הנקראות ביותר

אדונים ומשרתים

המבחן של ה"חברתיים" במאבק על זכויות עובדי הקבלן

אביגדור קפלן / צילום: תמר מצפי
אביגדור קפלן / צילום: תמר מצפי

1. בשבוע הבא יעמדו כל ה"חברתיים" למבחן. כל אלו שמשווקים את עצמם ללא לאות כמי שדואגים לאינטרס הציבורי, לזכויות עובדים, לדמוקרטיה הישראלית ולעתיד ילדינו ועוד פראזות שנשמעות משכנעות. ההסתדרות מאיימת להשבית בשבוע הבא את המשק בעקבות מאבקה להרחבת זכויותיהם של עובדי הקבלן - מאבק צודק מאין כמוהו. אפשר להסכים או לא להסכים עם דרכי פעולתה של ההסתדרות, אפשר להאשים אותה בכך שטיפחה בדלת האחורית את התופעה המכוערת של עובדי הקבלן, אפשר גם לשאול מדוע היא נזכרה פתאום עכשיו בתופעה הזאת, לאחר שנים רבות שבה היא התנפחה ויצאה משליטה. אבל קשה מאוד שלא להסכים עם הטענה שהתופעה הפסולה הזאת צריכה טיפול דחוף ויש למזער אותה עד כמה שניתן.

העובדה שהמעסיק הכי גדול במשק הישראלי - מדינת ישראל בכבודה ובעצמה - הוא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן, זו עובדה פשוט בלתי נתפסת. העובדה שמדינת ישראל מסתירה את שיעורם של עובדי הקבלן במשרדי הממשלה מראה עד כמה התופעה הזאת כואבת ומדאיגה (על פי הערכות מדובר ב-20%-30% מכוח האדם). העובדה שדווקא מדינת ישראל, דווקא המעסיק הגדול במשק, זה שאמור לייצג נורמות וסטנדרטים בתעסוקה הוגנת, הרחיבה לאורך השנים את השימוש ב"שירותי" עבודה חיצוניים בתוך רמיסה גסה של עובדים חלשים, לא מיומנים, משירותי ניקיון ועד הסעדה ומאבטחים - היא מקוממת ומכעיסה. העובדה שמדינת ישראל שוללת בפועל מעובדים רבים את הזכות הבסיסית שלהם - להיות מועסקים באופן ישיר במקום העבודה - היא מאכזבת ומטרידה. העובדה שמרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע כבר ב-2007 שהמדינה מעולם לא ערכה בחינה מקיפה של יעילותן הכלכלית של שיטות ההעסקה הכרוכות ברכישת שירותי כוח אדם חיצוניים, אף שהשימוש בהן החל לפני יותר מ-20 שנה והוא הולך ומתגבר עם הזמן - מדברת בעד עצמה. העובדה שאנשים חסרי זכויות כמעט, חסרי תנאי תעסוקה מינימליים, עוברים כחפצים מיד ליד (הידיים של חברות עובדי הקבלן הגוזרות מהם עמ לות שמנות) בשיטת "הדלת המסתובבת" - ממחישה עד כמה המאבק למען עובדי הקבלן צודק.

אותם חברתיים בתחפושת התנגדו בזמנו להעלאת שכר המינימום. הם הפכו את העניין ל"ספין" של שכר והגדירו את ההעלאה ככמה "פרוטות" שנזרקו לעניים (איזו יהירות ואטימות להגדיר "פרוטות" תוספת של 1,000 שקל בחודש לשכר). קרוב לוודאי שאותה חבורה מצומצמת וקולנית תנסה בשבוע הבא לטרפד את המאבק הצודק למען עובדי הקבלן בכל מיני ספינים, בתוך המצאת שקרים. אנחנו בטוחים שהציבור הרבה יותר חכם מאותו קומץ שהחליט שהוא יודע לחשוב הכי טוב מכולם.

מצבם של עובדי הקבלן חייב להשתפר, גם שר האוצר משה כחלון יודע זאת היטב. זה גם המבחן שלו, אחרי שרץ לבחירות בסיסמה של צמצום הפערים החברתיים. הגיע הזמן ליישמה.

