הנקראות ביותר

"האיום לפטר את כל עובדי רשות השידור - ספין מכוער"

אחיה גינוסר, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, מגיב לדיווחים על איומי הממשלה: "מי לא הקים את הרשות בזמן? אני? זה מתעכב להם. אין לזה שום קשר למשהו ששייך אליי או לעיתונאי רשות השידור"

אחיה גינוסר / צילום: תמר מצפי
אחיה גינוסר / צילום: תמר מצפי

הדיווחים הבוקר (א') על איומים מצד הממשלה לפטר את כלל עובדי רשות השידור, לא עברו בשקט אצל אגודת העיתונאים בירושלים, המייצגת את עיתונאי רשות השידור.

על רקע הסחבת בפרישה מרצון של העובדים וחוסר הרצון והיכולת של משרד האוצר להמשיך לממן את רשות השידור במתכונתה הקיימת - ללא תשלום אגרה מצד הציבור ועד לפתיחת תאגיד השידור הציבורי החדש במארס בשנה הבאה - קורא אחיה גינוסר, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, לאיומים הללו "ספינים מכוערים".

לדבריו, "אלה דברים איומים ונוראיים; דברים שמתאימים יותר למשטרים אפלים מאשר למדינה שפויה ודמוקרטית. צריך לקיים הידברות ומשא-ומתן, ובמקום זה כל הזמן מהלכים עלינו אימים עם ספינים וכל מיני הודעות. זו התנהגות נפשעת. זה ספין מכוער".

גינוסר התבטא באשר לכוונה אפשרית של משרדי התקשורת והמשפטים להוסיף תיקון לחוק השידור הציבורי, אשר לפיו כל 1,500 עובדי רשות השידור יפוטרו בחודש אוקטובר, וכ-700 מהם יועסקו מחדש ויפעילו אותה עד לסגירתה הסופית בסוף מארס בשנה הבאה, לקראת פתיחת גוף השידור הציבורי החדש.

התיקון האפשרי מגיע על רקע חוסר שביעות-רצון של משרד האוצר מהתקדמות תוכנית הפרישה מרצון בקרב עובדי רשות השידור וחוסר הרצון להמשיך ולממן את הרשות במתכונתה הנוכחית.

"אני לא מאמין שדבר כזה יכול לקרות, שיפטרו את כל 1,500 העובדים. מישהו צריך להחליט לסגור את השידור הציבורי - זו החלטה של הכנסת ולא של פקיד", אומר גינוסר הנסער.

באשר לשאלה מה משרד האוצר צריך לעשות, אומר גינוסר: "מי שהיה מאוד בעד ביטול האגרה ודחף לחקיקה של הרשות החדשה, היה משרד האוצר. אם האוצר היה כל-כך בעד לבטל את האגרה, אז אני מניח שהוא ידע מראש מה הוא עושה ושהוא צריך לשלם את זה מכספי המדינה".

"התחלות של דיבורים"

הבעיה של רשות השידור הקיימת היא שהקמת הגוף הציבורי החדש נדחתה שוב ושוב, ותאריך היעד הנוכחי מדבר כאמור על סוף מארס 2016.

"מי לא הקים את הרשות בזמן? אני? זה מתעכב להם. אין לזה שום קשר למשהו ששייך אליי או לעיתונאי רשות השידור. בממשלה החליטו לחוקק את החוק הברוטלי. הם לא מצליחים לעמוד בביצועו, ועכשיו מי ישלם את המחיר? העובדים והעיתונאים", טוען גינוסר. "הם קבעו את לוחות הזמנים, אז למה הם לא מסוגלים לעמוד בזה? אני לא יודע".

מבחינת גינוסר, הפתרון האידיאלי הוא להמשיך לדבר. "יש התחלות של דיבורים. אפשר לראות איפה אפשר לקצץ. אני לא אומר שאי-אפשר לדבר על זה. התחילה פרישה מרצון, אבל זה לוקח זמן. אתה יודע כמה זמן נתנו לאנשים להחליט על פרישה מרצון? שבועיים. אדם יכול להחליט על החיים שלו ועל פרישה מרצון מהעבודה שלו תוך שבועיים?".

לדברי גינוסר, האוצר רצה לראות 300 עובדי הרשות שפורשים מרצון, וכיום יש עשרות שהודיעו סופית שהם פורשים. "המספר הזה כל הזמן עולה. אפשר יהיה להגיע למספר שהם רצו. יש מעל ל-750 מתעניינים, ולדעתי נגיע ליעד עד אוקטובר או עד סוף השנה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות