ועדת הכספים מאיימת לעצור הפרטת תעש; גפני: "להנפיק"

חברים בוועדת הכספים מנסים לבלום ההפרטה: "עדיף להנפיק מניות, החברה התאוששה" ■ גורמים המעורבים בהפרטה: "תעש תופרט כמתוכנן"

התעשייה הצבאית ברמת השרון / צילום: תמר מצפי
התעשייה הצבאית ברמת השרון / צילום: תמר מצפי

אחרי שנים של דיונים ואחרי שהליכי ההפרטה שלה הגיעו אל הישורת האחרונה - ועדת הכספים של הכנסת מאיימת לבלום את הפרטת התעשייה הצבאית (תעש): יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פנה היום (ד') לשר האוצר משה כחלון בדרישה לא לפתוח את חדרי המידע על אודות מצב החברה לפני הרוכשים הפוטנציאליים שמתעניינים ברכישתה וזאת עד בחינת האפשרות לביטול הליך ההפרטה כולו, ולצאת במקומו להליך הנפקת מיעוט של מניות החברה.

חדרי המידע אמורים להיפתח בחודש הבא: לפני כחודש הגישו 12 קבוצות ישראליות וזרות בקשה לרשות החברות הממשלתיות להתחרות במכרז שיפורסם בחודשים הקרובים על רכישת החברה הביטחונית מהמדינה. איתנותן הפיננסית של קבוצות אלה נבדקת ברשות החברות וצוות של הממונה על הביטחון (מלמ"ב) במשרד הביטחון מקיים באותן קבוצות בדיקה משלו. על פי מתווה ההפרטה, לאחר שחדרי המידע ייפתחו, הקבוצות יגישו לרשות החברות את הצעתן לרכישת תעש, כך שבתחילת 2016 היא כבר תהיה חברה פרטית.

"תעש מתאוששת"

אלא שיו"ר ועדת הכספים גפני סבור שפתיחת חדרי המידע, תוביל למצב שתהליך ההפרטה יהיה כמעט בלתי הפיך. בנוסף, הוא דורש משר האוצר לבחון אפשרות שאם תעש תופרט בכל זאת, היא תימכר לקבוצה ישראלית וזאת בניסיון להגן על האינטרסים הביטחוניים של המדינה.

בדיונים שהתקיימו היום ובשבוע שעבר בוועדת הכספים על אודות תוכנית ההפרטה של תעש, קיבלו חבריה סקירה מקיפה מראשי החברה ומנציגי רשות החברות על התקדמות ההפרטה, ועל צבר ההזמנות של החברה שמסתכם בכ-8-9 מיליארד שקל. למרות שברשות החברות מבהירים כי קיים גירעון בהון החוזר של החברה, גפני סבור שמצב החברה משתפר. "ההפרטה אינה מחויבת המציאות ונראה שתעש מצליחה להתאושש וצוברת הזמנות. יש למנוע את ההפרטה ככל הניתן ולבחון חלופה של מכירת מניות מיעוט. מדובר בחברה שיש לנו בה אינטרסים ביטחוניים ויש לוודא שהעובדים לא ייפגעו", אמר.

חברי ועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה הצטרפו לקריאותיו של היו"ר גפני. "ההכנסה הצפויה למדינה ממכירת תעש היא בקושי 2 מיליארד שקל", טען ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, "להעביר את החברה לידיים פרטיות, שלא יתחשבו באינטרסים הביטחוניים או באחריות לעובדים, תהיה טעות קשה. ההפרטה צריכה להיעצר".

המשנה למנהל רשות החברות הממשלתיות, מאיר שמרה, שמלווה את הליכי ההפרטה של החברה כבר שנים, ניסה להבהיר לחברי הוועדה שאם ההפרטה לא תצא לפועל, הדירקטורים ונושאי משרה בכירים בחברה יהיו חשופים לתביעות אישיות ולפיכך על המדינה להעמיד לחבר ההלוואה של 270 מיליון שקל שישמשו להם רשת הגנה במצב כזה. "יש סיכויים רבים שההלוואה לא תתממש והכספים יוחזרו לתקציב המדינה. עם זאת, קיים חשש שאם תהיה תביעה נגד נושאי משרה בחברה- הם ייאלצו למכור את הבתים שלהם", אמר. גורמים באוצר אמרו היום כי העמדת רשת הגנה כזאת היא הליך מקובל בתהליך שבו נמצאת כיום תעש. ועדת הכספים אישרה את העמדת הסכום המבוקש לחברה.

על רקע הרוחות החדשות שמנשבות בוועדת הכספים והניסיון של חלק מחבריה לבלום את ההפרטה, הבהיר שמרה כי "תהליך ההפרטה יצא לדרך והוא צריך להסתיים לטובת החברה. אנחנו בהליך מכירה ולא רוצים להשחיר את החברה, אבל גם לא להצהיר שהיא הפכה מאתמול להיום להצלחה מסחררת כך שלא ניתן לבוא ולומר כעת שבגלל השיפור שחל בה - אין צורך בהפרטה".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) העירה: "אני רוצה לחסוך למאיר שמרה השתתפות בוועדת חקירה אחרי המלחמה הבאה, שבה תעש שאחרי ההפרטה לא תענה לצרכים הביטחוניים. שמירת תעש בידי המדינה היא עניין אסטרטגי: הטענה שהחברה לא היתה יעילה ורק ההפרטה שלה משנה את המצב אינה נכונה. אכן ייבשו את החברה ולא שחררו כסף לייצור. אבל האם במגזר הציבורי כולם יעילים? נוחי דנקנר כזה יעיל, כשהוא לא מחזיר כספים שהושקעו מהפנסיות של הציבור?". עמיתה לסיעה, ח"כ יוסי יונה, קרא אף הוא לעצור את ההפרטה "שכן ממילא החברה נמצאת בתהליך הבראה, יש הזמנות והיא מתפקדת היטב. היא נכס אסטרטגי ויש לשמור אותה בידי המדינה. אם מבריאים חברה ואז מוציאים אותה למכירה - זה חלם".

לדברי ח"כ איילת נחמיאס ורבין מהמחנה הציוני, על המדינה ללמוד לקח מהפרטת אל על: "הייתי מעורבת בהפרטת אל על, לרבות בניסוח מניית הזהב, וזה מאוד מורכב כשמודבר בחברות אסטרטגיות. אני לא מתנגדת לחלוטין להפרטה, אך סבורה שיש לעשות זאת בזהירות רבה. שום דבר כלכלי טוב לא יצא מהפרטת אל על, המדינה לא קיבלה דבר והרבה יותר נכון לבחון את הנפקת מניות מיעוט בתעש".

יו"ר ועד העובדים בתעש, איציק יהודה, שחתום על מערכת של הסכמים הכרוכים בתוכנית ההפרטה של החברה, ומתוקפם העובדים שפורשים או נשארים בתעש נהנים מרשתות ביטחון ומהוצאות פרישה בסך של כמעט 2 מיליארד שקל, טען: "הסכמנו להפרטה מתוך אילוץ. כל חודש נלחמתי כאן על הלוואות למשכורות לעובדים. משרד הביטחון לא סיפק הזמנות והמדינה לא העמידה ערבויות כדי לקבל הזמנות מחו"ל. ניתן לבצע הנפקת מניות ולדחות את ההפרטה. אולי דווקא נפרח?". יהודה, שהביע כבר בעבר את חששו ממכירת החברה למשקיעים זרים קרא גם היום למכור את תעש רק לגורמים ישראליים.

חברי כנסת המשיכו לטעון לאורך ולרוחב: בישראל אין ידע בטיהור הקרקעות שתעש תפנה ברמת השרון; ממשלת ישראל עומדת על סף שגיאה כלכלית - כפי ששגתה בתהליכי ההפרטה של אל על ועוד.

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) השמיע עמדת מיעוט כשדיבר לפני עמיתיו לוועדה על רציפות שלטונית והתכוון לכך שוועדת הכספים של הכנסת הקודמת, בראשות ניסן סלומיאנסקי דווקא אישרה את הפרטת החברה פה אחד. "לא היה שינוי מהותי במצב החברה מרגע ההחלטה על ההפרטה", הבהיר.

יו"ר תעש, האלוף (במיל') אודי אדם, הבהיר לחברי הוועדה כי הפעולות להפרטת תעש נעשות בכפוף להחלטות ועדת הכספים והממשלה וכוללות את הבטחת האינטרסים החיוניים של המדינה: "אפשר לעצור את הכול, אבל צריך לשקול את הדברים טוב טוב. בראייה מפוקחת, לא יהיה נכון לעצור את ההפרטה".

חרף קריאותיהם של חברי ועדת הכספים בראשות ח"כ גפני, הבהירו היום גורמים המעורבים בתהליך ההפרטה, כי בין שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שר האוצר כחלון, מנהל רשות החברות אורי יוגב ויו"ר תעש אדם - קיימת תמימות דעים לגבי המשך תוכנית ההפרטה, לרבות פתיחת חדרי המידע לפני הרוכשים הפוטנציאליים של החברה בתוך שבועות אחדים. אחד הגורמים אמר: "אם עוצרים עכשיו את תהליך ההפרטה - תעש חוזרת בדיוק לאותה מצוקה שבה היתה לפני כשנה וחצי. אסור לסגת מהתוכנית".

בשיחה עם "גלובס" אמר יוגב כי "אנחנו בעיצומו של ההליך, ממשיכים בו ובשבועות הקרובים נפתח את חדרי המידע. אנחנו מקווים שנשכנע גם את ועדת הכספים שזו הדרך היחידה האפשרית לטובת עתיד תעש ולטובת היכולת להחזיר לעם ישראל את כל או לפחות חלק מ-2.5 מיליארד השקלים שהושקעו ברשתות ביטחון לעובדיה ולהבראת החברה".

צרו איתנו קשר *5988