גורמים באוצר: פלוג סיכלה הרפורמה בדירוג האשראי

באוצר ובסביבת השר כחלון טוענים: הנגידה מילאה תפקיד מרכזי מאחורי החלטת היועמ"ש למנוע את קידום הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים; "כנראה שהנגידה פשוט לא רוצה תחרות בבנקים" ■ בנק ישראל: "הפרויקט מורכב. רצוי לקדם את החקיקה בהליך סדור"

משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמר
משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמר

משבר ראשון בין שר האוצר משה כחלון לנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג סביב, קידום רפורמת דירוג האשראי. באוצר ובסביבתו של כחלון מאשימים את פלוג כי מילאה תפקיד מרכזי מאחורי החלטת היועץ המשפטי לממשלה למנוע את קידום הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים - החלטה שעלולה לטרפד את כל תוכניותיו של שר האוצר לרפורמה בענף הבנקאות. בשיחות עם "גלובס" אמרו גורמים באוצר: "כנראה שהנגידה פשוט לא רוצה תחרות בבנקים".

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל רואה חשיבות רבה בהקמת מאגר נתוני האשראי. מדובר בפרויקט מורכב ורגיש מבחינה משפטית, טכנית, ומהותית. עמדת בנק ישראל היא כי על מנת לוודא שהמאגר אכן יוקם בהצלחה, בהקדם האפשרי, וישיג את מטרותיו בהגברת הנגישות למידע וקידום התחרות, רצוי לקדם את החקיקה בהליך סדור, תוך שנשקלים כל הסיכונים וההשלכות האפשריות, מאשר בהליך מהיר במסגרת חוק ההסדרים".

כפי שדווח בראשונה ב"גלובס", היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין החליט להמליץ על הוצאת תיקוני החקיקה בנושא דירוג האשראי מטיוטת חוק ההסדרים. ההחלטה התקבלה למרות מאמצים חסרי תקדים שהפעיל כחלון בניסיון לשכנע את ויינשטיין לשנות את דעתו. היועמ"ש נימק את החלטתו בכך שמדובר בנושא המערב שאלות חוקתיות, ובראשן הפגיעה בפרטיות שעשויה להיגרם כתוצאה מהקמת מאגר נתוני אשראי ציבורי. משום כך המליץ היועץ לקדם את הרפורמה במסגרת הליך חקיקה נפרד. בניסיון להמתיק את הגלולה לכחלון, הציע ויינשטיין שמשרד המשפטים יעניק עדיפות לקידום מהיר של הצעת החוק, אך כאמור במסלול הרגיל. להערכת האוצר, משמעות העברת הנושא להליך חקיקה רגיל היא עיכוב של שנה עד שנתיים בהקמת המאגר, הנחשב צעד ראשון והכרחי בדרך להכנסת מתחרים נוספים לענף הבנקאות.

באוצר לא הסתירו את ביקורתם על החלטתו של ויינשטיין ועל הנמקותיה. לגרסת האוצר, סוגיית הפגיעה בפרטיות כבר טופלה ונפתרה במשך הדיונים הרבים שהתנהלו בנושא מול משרד המשפטים - זאת באמצעות הקמת מאגר נתוני אשראי ממשלתי במקום מאגר פרטי. ההסכמות האלה היו גם על דעתה של שרת המשפטים איילת שקד, מציינים באוצר.

ואולם בבנק ישראל לא חשבו שבכך נפתרו כל הבעיות שמעורר המאגר. גורמים בבנק המרכזי הסבירו שלמרות העבודה הרבה שנעשתה בנושא בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה ובהשתתפות כל המשרדים הרלוונטיים כולל בנק ישראל, ישנם עדיין נושאים חשובים מאוד שצריך ללבן, כגון הגנת הפרטיות, אבטחת המידע, מי יהיה הרגולטור שיפקח על כל אחד ממקטעי המאגר, מה יהיו סמכויות האכיפה שלו, איזה גופים יהיו חייבים במסירת מידע ואיזה יוכלו למסור מידע באופן וולונטרי והאם הלקוחות יוכלו לבחור שלא להיכלל במאגר.

גם נימוקי בנק ישראל גורמים הרמת גבה באוצר. במשרד מציינים כי תיקוני החקיקה (בחוק נותני שירותי אשראי הקיים) מבוססים על המלצות ועדה בינמשרדית בראשות סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן - ובהשתתפות נציגי בנק ישראל - שעסקה בנושא חודשים ארוכים והגישה דוח מפורט ומעמיק.

כפי שנחשף ב"גלובס", אי-הכנסת תיקוני החקיקה בנושא דירוג האשראי היו הכישלון היחיד של שר האוצר, שהצליח לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה לכל הרפורמות העיקריות האחרות שהציע לקדם במסגרת חוק ההסדרים. "בשורה התחתונה רק הרפורמה בבנקים נשארה בחוץ - וזה כשלעצמו אומר דרשני" אמרו היום (א') באוצר.

צרו איתנו קשר *5988