הנקראות ביותר

"הרגולציה באירופה חונקת את החדשנות"

קרל לודוויג קליי, יו"ר ומנכ"ל קבוצת מרק, מדבר על ההתרחבות של החברה בישראל ("נהיה מעסיק גדול"), הפגישה עם אריה דרעי ("אהבתי את ההומור שלו") והמשקיעים באירופה: "אנחנו צריכים להביא לשוק גופי הון סיכון שמוכנים להסתכן יותר"

קרל לודוויג קליי / צילום: יחצ
קרל לודוויג קליי / צילום: יחצ

"נהדר להיות ביום כזה בישראל ולדבר על חדשנות ועל העתיד. אני מאמין שאירופה משקיעה יותר מדי בנושא של יוון, אבל זה לא יפתור שום בעיה. יותר טוב להסתכל קדימה ולעשות משהו יותר בר קיימא", כך פתח קרל לודוויג קליי, יו"ר ומנכ"ל קבוצת מרק (Merck), את שיחתנו ביום שני, היום שבו הכריזה מרק על ביצוע רכישה נוספת בישראל.

מרק רכשה השבוע, תמורת עשרות מיליוני דולרים, את חברת קיולייט (Qlight) שהוקמה על ידי יישום, חברת המסחור של האוניברסיטה העברית, על בסיס טכנולוגיה של האוניברסיטה. קיולייט פיתחה טכנולוגיה שמיועדת למסכים של מכשירים אלקטרוניים שונים. נציין כי מרק כבר מפעילה בישראל את מרכז המו"פ אינטרלאב וכן חממה טכנולוגית בשם Israel Bioincubator fund שהשקיעה עד כה בשלוש חברות ביוטק צעירות. בנוסף יש לחממה תקציב של עד 10 מיליון אירו לסך כל ההשקעות שתבצע.

קליי מבקר בישראל לעיתים קרובות, לפחות פעם בשנה. בראיון הקודם שהעניק ל"גלובס", לפני שלוש שנים, הוא הילל את החדשנות המקומית והביע צער על כך שלא בילה כאן כסטודנט או כמנהל צעיר. בימים אלה הוא חזר על המסר ואישרר את המחויבות של מרק לפעילות בישראל.

"כשהולכים בדרך אסטרטגית", הוא אומר, "לא מדווחים כל יום על משהו חדש. את מה שהודענו עליו, אנחנו מיישמים, וזה אומר שלושה דברים: המשך מערכת היחסים עם האוניברסיטאות ועם חברות המסחור, הרחבת הפעילות מול המדען הראשי - זו הפעילות שאפשרה את השת"פ עם קיולייט שהוא, אנחנו מקווים, הראשון מבין רבים והשלישי - החממה. כמובן שזה לא הסוף. אנחנו ננסה לגבש תוכניות נוספות לשיתוף פעולה בינינו לבין החוקרים והיזמים הישראלים, אבל לא על חשבון התוכניות הקיימות".

במסגרת הביקור נפגש קליי עם שר הכלכלה אריה דרעי. "הוא היה מאוד פתוח לדבר על החסמים וההזדמנויות וחשתי שהוא מאוד מקבל את הפעילות שלנו. אהבתי את ההומור שלו. אני לא אוהב אנשים בלי חוש הומור".

"מעסיק גדול"

קליי מציין כי קיולייט תהפוך למרכז פיתוח של מרק בישראל ומעריך שכוח האדם של החברה, יצמח בצורה משמעותית. מרק מסיימת*בימים אלה לרכוש את חברת סיגמה אלדריך האמריקנית - וגם לעסקה הזו יש זווית מקומית משום שסיגמה אלדריך מעסיקה כאן כ-400 עובדים. אם מצרפים לכך את העובדים הקיימים של מרק ואת עובדי קיולייט - מרק עשויה להעסיק כאן כ-500 בני אדם, "מה שיהפוך אותנו למעסיק גדול בישראל".

העסקה עם סיגמה אלדריך, שמוערכת ב-17 מיליארד דולר, עדיין לא קיבלה את כל האישורים הרגולטוריים וקליי מדבר עליה בזהירות. למרות זאת הוא אומר: "למרק יש היום שלוש רגליים עיקריות - תרופות, חומרים וכלים לתחום מדעי החיים (הכוונה היא לכלים שמשמשים חוקרים וחברות בתחום ולא את הצרכן הסופי, החולה). כשהחלטנו ב-2007 על המתווה הזה, היו לנו הכנסות של מיליארד דולר מהתחום ומאז צמחנו. העסקה עם סיגמה אלדריך תעלה אותנו מדרגה בתחום הזה".

- מהן הסינרגיות הצפויות?

"אני לא מסתכל על רכישות דווקא מנקודת המבט של סינרגיות. לפעמים, כמו במקרה הזה, הן דווקא נועדו להביא ביזור. אנחנו מעוניינים לחזק את חטיבת הכלים למדעי החיים וכך לאזן טוב יותר בינה לבין זרוע התרופות, בתקופה שבה יש אי ודאות בתחום התרופות.

"עם זאת, אכן ישנם תחומים בהן החברות משלימות זו את זו. המוצרים שלנו ישתלבו במערכי ההפצה שלהם בשווקים שבהם הם חזקים ולהיפך. בנוסף נוכל גם להציע את המוצרים שלנו דרך פלטפורמת הסחר האלקטרוני המוצלחת שלהם. הפעילות הממוזגת תהפוך לאחת הגדולות בסקטור, וכך נוכל לענות על צרכים רבים יותר של הלקוחות".

"זה באמת קורה"

- מאיזו בחינה תחום התרופות מגדיר את עצמו מחדש?

"כבר 20-30 שנה מדברים על כלכלת בריאות שבה לחץ המחירים גובר, ונדרשת הוכחה מבוססת יותר של היעילות של המוצרים שלך לעומת המתחרים. אחרי שנים של דיבורים, אני חושב שזה סוף סוף באמת קורה.

"הטרנד הזה פוגש גם את המגמה של רפואה מותאמת אישית. זו מגמה מבורכת לחולה, וגם מבחינת עלויות מרכות הבריאות, אבל מיקוד בקבוצות מטופלים קטנות מקשה על השגת רווח לחברות הפארמה, ואם רוצים להשיג את אותו הרווח יש להשתמש באנליטיקה בצורות חדשות וגם זה מערער את המודלים העסקיים הקיימים.

"אנחנו ערוכים להתמודד עם השינוי הזה, אבל הוא צופן בחובו גם תקופה של אי ודאות ולכן ההישענות על שלוש הרגליים שלנו היא חשובה.

"אנחנו נמצאים בפני תקופה שבה תחום התרופות יהיה תלוי מאוד בחדשנות אמיתית ושונה מהחדשנות*שהייתה עד עכשיו. אני חושב שהחדשנות בתחום התרופות תתאפשר תוך שימוש בכל היכולות שלנו: ביולוגיה, ביוטכנולוגיה, כימיה, הנדסה ופיזיקה. היכולות שלנו חשובות, כדי שנוכל לעטוף את הצרכים של הלקוחות מכל הכיוונים".

- אילו רכישות נוספות אתם עשויים לבצע?

"מזה עשר שנים אנחנו משקיעים כדי לשנות את החברה מן היסוד והיום, אחרי השקעה של 30 מיליארד דולר, אנחנו הרבה יותר חדשניים. לא הגיוני להשקיע עוד 30 מיליארד דולר. כעת מנועי החדשנות שרכשנו צריכים להוכיח את עצמם. אנחנו נראה כעת בעיקר רכישות ממוקדות, ולא רכישות גדולות. אני מרגיש שיש לנו יכולת לספק את הסחורה באמצעות החטיבות שיש לנו".

- איזה מוצרים חדשים תשיקו בשנים הקרובות?

"אנחנו אחת מחמש חברות שיש להן מוצר בשלב קליני באימונואונקולוגיה*(שימוש במערכת החיסון כדי לתקוף סרטן). לא דיברנו על זה הרבה בעבר, משום שהיו כישלונות ולא רצינו להצהיר עד שיהיה לנו משהו מאוד מוצלח - והנה, הצלחנו לקדם את מוצר ה-avelumab, שהוא שיתוף פעולה בינינו ובין פייזר, ואנחנו מאמינים שהוא יכול להוות מנוע צמיחה שלנו החל מ-2017 בערך". המוצר נצמא היום בניסויים קליניים במספר סוגי סרטן, כולל ניסוי שלב III בסרטן הריאות.

"בתחום הכלים למדעי החיים, הצמיחה כנראה תגיע מרכישת סיגמה אלדריך. בתחום החומרים, הרכישה של חברת AZ, שמייצרת רכיבים המשמשים בתחומי המסכים והתאורה, ממצבת אותנו במקום טוב".

- בשנתיים האחרונות חברות התרופות בארה"ב הציגו חדשנות מרשימה. המצב באירופה דומה?

"שוק ההון סיכון האירופי וספציפית השוק הגרמני, לצערי לא תוסס באותה המידה כמו בארה"ב, מכמה סיבות, שאף אחת מהן אינה מחסור ברעיונות. המימון של רעיונות חדשים הוא בדרך כלל ממשלתי, אבל זה לבדו לא מוביל לשום מקום. בין השלב הממשלתי לבין ההון סיכון יש פער, ואנחנו צריכים להביא לשוק גופי הון סיכון שמוכנים להסתכן יותר. התשובה תהיה תלויה כנראה בשילוב בין כמה דברים. האחד הוא הקלה ברגולציה. אני מסתכל בקצת חשש על הנטייה האירופאית לעשות רגולציה מטורפת שבשלב כלשהו חונקת או מרחיקה את החדשנות. הרגולציה מגיעה לרמה של האם השירותים בכל משרד צריכים חלון או לא. אפשר להקים סטארט-אפ לפיתוח תרפות גם אם לשירותים אין חלון.

"יזם צעיר משקיע ברגולציה 50% מזמנו וזה לא מביא אותו לשום מקום. כמו כן צריך לתמוך בכניסה של קרנות הון סיכון לשלב הסיד. שוק הון פעיל לא יעזור כאן, כי שוק ההון בדרך כלל נפתח לחברות תרופות בשלבים מתקדמים של ניסויים. אם אני רואה מוצר בשלבים מוקדמים נסחר בבורסה, ממילא אין לי אפשרות להבין אם הערך שלו בבורסה רלוונטי למציאות או לא. לעומת זאת, לגבי חברה כמו מרק, אני יכול לספר שלפני שהתחלנו את הראיון קניתי קצת מניות, כי יוון זה עניין זמני ומרק כאן כדי להישאר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות