קרן ההשקעות האוסטרלית שמסתערת על ישראל

סקוור פג קפיטל מתכננת להשקיע בישראל כ-150 מיליון דולר תוך שלוש שנים ■ השותפים בקרן טוענים שאין להם אגו, לא מתרגשים מהחרם על ישראל ומפרגנים לתעשיית ההיי-טק המקומית: "זה השוק הכי טוב בעולם מלבד ארה"ב"

המשלחת של סקוור פג קפיטל / צילום: תמר מצפי
המשלחת של סקוור פג קפיטל / צילום: תמר מצפי

חברי קרן ההון סיכון האוסטרלית סקוור פג קפיטל (Square Peg Capital) הביאו השבוע לישראל משלחת של ארבעים יזמים, משקיעים ומנהלים מארץ הקנגורו, שהגיעו לכאן כדי ללמוד על תעשיית ההיי-טק המקומית.

להערכת אנשי סקוור פג, המשלחת כוללת מנכ"לים, מייסדים ודירקטורים בחברות בעלות שווי משותף של 150 מיליארד דולר.

הקרן עצמה החלה לפעול כאן לפני שלוש שנים והקימה משרדים בישראל בחודש ספטמבר. הקרן הוקמה על ידי פול בסט, ג'סטין ליברמן וטוני הולט אשר משתפים פעולה עם השותפים המקומיים - דן קרסנוסטיין וערד נווה.

בסט ייסד את אתר חיפוש המשרות Seek.com.au שפועל באוסטרליה, ניו זילנד, סין, מרכז אמריקה ודרומה ואפריקה. שווי השוק של החברה עומד על כארבעה מיליארד דולר.

ליברמן הוא בן למשפחת ליברמן שכבר השקיעה בישראל בפז ובבנק הבינלאומי הראשון, והיא אחת מהמשפחות העשירות באוסטרליה. הולט הוא בנקאי השקעות. קרסנוסטיין שימש כבכיר ב-Seek.com.au ונווה הוא מוותיקי היזמים והמשקיעים בישראל. הוא מכר את קלאס דאטה לסיסקו באמצע שנות התשעים, ומאוחר יותר היה שותף בקרנות בנצ'מרק בישראל.

סקוור פג שונה באופן מהותי מרוב הקרנות המסורתיות שפועלות בישראל - בין אם מדובר בקרנות מקומיות או זרות - שכן את רוב הכסף מוציאים השותפים מכיסם הפרטי. להון של המייסדים נוסף הון של משקיעים פרטיים נוספים, שמשקיעים גם כשותפים מוגבלים בקרן.

למרות המבנה המשפטי, שכולל שותף כללי ושותפים מוגבלים, הקרן אינה סובלת מהבעיות שמאפיינות את המבנה המסורתי של קרנות הון סיכון: תקופת השקעה מוגבלת והקצאת הון מוגבל לכל חברת פורטפוליו, שכן סקוור פג מאוגדת ללא תאריך פקיעה, וגם ללא מגבלת הון של ממש.

בישראל, מצהיר קרסנוסטיין, מתכוונת הקרן להשקיע כ-150 מיליון דולר בשנים הקרובות, אולם ניכר כי אין מגבלות קשיחות, ואנשי הקרן יבצעו השקעות, למעשה, בהתאם לטעמם, לזמן שיש להם, ובעיקר - לאיכות ההזדמנויות שייקרו בדרכם.

יש משהו נינוח באנשי סקוור פג. אולי כי המשקיעים העיקריים בקרן הם הם עצמם, ולפיכך אין צורך של ממש להשביע את רצונם של המשקיעים בקרן. ואולי זה כי הם אוסטרלים, ולא חיים תחת הלחץ שמוכר לישראלי (והאמריקאי הממוצע).

על מדיניות ההשקעה שלהם אומרים אנשי הקרן שהם לא מתרכזים בשלב ספציפי. הם יכולים להשקיע בשלב מוקדם, אבל באותה מידה גם להשכיב כמה עשרות מיליוני דולרים בשלבים מאוחרים. בין היתר הם כתבו צ'ק של 170 מיליון דולר לחברה בסינגפור שמספקת פלטפורמה לסחר בנדל"ן.

"יש כאן סביבה עסקית מדהימה"

- למה ישראל? ואם כבר ישראל, איפה הייתם בעשרים השנים האחרונות?

בסט: "המשפחה של ג'סטין פה כבר 25 שנה. לענייננו, ביקרנו כאן בשנה שעברה ופגשנו את ערד. אנחנו מאמינים שכדי להגיע להשקעות איכותיות אנחנו זקוקים לגישה טובה לשוק, וערד נותן לנו את זה. חוץ מזה, אם בשנת 2000 היו פה 80 משקיעים, היום יש פחות משקיעים מכפי שחשבנו שיהיו, במיוחד בסיבובי ההשקעה הראשון והשני.

"זאת ועוד, חשבנו שהשקעה כאן תסייע לנו בחשיפה לטכנולוגיה גם באסיה ובאוסטרליה, שכן יש כאן את ריכוז חברות הטכנולוגיות הכי משמעותי בעולם מחוץ לאזור המפרץ בקליפורניה.

"זה השוק הכי טוב בעולם מלבד ארה"ב במונחי יזמים ופתרון של בעיות קשות ומורכבות, להבדיל מחברות שעוסקות בעניינים שוליים. יש כאן סביבה עסקית מדהימה, יזמים סדרתיים ויש לנו הרבה מאוד מה ללמוד פה. באותה עת, אנחנו יכולים גם לספק תמיכה ועזרה במקומות שבהם אנחנו חזקים, כמו סין והודו".

נווה מעיד כי פגש את אנשי הקרן שנה אחרי שהפסיק לעשות השקעות חדשות עבור בנצ'מרק. באותה תקופה ביצע השקעות כמשקיע פרטי. "ראיתי שהסביבה בישראל משתנה, והרבה מהשחקנים המסורתיים עוזבים את השוק, כך שיש ירידה בזמינות של ההון. נקודה נוספת שאי אפשר היה לפספס זה השינוי בשיווי המשקל העולמי בין מערב למזרח: סין לוקחת יותר ויותר עסקאות ומביאה יותר ויותר קונים, משקיעים והון.

"החיבור עם סקוור פג היה טבעי כי ראיתי קבוצה של אנשים עם מוטיבציה חזקה להשקיע בישראל, עם רשת של קשרים כאן ובמקומות אחרים ועם הרבה הון זמין וכוונה להשקיע לטווח ארוך, לא כמו משקיעים אחרים שבאו לעשות פה סיבוב של שנתיים-שלוש ונעלמו".

נווה סבור שהיום הוא זמן מצוין להשקיע בישראל. "השוק בוגר באופן טוב. יש כוונה של יזמים להישאר בחברות זמן רב יותר, להקים חברות גדולות יותר. זה לא כמו פעם שמכרתי חברה כי לא יכולתי לגייס יותר כסף. היתה סיבה שיזמים מכרו מוקדם. זו היתה הנקודה האופטימלית מבחינתם, כי היה חשש שהם לא יוכלו להמשיך לגייס הון.

"כשדן קרסנוסטיין עשה רילוקיישן מאוסטרליה לכאן, זה היה מבחינתי הבטון שמיסד את הקשר שלי עם הקרן. אם בן אדם עושה את כל הדרך לכאן אחרי הקיץ שעבר עם המשפחה, זה מעיד על מחויבות אמיתית. ואני שמח להגיד שמיד התחלנו לעבוד, ועד היום כבר ביצענו השקעות בארבע חברות ישראליות".

סקוור פג הודיעה על שלוש מהעסקאות הללו: ההשקעות ב-Glide (כ-250 אלף דולר), Feedvisor (כ-4 מיליון דולר) ו-JethroData (כ-6 מיליון דולר). השקעה נוספת בהיקף 2.75 מיליון דולר עדיין לא פורסמה.

"העסקה נראית פחות טובה"

אנשי סקוור פג מציינים שבכל הנוגע לעסקאות B Round, ייתכן שהם מעמידים חלופה טובה לעמיתיהם בישראל ובארה"ב. "קרנות ישראליות אוהבות להשקיע מוקדם ולקחת נתח גדול," אומר נווה. "כשהם מגיעים לסיבוב, הרבה פעמים העסקה כבר נראית פחות טובה והשווי גבוה מדי. יזמים יכולים בשלב הזה לנסוע לארה"ב ולנסות לגייס שם, אבל בדרך כלל, גם אם הם יצליחו, הם יקבלו חוזי השקעה דרקוניים ששוחטים אותם. לנו אין אגו. אנחנו מוכנים לפעמים לעשות עסקאות בשווי טיפה גבוה יותר. יש לנו מאגר גדול של חברות לבחור ממנו, אנחנו רואים את העסקאות של כולם. כולם באים אלינו עם החברות שלהם כשהם מגיעים לסיבוב השני".

קרסנוסטיין: "חשוב לנו לומר שאנחנו שם לכל אורך חיי החברה, ויש אפשרות שנוביל גם שלב מוקדם וגם שלב מאוחר".

בסט: "צריך להגיד שהכוונה שלנו היא להגיע לחיבור טוב עם התעשייה בישראל, עם יזמים ומשקיעים. אם נצליח להיתפס כשחקנים איכותיים ואתיים, ככאלה שכדאי לעשות איתם עסקים - זאת תהיה הצלחה. אנחנו לא מכוונים להחזר של 25% על ההשקעה. זה יהיה נהדר, אבל זה לא מה שאתה מביא לשולחן. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה תשוקה לפתרון בעיות מורכבות, רצון אמיתי להשקיע בישראל ולהרוויח ונכונות ללמוד".

- זה נשמע צנוע. אתם אנשי ההון סיכון הראשונים שפגשתי שמביאים צניעות לשולחן.

נווה: "כן, אנחנו לא עסוקים בלהראות מה עשינו. אנחנו מביאים צניעות, כוונות טובות, וגם כסף והרבה ניסיון".

קרסנוסטיין: "חשוב לנו גם להראות שהמשלחת שמבקרת עכשיו בישראל היא דוגמא למחויבות שלנו לישראל וליכולת שלנו לתרום כאן".

- אפרופו זה, אנשים פה לא מפסיקים לדבר על חרם ואתם מביאים משלחות.

בסט: "אנחנו חיים בעולם שיש בו אנשים שעושים שינוי אמיתי ונותנים הזדמנות למאות מיליונים, ומצד שני יש אנשים שמפחדים משינוי. תראה מה הטכנולוגיה וההשקעות עושים בסין למשל: מאות מיליונים יוצאים מחיי עוני. הטכנולוגיה באמת משפרת את החיים שלהם. בה בעת, יש רבים שמפחדים מהשינוי, ומדובר בעיקר באלה שלא נהנים ממנו.

"אם הייתי ישראלי, הייתי מרגיש תחת מצור במצב הנוכחי, אבל אתם צריכים להרגיש גאים, כי אתם זרזים בהפיכת העולם למקום טוב יותר. אתם לא צריכים להרגיש רע עם עצמכם. אנחנו בטוחים - והאורחים שלנו מאוסטרליה שמגיעים לכאן בפעם הראשונה מסכימים איתנו - שישראל נמצאת בצד הנכון של ההיסטוריה".