2. אפרופו עובדים, היה משעשע ומצער גם יחד לשמוע השבוע את אביגדור קפלן, מנכ"ל קבוצת אלון ויו"ר מגה, מגדיר את הבנקים "זבלים" ש"צריך לגמור אותם" ואומר שהם נהנו והרוויחו תקופה ארוכה מרשת מגה באמצעות ריביות שהם גבו ממנה. אם היינו שומעים את זה מאחד האדם, שסובל מהבנקים; אחד האדם שסובל מהריביות האסטרונומיות על האוברדרפט שלו; אחד האדם שנרדף על ידי הבנקים אחרי שלא החזיר חוב קטן - היינו שמחים לצדד בו. אבל, היי, מדובר באביגדור קפלן, מר קפלן, לא אחד האדם אלא מי שעמד בראש קבוצת כלל ביטוח, הן כמנכ"ל והן כיו"ר, במשך תקופה מאוד ארוכה. להזכירכם, כלל ביטוח היא חברת הביטוח השלישית בגודלה בישראל (אחרי מגדל של שלמה אליהו והראל של משפחת המבורגר) - גוף דומיננטי ומאוד כוחני, בדיוק כמו הבנקים "הזבלים", שמרוויח יפה מאוד מהענקת הלוואות לגופים עסקיים, בדיוק כמו הבנקים "הזבלים", גובה דמי ניהול מנופחים באפיקי החיסכון ארוך הטווח דווקא מהאנשים החלשים ומי שהיה אחראי, יחד עם כל חברות הביטוח, להתנפחות ביטוחי הבריאות ובמקביל להתנפחות הרפואה הפרטית בישראל.

אביגדור קפלן איננו אחד האדם, הוא אחד השכירים העשירים במשק ומשרתם של כל האדונים. במקרה של מגה, הוא בעיקר משרתו של שרגא בירן ואומר בדיוק את מה שמשרת את שרגא בירן. לא את את עובדי מגה ולא איש אחר. לבד מבירן, כולם מבחינתו של קפלן יכולים ללכת לעזאזל.

קיראו עוד ב"גלובס"


הזיכרון הציבורי הרי קצר, אז הבה נרענן אותו: מי שאחראי במידה רבה להתנפחות של ביטוחי הבריאות הוא יאיר המבורגר, האיש הדומיננטי בקבוצת הביטוח הראל. הכוח הגדול של המבורגר נולד מהחיבור לקופת חולים כללית, כשהמנכ"ל דאז של הכללית היה... אביגדור קפלן, והחיבור בין השניים הוליד בפועל את מפלצת ביטוחי הבריאות. הכללית היא הרי הקופה הגדולה בישראל ובאמצעות חברת ביטוחי הבריאות דיקלה, שהראל והכללית היו בה שותפים, נוצר כוח שיווקי עצום. זה היה מצב אבסורדי שבו קופת חולים כללית היא הלקוח של עצמה ואילו הראל קיבלה גישה למאגר הלקוחות הגדול ביותר במדינה (יותר מ-4 מיליון חברים). הרגולטור אמנם התעשת והפריד את הכוחות (הכללית מכרה את חלקה להראל), אבל זה כבר היה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. הראל צברה כוח רב בשוק הבריאות והייתה הסמן לשאר חברות הביטוח להתנפל על ביצי הזהב של הביטוחים הפרטיים.

קדנציה ארוכה בילה קפלן, כאמור, בקבוצת כלל ביטוח (אז היא עוד הייתה מס' 2 בענף אחרי מגדל), הן כמנכ"ל והן כיו"ר, ותמיד ידע לשרת היטב את בעלי הבית, קבוצת אי.די.בי. הוא צבר שם הון מאוד יפה. 101 מיליון שקל, רובו במזומן - זה הסכום שצבר קפלן בעלויות שכר בכלל ביטוח במשך כ-15 שנה. בתרגום שנתי מדובר בממוצע של כ-6.7 מיליון שקל, ובתרגום חודשי מדובר בכ-560 אלף שקל בחודש. את תקופתו של קפלן לא ניתן להגדיר הצלחה רבתי, נהפוך הוא. הוא היה "אחראי" לכישלון המהדהד בכלל פיננסים, אחראי לרכישה היקרה של אילנות דיסקונט והיה אחראי גם לביצועים הפושרים של כלל ביטוח לעומת מתחרותיה.

אחרי זה קיבל על עצמו את האתגר להבריא בית החולים הדסה, בתמורה "צנועה" יחסית של כ-100 אלף שקל בחודש בגוף שהגירעון המצטבר בו הוא כ-1.3 מיליארד שקל, אבל הניח את המפתחות כי המדינה העזה לדרוש מינוי של חשב מלווה מטעמה. נו, טוב. המדינה צריכה להזרים יותר ממיליארד שקל בשלבים ולא לדעת ממש מה קורה בין כותלי בית החולים, כך חשב קפלן.

