בלט בוריס אייפמן חוזר לישראל עם שתי יצירות חדשות

בלט בוריס אייפמן הופך את הטירוף של יוצרים גדולים לתנועה ביצירות "רודן" ו"ענוג הוא הלילה", בעקבות סקוט פיצג'רלד

בוריס אייפמן ממשיך לספק פרשנות מחול מפתיעה לתחומי תרבות שונים, וכך הוא מביא אל הבמה יצירות בעלות רבדים עמוקים ושורשים רב-תרבותיים. הפעם להקתו חוזרת לישראל עם שתי יצירות: בכורה ישראלית ל"ענוג הוא הלילה - Up & Down" בעקבות ספרו של פ. סקוט פיצג'רלד, שעלתה לראשונה בינאור השנה בסנט פטרסבורג; והיצירה "רודן", המוקדשת לחייו ולפסליו של הפסל הגדול אוגוסט רודן, ולשותפתו לדרך, הפסלת הנשכחת קאמיל קלודל.

"'ענוג הוא הלילה' הוא רומן טרגי אך בו-זמנית מספר היסטוריה מצמררת של בן אדם, שמת מבחינה נפשית. זהו סיפור על חלום של אושר שמתנפץ ועל חיים נפלאים ומשוללי דאגות, המלווה במקצבי ג'אז שהופכים לסיוט בלהות", מתאר אייפמן את פרשנותו לרומן האמריקני הקלאסי.

גיבור היצירה הוא דיק דייבר, רופא מצליח, בעל אוהב ואיש חברה שרמנטי, שיש לו כל מה שנחוץ כדי להיות מצליחן. אך על סממני ההצלחה השטחיים גובר עולם של דחפים אפלים והרסניים וחייו משוללי שמחה אמתית. מחלת הנפש ממנה סובלת אשתו של הגיבור מסמלת את תחילת האסון, והוא מידרדר והולך עד שהוא הופך למנודה, בחברה בה אין מקום לבני אדם חלשים.

"מוזיקה של גרשווין, שוברט וברג עוזרת לי להיות אפוף בסודות הכמוסים ביותר של העולמות הנפשיים של הדמויות", מתאר אייפמן. "אנו עובדים על היצירה הזו בתשוקה עזה. אני מקווה שהיצירה תפתיע את הקהל שיפגוש את הסיפור מזווית אחרת ובלתי צפויה".

הרומן הרביעי של פיצג'רלד מבוסס על יסודות אוטוביוגרפיים. הוא פורסם ב-1934, בעקבות אשפוזה של רעייתו זלדה והיה הרומן הראשון שפיצג'רלד פרסם לאחר תשע שנים של שתיקה. הוא פורסם בשתי גרסאות ונחשב ליצירתו הטובה של פיצג'רלד, במקום ה-28 ברשימת 100 הספרים הטובים בשפה האנגלית של המאה ה-20.

הפסיכולוגיה האנושית והטירוף האורב לאדם היוצר ולכל אדם, מעסיקים את אייפמן רבות. ביצירות כמו "דון קישוט" ואנה קרנינה הוא מנכיח את הפן הפסיכולוגי של דמויותיו, באמצעים דרמטיים.

גם ביצירה "רודן" שולט השגעון - אייפמן מתמקד ביחסיו של הפסל הגאון עם קאמיל קלודל, שהייתה אסיסטנטית, שותפה ליצירה, מוזה ומאהבת של רודן, המבוגר ממנה ב-24 שנה (בסרט מ-1988 "קאמיל קלודל" גילמו את השניים איזבל אדג'ני וז'ראר דפרדייה). אייפמן בוחן את התחבטות נפש האמן (של שניהם), המשתקפת במערכת היחסים הטעונה והטרגית בין השניים.

קלודל הפכה מתלמידה ואסיסטנטית לשותפה נשכחת ליצירתו של רודן. במשך 15 שנה הם פעלו כגוף יצירתי אחד, ופרידתם פגעה בה אנושות והותירה אותה עם מחלת נפש פרנואידית. קלודל חייתה 30 שנה במוסד לחולי נפש עד שהלכה לעולמה בשנת 1943, נשכחת וננטשת על-ידי כל מכריה.

"ביצירה שלנו אנחנו מתייחסים לאספקטים האנושיים והאמנותיים שקלודל ורודן הצליחו להעביר באמצעות שיש וברונזה. אנחנו מנסים להפיח חיים ברגע שהוקפא באבן ולהעביר אותו לרצף תנועות גוף חושניות.

היצירה עוסקת למעשה במחיר הכבד שיוצרים גדולים משלמים בדרכם אל יצירת המופת הבאה. על הכאב שביצירה", אומר אייפמן.

הרקדנים יוצרים בגופם את הפסלים המוכרים והאייקוניים של רודן. באמצעות שפת תנועה ייחודית, משלב אייפמן את הפן הפסיכולוגי בבלט המודרני, ומציג את עולם התשוקות האנושי העולה מתוך יצירותיהם של רודן וקלודל.

"סיפור האהבה והחיים של רודן וקלודל הוא סיפור דרמטי שיש בו מרכיבים רבים: תשוקה, שנאה וקנאת-יוצרים. בחיים המשותפים עם רודן, קלודל לא רק היוותה סוג של השראה, אלא סייעה בידיו למצוא סגנון חדש וליצור יצירות מופת, היא גם פיתחה את היצירתיות שלה והפכה לאמנית גדולה. לאחר פרידתם נשמתה נשרפה לאפר, מלווה בשנאה פתולוגית למאהבה, שלטענתה גנב את חייה ואת כשרונה".

משכן אמנויות הבמה, בית האופרה, תל-אביב. מחיר: 189-369 שקל.