה הדרגתית של היתרי התנועה שלהם". בקיץ הבא (2016) תיאסר כניסה של מכוניות פרטיות שמודל הייצור שלהן מלפני 1997, ובקיץ הקרוב תיאסר כניסה של כלי רכב כבדים כגון אוטובוסים ומשאיות שיוצרו לפני 2001, וזאת תוך עידוד של כלי רכב מונעים בחשמל שאינם מזהמים את האוויר בתנועה ואינם מרעישים.

- כל זה תורם לאיכות האוויר, אך לא פותר את בעיית הגודש.

"פריז אינה פקוקה במיוחד, הגודש הוא בעיקר בצירים הגדולים שמובילים אליה. עומס התנועה בעיר עצמה יורד בממוצע ב-2% בכל שנה מאז 2001, דבר שקורה בזכות עידוד תחבורה מתקדמת: הולכי רגל, אופניים, וכמובן תחבורה המונית. המטרה ברורה: צמצום השליטה של המכוניות הפרטיות והמזהמות בתוך העיר".

"הקטר הכלכלי של צרפת"

הידלגו מדברת בלשון ובמסרים שבהם מדברים ראשי ערים ברחבי העולם: ביטול הדיקטטורה של המכונית הפרטית, קידום ערכי קיימות, טיפול בהתייקרות הדיור ודאגה לפערים החברתיים הנפתחים עם גלי ההגירה הנוהרים למטרופולינים הגלובליים. האופן שבו היא מתנהלת ומדברת מצייר דמות נחושה וחזקה מאוד, מודל נשי שמשלב בין מייקל בלומברג, ראש העיר האגדי של ניו יורק שנטען כלפיו שהפך אותה לעיר לעשירים בלבד, בשילוב עם ראש העיר החברתי הנוכחי המכהן בראשה היום, ביל דה בלאזיו.

עוד אתגר המשותף לה ולראשי ערים מצליחות הוא התחרות המסתמנת עם מוסדות המדינה, והאשמות שהעיר מרכזית מדי, גוזלת משאבים מערים קטנות, ומחלישה אותן. למתקיפים אותה בהקשר זה היא עונה באופן חד משמעי: "להחליש את פריז זה להחליש את הכלכלה הצרפתית ואת צרפת כולה".

- מדוע שפריז לא תחלוק את העושר שלה עם ערים אחרות בצרפת?

"פריז והמטרופולין שסביבה מכניסים שליש מהתוצר הלאומי של צרפת, וזה קורה בזכות כוח המשיכה של פריז כפי שהיא. פריז תורמת למדינה כולה, היא הקטר הכלכלי של צרפת. זאת הסיבה שבגללה ביקשתי להגדיל את ההשקעות הלאומיות בעיר בזמן הכהונה שלי: 10 מיליון אירו יושקעו בכלכלה העירונית עד 2020, דבר שיוסיף 200 אלף מקומות עבודה חדשים בפריז והסביבה. זו מדיניות הבסיס, עם זאת אני בעמדה שמעודדת סולידריות בין ערים, ואני מוכנה לתרום כספי סולידריות שמסייעים לערים העניות ביותר. בשלוש שנים שחלפו פריז חילקה לקהילות אחרות יותר מ-1.5 מיליון אירו".

- את מבחינה בשינוי מאזן הכוחות בין ערים למדינות?

"התעצמות הערים היא תופעה ניכרת לעין. הגלובליזציה מדלדלת את היכולות של המדינות, בעוד הרשויות המקומיות קרובות יותר לצרכי האוכלוסייה והן דרג האחריות הראשון כלפי האזרחים. הערים הגדולות מרכזות אליהן את הציבור, ולהן יש היכולת לפעול לפיתוח גלובלי נכון ובר-קיימא. ערים הן גם שחקניות משמעותיות יותר בתחום הפיתוח והסולידריות הבינלאומיים, פחות עסוקות מהמדינות בענייני אגו וכוח וחולקות אתגרים דומים. הערים משתפות פעולה, חולקות ידע, ומוכנות לסייע זו לזו יותר בקלות, כדי לשפר את הביצועים שלהן ואת הצעדים שיש לעשות לטובת התושבים".

- השלטון המרכזי מאפשר לך לשחק בתפקיד כזה?

"ערים חזקות הן השותפות הטבעיות של המדינה שלהן. המדינה יכולה להשתמש ברשתות הקשרים שהתפתחו בין ערים גדולות, כדי להקל על ניידות של אזרחים, לעודד פיתוח עסקים בינלאומיים ולקדם רעיונות לגבי עתיד העולם בתחומי קיימות ועוד. תושבי ערים שונות הם בני שיח קרובים, אפילו אם הם אזרחים של מדינות שאינן מיודדות, ולכן קהילת הערים יכולה לסייע למדינות בכל התחומים".

25% מכל הדירות יהיו דיור ציבורי

חודשים ספורים אחרי כניסתה לתפקיד הכריזה הידלגו כי היא מרחיבה את זכות הסירוב הראשונה של העיר בקניית נכסים. הנוהל הרגיל לקניית נכסים על ידי עיריות באירופה נועד ליצור בניינים שכל הדירות בהם מוקצות לדיור ציבורי. כמו כן, מופעלת הזכות כדי לשנות ייעוד של מגרש או מבנה בעיר והשמשתו לצרכי ציבור אחרים: מרחבים פתוחים, בתי ספר ובנייני ציבור מסוגים אחרים. זכות כזו נהוגה בערים נוספות בצרפת ובאירופה בכלל, בנוגע לבניינים שלמים המוצעים למכירה.

החידוש של הידלגו היה החלטתה שבפריז הזכות לא תוגבל לבניינים שלמים, ותורחב ליחידות בתוך בתים משותפים. "הסיבה פוליטית", מסבירה הידלגו את המהלך, שבאוזניים ישראליות נשמע כמו דריסה גסה של הקניין הפרטי. הידלגו הלכה רחוק וסימנה 257 מבנים בעיר שנמצאים בעדיפות עליונה לקנייה בכספי העירייה. ההסבר: "סימנתי כתובות שבהן שוכרים את הדירות אנשים מאוכלוסיות עניות במיוחד. דיירים שמהלכי פיתוח ומכירת הבניין יובילו לכך שיזרקו אותם מהבית".

לדבריה, "קרקע לבנייה היא דבר נדיר בפריז, ומטבע הדברים זה קורה ברובעים שבהם יש הכי פחות בנייני ציבור. לכן פריז צריכה להשקיע בקניית בתים קיימים".

היעד של הידלגו הוא להגיע לכך ש-25% מכל הדירות בפריז תהיינה בדיור ציבורי. אך לא די בכך: "בנוסף לייצור מלאי גדול של דיור ציבורי, המדיניות שלי מבקשת לשמור על השוכרים בעלי האמצעים המועטים ביותר, ולמנוע גטואיזציה של אזורים ובניינים. אני רוצה עירוב חברתי בתוך הבתים המשותפים עצמם, ואת זה אני יכולה להשיג רק על ידי זכות סירוב ראשונה לקנייה של כל דירה ודירה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות