אתם חשופים לשינויים בשערי החליפין יותר ממה שנדמה לכם

מטבע החוץ מהווה אינדיקטור לתיק ההשקעות ולכלכלה המקומית - וגם אם אנחנו מרוויחים ומוציאים בשקלים בלבד, ההשלכות של שערי החליפין עלינו אולי אינן מיידיות, אך הן עשויות להיות מהותיות

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

מרבית אזרחי ישראל, המרוויחים את משכורתם בשקלים, ומוציאים את כל או את רוב הוצאותיהם גם כן בשקלים, לא מושפעים באופן ישיר ומיידי מהשינויים התכופים בשערי החליפין של השקל מול המטבעות השונים. יחד עם זאת, בחינת ההשפעה העקיפה, הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית, מציגה תמונה אחרת: ההשלכות עשויות להיות מהותיות.

הנתון המרכזי המסייע להבין את גודל ההשפעה של שערי החליפין הוא היותה של ישראל מדינה בעלת משק קטן, פתוח ומוטה יצוא (שליש מהתוצר הוא יצוא), והדבר עשוי להשפיע באופן מהותי על כיוונה של הצמיחה. כלומר, שקל מוחלש תורם להכנסות גבוהות יותר של החברות, לגביית מיסים בהיקף רחב יותר ובאופן כללי ממצב את היצואנים הישראלים במקום טוב יותר במפת התחרות העולמית מול יצואנים ממדינות אחרות. שקל חזק יגרום כמובן להשלכות ההפוכות.

פילוח של נתוני היצוא לשנת 2014 מצביע על כך שהאיחוד האירופי קולט כ-32% מהיצוא העולמי, ארה"ב קולטת שיעור נמוך יותר של 22%, חלקה של אסיה עומד על 21% וחלקו של יתר העולם עומד על כ-25%. התפלגות זו דומה גם לחישוב שער החליפין האפקטיבי שבנה בנק ישראל לצורך בחינת שערו של השקל ביחס ל-28 מטבעות, המייצגים 38 מדינות שמהוות את שותפות הסחר העיקריות עם ישראל.

בתדריך עיתונאים שקיים לאחרונה בנק ישראל, ציינה נגידת הבנק המרכזי, כי "פחתה ההסתברות לכך שנידרש לשימוש בכלים בלתי קונבנציונליים". נוסף על כך, במצגת מחלקת המחקר שהוצגה צוין כי ריבית בנק ישראל בסוף שנת 2016 תעמוד על 1.25% - שיעור גבוה מזה המגולם בתשואות האג"ח הממשלתיות. כלומר, המשקיעים באיגרות החוב הממשלתיות צופים בממוצע העלאת ריבית מתונה יותר.

כל אלו תרמו להתחזקות של כ-2.7% בשקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי מאז הודעת הריבית בחודש יוני (22.6), התחזקות שפגעה ביצואנים שאינם רווים נחת בחודשים האחרונים, בשל ירידה חדה של 16.9% ביצוא סחורות בחודשים אפריל-מאי השנה.

מתחילת השנה התחזק השקל בשיעור ניכר של כ-7.2% מול שער החליפין הנומינלי-אפקטיבי, עובדה אשר תומכת בהותרת הריבית על כנה בטווח הנראה לעין. בשטח נשמעות הערכות בקרב כלכלנים בכירים כי הריבית עשויה עוד לרדת.

מעבר לקביעת הריבית הנומינלית מדי חודש, לוקח בנק ישראל חלק גם בזירת המסחר במט"ח, על-ידי רכישת דולרים מאז חודש מארס 2008, וזאת במקרים שבהם להערכת הבנק מתרחשות בשוק המט"ח תנודות חריגות, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים.

במאי 2013 אף הכריז הבנק על תוכנית לרכישת מט"ח מתוך רצון לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין. במסגרת תוכנית זו, צפוי הבנק לרכוש מט"ח בהיקף של 3.1 מיליארד דולר בשנת 2015.

באשר להתערבותו בשוק המט"ח, מוציא הבנק המרכזי דוח מדי חודש, ובו הוא מפרט את אופן התנהלותו בחודש הקודם. נכון לסוף יוני השנה, הגיעו יתרות המט"ח שבידיו לסכום שיא של 88 מיליארד דולרים, מתוכם כשבעה מיליארד דולרים נרכשו על פי תוכנית הגז שצוינה. מעבר להפקת הגז, אשר תורמת לייסוף השקל, גם הרכישות של חברות היי טק ישראליות על-ידי חברות מחו"ל תורמות לשקל חזק יותר, ושנת 2015 מסתמנת כשנה בעלת היקפי עסקאות משמעותיים בזירה זו.

מובן שבנק ישראל אינו האחראי היחיד להתפתחויות בשערי החליפין, ואם הערכותיה האופטימיות של נגידת הפד, ג'נט ילן, לצמיחת המשק האמריקאי יתממשו, עשויה ריבית הפד להתחיל ולעלות כבר השנה - מהלך אשר יתמוך בהתחזקות הדולר מול השקל, וזאת בהנחה שהמדיניות המוניטרית המקומית תמשיך להיות מרחיבה.

השפעות עקיפות

מבחינת שוקי ההון נציין, כי גם תיק השקעות שבו החליט המשקיע שלא להיחשף למט"ח באופן ישיר - יושפע ממנו באופן עקיף. ראשית, שקל חזק יותר אשר פוגע ביצוא הישראלי - תרחיש אשר התממש בחודשים האחרונים - תומך במדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, אשר מיטיבה עם איגרות החוב ככל שהן ארוכות יותר.

החלטה מרכזית נוספת שאותה יש לקבל, היא כיצד להקצות את תיק האג"ח בין איגרות צמודות, לשקליות שאינן צמודות למדד. בהקשר זה נציין כי ישראל מייבאת, בין היתר, מוצרי צריכה, סחורות ושירותים שמחיריהם מושפעים משערי החליפין, כך שחלק מהאינפלציה הנו מיובא.

לדוגמה, שקל חלש יותר תומך באינפלציה גבוהה יותר לאור עליית מחירי היבוא, ובכך מסייע הדבר לביצועים טובים יותר של האפיק הצמוד על פני זה השקלי. גם בחלק המנייתי של תיק ההשקעות ניכרת השפעת המט"ח, בכך שחברות ישראליות גדולות - כגון טבע, אלביט מערכות או כיל - מייצאות חלק ניכר ממוצריהן, כך ששינוי בשערי החליפין ישפיע על שורת ההכנסות.

יש לציין כמובן גם את החשיפה של אזרחי המדינה למט"ח באמצעות החיסכון ארוך-הטווח בדמות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, אשר בשנים האחרונות הגדילו את ההשקעות הזרות. מנתוני בנק ישראל לסוף הרבעון הראשון עולה כי שיעור החשיפה של התיק המנוהל על-ידי המוסדיים למט"ח עמד על 14.4%.

הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

שער חליפין נומינלי אפקטיבי
 שער חליפין נומינלי אפקטיבי


צרו איתנו קשר *5988