פיתוח ישראלי חדש יאפשר גיוס עובדים חרדים וערבים

"חבר מביא חבר" היא שיטת הגיוס הפופולרית ביותר בחברות היי-טק, אלא שהיא מותירה מחוץ למעגל העבודה אוכלוסיות נטולות קשרים ■ אפליקציה שקרויה Game Changer מנסה לרתום את העובדים בחברות ההיי-טק לתקן את העיוות הזה

יריד עבודה לציבור החרדי / צילום: אריאל ירוזולימסקי
יריד עבודה לציבור החרדי / צילום: אריאל ירוזולימסקי

ע', עובדת פיתוח בחברת היי-טק ישראלית, בעלת סניפים בארה"ב ובאירופה, גייסה כבר ארבעה חברים שלה למשרות בחברה. על שלוש מההשמות היא קיבלה בונוס של 4,000 שקל ישירות למשכורת שלה ועל החברה הרביעית שהביאה, לתפקיד בכיר יותר, היא קיבלה לא פחות מ-10,000 שקל.

"חבר מביא חבר" הפכה לשיטת גיוס פופולרית בשנים האחרונות, בעיקר בחברות היי-טק. לפי מחקר של חברת ההשמה פילת, בשנת 2014, 41% מהגיוסים נעשו בשיטה זו - לעומת 34% מהעובדים שגויסו ב"שוק הפתוח", כלומר באמצעות פרסום מודעות במדיות השונות. לשם השוואה, רק 22% מהעובדים גויסו באמצעות חברות השמה. השיטה נפוצה יותר בחברות היי-טק, אבל גם בממוצע כל החברות במשק, 27% מהעובדים בשנת 2014 גויסו בשיטה זו.

בחברת SAP ישראל מאמינים מאוד בשיטה. מדי שבוע מפיצים לעובדים את המשרות הפתוחות והעובדים יכולים להפיץ אותה בין חברים שעשויים להתאים לתפקיד. התמורה לעובדים - 4,000 שקל נטו על גיוס למשרה קבועה ושובר בשווי 500 שקל למי שמגייס עובד למשרת סטודנט או למשרה זמנית. בשנת 2014 גייסה החברה כ-100 עובדים חדשים - 35% מהם בשיטה זו.

לדברי מורן מלמוד, מנהלת הגיוס בחברה, בניגוד לתשלום לחברות השמה שניתן אחרי קליטה מוצלחת ומוכחת של עובד ששורד בתפקיד שלושה חודשים לפחות - התגמול לעובדים המגייסים ניתן מיד עם הגיוס. הגיוס לא עובד רק בערוצים הפורמליים, אלא גם בפנייה של מנהל לאנשיו לסייע לו למצוא מועמד מתאים. "זו שיטה שאנחנו מאוד מאמינים בה ומפעילים הרבה מאמצים בשביל לקדם אותה, כי יש לה תועלות גם ברמה הכספית וגם ברמה הערכית של החברה".

- תסבירי.

"ברגע שאנחנו מיידעים את העובדים על המשרות, הם מתחברים לארגון ומעורבים בו. העובדה שעובד ממליץ לחבר שלו לעבוד בארגון שלו מצביעה על שביעות הרצון שלו מהארגון ויש לזה ערך מוסף אדיר. גם העובד נהנה לצרף לשגרה שלו אנשים שהוא מתחבר אליהם. תהליך המיון עצמו לא קשור לעובד: הוא רק ממליץ, הוא אפילו לא חייב להביא לנו קורות חיים. מספיק שהוא נזכר במישהו טוב שעבד איתו וימסור לו את השם - אנחנו כבר נגיע אליו. את תהליך הגיוס אנחנו עושים, כך שהעובד לא ערב ליכולות של החבר שהביא לחברה. עבורנו זה מקצר את תהליך הגיוס, מוזיל אותו ועוזר לנו להתמקד באוכלוסיות רלוונטיות".

- יש לכם עובדים ש"מתפרנסים" מזה?

"לא מתפרנסים, אבל יש לנו בהחלט עובדים שאנחנו קוראים להם 'חברות השמה קטנות', כי הם הפנו הרבה עובדים מאוד מוצלחים לחברה".

גם המעסיקים מבינים

שיטת "החבר מביא חבר", אף שהיא נפוצה מאוד בעולם, מתאימה מאוד לתרבות הישראלית: הקשרים מהצבא, למשל, מסייעים מאוד בהשתלבות בשוק העבודה הישראלי. גם המשפחתיות והקהילתיות האופייניות לישראל מעורבות בשוק העבודה. השאלה מה קורה עם האוכלוסיות שאין להן נגישות לרשת הקשרים הזו, למשל חרדים או ערבים, או אנשים עם מוגבלויות, שמוכשרים ככל שיהיו - הערוץ הכל כך מרכזי הזה סגור בפניהם בגלל העדר קשרים.

"חברת ההשמה מספר אחת בעולם היא העובדים עצמם, ובכל ההתערבויות של עמותות למען שילוב של אוכלוסיות מודרות לא נעשה עד היום שימוש בפוטנציאל האדיר הזה", אומר ד"ר גלעד טנאי, מייסד ומנכ"ל מכון ERI - מכון מחקר וייעוץ וקרן מענקים פילנתרופית. "אנחנו נמצאים היום במצב אבסורדי שבו יש מאות אלפי אנשים בישראל שמשוועים לעבוד, ויחד עם זאת, אלפי משרות איכותיות שנותרות לא מאוישות. הבעיה עם המשרות הללו היא של כשל שוק חמור שמצד אחד פוגע במשק הישראלי, ומצד שני, באותם מחפשי עבודה ובעיקר אלה שבאים מרקע של עוני ושל הדרה חברתית. מחקר שעשינו מראה שכשל השוק הזה ניתן לניצול לשם שינוי דרמטי באמצעות הכשרות בעלות נמוכה מאוד, של אנשים מרקעים חלשים, על מנת למלא את אותן משרות בתעשיות המתקדמות בישראל".

המעסיקים כבר מודעים ליתרונות הגיוון: לפי נתוני מדד מעלה ל-2015, שפורסמו באחרונה, 83% מחברות המובילות במשק מתקשרות עם ארגונים לגיוון בתעסוקה ו-44% קבעו יעדי גיוון בגיוס עובדים. לדברי יפעת ברון, מנכ"לית IT WORK, המתמחה בתחום גיוון תעסוקתי ומספקת לאנשים מאוכלוסיות מודרות הזדמנויות תעסוקה בתחום ההיי-טק, "עשרות מעסיקים מעוניינים במועמדים רציניים עם מוטיבציה גבוהה כמו אלה שאנחנו מייצגים, ללא תשלום דמי השמה ובתהליכים מאוד קצרים. יש לנו המון מועמדים, מה שמאפשר לנו לתת להם מענה מהיר, מקצועי ואיכותי".

את הפוטנציאל שטמון בעובדים האלה העמותה מנסה לממש. "נוצר פה מעגל קסמים: אין להם נגישות לשיטת ה'חבר מביא חבר', ולכן הם לעולם יישארו בחוץ", אומרת ברון.

הפתרון של העמותה הוא אפליקציה שקרויה Game Changer, שתאפשר לאוכלוסיות מודרות גישה למעגל החברים. האפליקציה מיועדת לשלוש אוכלוסיות: מעסיקים בחברות היי-טק, מועסקים בחברות היי-טק ומובטלים שאינם מועסקים או דורשי עבודה, אך עברו הכשרה באמצעות אחת העמותות שעוסקות בגיוון תעסוקתי. המועסקים שימליצו על מחפשי העבודה יקבלו בתמורה תמריצים תועלתניים ופסיכולוגיים.

"אם אני עובדת ערבייה שכבר עובדת באיביי - אני אעלה לאפליקציה חמש משרות פתוחות בחברה שלי ואקבל תמורת כל משרה כסף וירטואלי - חמישה דולר. אם אציע את עצמי כמנטורית עבור אותו מועמד או אתקן את קורות החיים שלי - אקבל 10 דולר עבור כל הצעה כזו. בכסף הזה אוכל לרכוש קורסים מתקדמים: אם אני תומכת טכנית בבזק ורוצה להיות מפתחת, אוכל לקנות עם הכסף קורס ג'אווה שעולה 15 אלף שקל, תמורת 600 שקל ו-400 דולר וירטואלי. אוכל לקנות גם ייעוץ תעסוקתי".

- ואילו תמריצים פסיכולוגיים אקבל?

"התמריץ המשמעותי הוא קבלת בולטות מול מעסיקים שיורידו את האפליקציה. אם בלינקדאין אני צריכה לשלם למנוי פרימיום כדי להיראות יותר - כאן איראה בזכות המעשים הטובים שאעשה. התמריצים הפסיכולוגיים יהיו ממושחקים - למשל אהיה 'אבירת ההשמות' של החודש".

- אילו כלים יש לעובדים כדי לדעת על מי להמליץ?

"כל פרופיל של מחפש עבודה ילווה בהמלצה וחוות דעת של המלווה שלו מהעמותה על כישוריו ועל סוג המשרה שהוא מתאים לה".

- ומדוע שהמעסיקים לא יעשו את זה ישירות?

"מנהלי הגיוס בארגונים רגילים לעבוד עם פלטפורמות מסוימות ולא ישקיעו בכניסה לפלטפורמה החדשה. הפלטפורמה הזו משתמשת כבר במודלים של 'חבר מביא חבר', אבל מרחיבה אותו לאוכלוסיות מגוונות יותר".

גיוסים בהיי טק
 גיוסים בהיי טק

צרו איתנו קשר *5988