3. אבל, ההתנהלות החמורה ביותר של קפלן היתה בנושא מגה. מהרגע שנכנס לתפקידו הוא שידר שהעסק במצוקה ענקית ושיש כתובת אחת בלעדית לכישלון (דודי ויסמן, שבהחלט נושא באחריות למצב, אבל לא באופן בלעדי). בסוף אפריל, באוניברסיטת חיפה, הוא אמר ששיש בעיות קשות מאוד לרשת מגה, שהיא מתנדנת ואלוהים ישמור אותנו, נראה אם נצליח למנוע את קריסתה. בהמשך אנשים בסביבתו הדליפו שוב ושוב לעיתונאים שהם שוקלים לשלוח את מגה לבית המשפט כדי להתמודד עם גורלה. ואז, ב-21 ביוני, התקיימה מסיבת עיתונאים שהייתה סוג של אחיזת עיניים: הכרזה חגיגית של מנהלי מגה, ההסתדרות, עובדי החברה ויועציה על תוכנית הבראה שבה ייסגרו 32 סניפים וקרוב ל-1,000 עובדים יפוטרו. לכאורה, נראה היה שמגה מנסה לפתוח דף חדש עם לחיצות ידיים וחיוכים מקיר לקיר.

שמונה ימים מאוחר יותר, והופ, פניית פרסה: קפלן מחליט לשלוח את מגה להתגלגל בבתי המשפט ופורצת מהומת אלוהים. איך אפשר להסביר זאת? איך אפשר להסביר את אחיזת העיניים, את הפער בין ההצגה החגיגית של תוכנית ההבראה למראות של השבוע האחרון, כשבתווך, כמובן, מוחזקים אלפי עובדים כבני ערובה?

loading

יש לנו ניחוש לא רע לעניין הזה: קפלן, בירן והקיבוצים העשירים, בעלי השליטה במגה, פשוט קיוו בסתר לבם להיפטר ממגה דרך בית המשפט. הם ייחלו להקפאת הליכים, הם ייחלו למצב שאליו הגיעה קלאבמרקט, שבו היא נמכרת, בין אם בשלמותה ובין אם בחתיכות, למרבה במחיר עם תספורת חובות לנושים (אגב, זה בדיוק מה שקורה עם עדן טבע מרקט, החברה הבת של מגה, רק ששם זה עבר בשקט). הם רצו להיפטר מהחטוטרת (מבחינתם) שנקראת מגה ועלולה לגבות מהם עוד הזרמות. הם ידעו שכשזורקים חברה להליך משפטי, תמיד יש סיכוי מסוים להגיע להקפאת הליכים. הם דמיינו בראשם תסריט כזה, גם אם יכחישו בתוקף את הדברים. קבוצת אלון כבר לא רצתה במגה, שנטחנה עד דק בתחרות בשוק הקמעונאי. אלא שהתסריט הזה לא התממש, בין אם משום המהומה הציבורית שפרצה והלחץ של בנק הפועלים על שרגא בירן והופעתו בבית המשפט ובין אם משום חשיפת הפנים האמיתיות של בעלי השליטה במגה (בירן והקיבוצים) כאן ב"גלובס".

כל זה רק מעמיד באופן מצער ומשעשע את האמירה של קפלן על התנהגות גורמים כאלו או אחרים כ"זבלים".

eli@globes.co.il

תגובות קוראים על הטור "הזלילה הגדולה" (9.7.2015)

מי צריך חובת דיווח כללי

הקורא רון סנדק, רואה חשבון:

"אין כל הצדקה להנהגת חובת דיווח כללית מהסיבות הבאות: 90% מהעובדים במשק הם שכירים ו-90% מהנתונים על הכנסתם גלויים לרשות המסים. שכירים שיש להם הכנסה נוספת חייבים להגיש דוח (חלקם לא עושה זאת ורשות המסים לא מגיעה אליהם). האשליה שרוב האוכלוסייה תוכל לדווח באמצעים אלקטרוניים מנותקת מהמציאות (היא אופיינית למי שחי במרכז ועובד עם מחשב. רוב אוכלוסיית ישראל אינה כזאת. לא תאמין כמה רבים האנשים שלא מסוגלים לשלוח מייל).

"להערכתי, כ-20% מהאוכלוסייה (מעוטי יכולת כלכלית, בעיקר חרדים ובדואים) לא יהיה מספיק כח אדם שיוכל להכריח אותם לדווח וגם לא יהיה כדאי כי רובם מתחת לסף המס. מהר מאוד יתגלה שעלות האכיפה של חובת הדיווח הכללית עולה על גביית המס הנוספת. והכי חשוב - ניתן באופן די פשוט לגלות מעלימי הכנסה בין משכירי הדירות. אם כל רכישת דירה מדווחת לרשות המסים בעת תשלום מס רכישה, למה לקח לה כל כך הרבה שנים "לגלות" שבעלי עשר הדירות ויותר לא מדווחים על הכנסתם? מה כל כך מסובך לדאוג שבעת תשלום מס הרכישה עבור הדירה השלישית יקבל הרוכש הודעה שהוא חייב בדיווח על הכנסותיו לרשויות המס (הודעה על פתיחת תיק)?

"לסיכום, גילוי נאות: אני רואה חשבון עצמאי. חובת דיווח כללית עשויה להגדיל באופן משמעותי את מספר לקוחותיי, אבל האמת היא שממש אין בזה צורך".

הקורא מנחם לוריא, המפרסם מאמרי דיעה באתר "עבודה שחורה - פועלים למען מדינת רווחה":

"ציינתי היכן אני מביע את דעותיי וחשפתי גם את תפיסת העולם הפוליטית שלי, אבל לזה אין שום קשר למה שאני רוצה להאיר בקשר לכתבה שלך בטור סוף השבוע שעבר. אני מאמין, מניסיון אמפירי מאוד עשיר, בחינוך. כשאני חבשתי את ספסלי התיכון, מנהל התיכון חשב שכתלמיד עליי לקבל מידע על הרבה מאוד תחומי חיים. ואחרי שהמידע הזה נמסר - זו בעיה שלי מה לעשות בו. אמר ועשה.

"בתוכנית הלימודים דאז היו לימודי כלכלה חובה (ולא, לא הייתה בחינת בגרות בתחום הזה). התכנים היו, פחות או יותר, זהים למה שמקובל באקדמיה במסגרת קורסים במקרו כלכלה או כלכלת ישראל - תלוי באיזה מוסד אקדמי מדובר. בשיעורים האלה למדנו הרבה דברים - מהו שער חליפין, מהי בורסה וכיצד היא פועלת, מהי ריבית ומהו כסף ריאלי מול נומינלי ועוד. כשהגענו לפרק המסים, המרצה פתח באמירה: המסים הם שלנו ובשבילנו - המדינה "רק" נטלה על עצמה את תפקיד הגובה. אני ואתה יכולים לפצוח בוויכוח לא קטן אבל הנקודה שחשוב לי להבהיר היא פשוטה: חינוך, חינוך ועוד פעם חינוך.

"מי שמסיים היום 12 שנות לימוד אין לו שום מושג במונחי כלכלה טריוויאליים, ובין היתר מהם ולמה הם המסים. כשאין בארגז הכלים החינוכי מידע אין מי שישתמש בו, אבל יש מי שינתב אותו לטובתו.מעט מדי אנשים מבינים מה זה מס ישיר ומהו מס עקיף, מהו מס פרוגרסיבי ומהו מס רגרסיבי. ועוד מעט, מעט מדי לטעמי, מבינים למה בכלל יש מסים ועד כמה זה באמת חשוב.

כשאין חינוך, בעלי הכוח והשררה תופסים את החלל. המשפט הזה קשור לעובדה שבישראל 2015 עבירות מס בכלל והעלמת מסים בפרט אינן נחשבות דבר בזוי ברמת הלך המחשבה והשיח הציבורי. אם יהיה חינוך כזה, הרבה מאוד מהתופעות שאנחנו חווים עכשיו ייעלמו.

"לא. אינני חושב שמעלימי המס ייעלמו. אינני חושב שהכלכלה השחורה תיעלם. אני כן חושב שהיחס הסלחני והחצי מחויך אליו בשיח הציבורי ייעלם, וזה יגדיל, ואפילו מאוד, את היקף מס האמת שהמדינה גובה מאזרחיה.

"ולהשקפת עולמי: חינוך לא רק שיתקן את היחס הסלחני למעלימי המס אלא גם יהפוך אותו לשוויוני יותר, כי רק מי שמבין מהו מס ולשם מה הוא קיים יכול להשפיע על השיח הציבורי כך שהמדינה תגבה מס איפה וממי שצריך ולא רק ממי שקל לגבות ממנו".

אביגדור קפלן / איור: גיל ג'יבלי
 אביגדור קפלן / איור: גיל ג'יבלי
עלויות השכר של אביגדור קפלן
 עלויות השכר של אביגדור קפלן

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתהמיתוסים של מתווה הגז