"שירת המדע": תחרות השירה למדענים ולרופאים יוצאת לדרך

"שירת המדע", תחרות שירה למדענים ולרופאים של מכון ויצמן, מתקיימת מזה 11 שנה ■ המשוררת אגי משעול, ששופטת בתחרות: "גם המדע וגם האמנות חוקרים את הטבע ואת הטבע האנושי בכלים שלהם"

אגי משעול / צילום: תמר מצפי
אגי משעול / צילום: תמר מצפי

ספרות ואמנות נדמים כשתי פלאנטות נפרדות. עולם החומר והרוח, זה שמביא פרנסה לתפארת וזה שמביא תפארת ללא פרנסה. יש כמובן דוגמאות ליוצאי דופן, כאלה ששילבו את השניים, כמו בנג'מין פרנקלין, גלילאו גליליי, ז'אנג הנג וכמובן לאונרדו דה וינצ'י. אבל המחשבה על מתמטיקאי, רופא או חוקר בתחום הביוטק, שלעת ערב כותב שירה, נשמעת יוצאת דופן, אולי אפילו מעט משעשעת.

אבל השניים הללו יילכו יחדיו. למעשה, הם הולכים יחדיו כבר 11 שנה, במסגרת "שירת המדע" - תחרות השירה והספרות למדענים ולרופאים. לידתה של התחרות הייתה בעקבות מותו של פרופ' עפר לידר. לידר, אימונולוג (חקר מערכת החיסון) וכותב שירה, נפטר ב-2004 מלוקמיה והוא בן 49 בלבד. החברים ואלמנתו אסנת שביקשו להנציחו יצרו את התחרות. ב-6 בספטמבר, ועדת השיפוט שלה תכריז על נבחרי השנה מתוך 120 מדענים ורופאים ששלחו אליה את יצירותיהם.

מידי שנה נשלחות יצירות לוועדת שיפוט, שמורכבת מאנשי מדע וספרות, כמו המשוררים רוני סומק ואגי משעול. גם חוברת מהודרת של יותר מ-200 עמודים מתפרסמת, ובה יצירות נבחרות של המועמדים. שלושת הזוכים במקומות הראשונים מקבלים פרס כספי, של 3,000, 5,000 ו-10,000 שקל, אשר ניתן מחברת טבע. הגשת היצירות מתחילה בכל שנה במרץ ומסתיימת ביוני. ההכרזה על הזכייה היא לקראת ראש השנה, ובינואר מתקיים טקס חלוקת הפרסים. מאז החלה התחרות, השתתפו בה כבר יותר מ-1,100 מדענים ורופאים.

כיצד זה שתחומים כל-כך רחוקים נפגשים? אם שואלים את פרופ' דני כספי, מיוזמי התחרות ומנהלה, אין בכלל על מה לתמוה. מדובר בהמשך של מסורת ארוכת שנים. באופן מסוים, הוא רואה פה חזרה לגישה שפעם רווחה ועם השנים התרחקו ממנה: "בימי הרנסאנס או אפילו בימי הביניים היו אנשים שהיו רופאים, אסטרונומים, סופרים, גיאוגרפים, כימאים ואמנים - הכל יחד. היתה תפיסה שאנשים שלא מסתגרים בתחום אחד. אחר כך, בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות, יותר ויותר נאלצו להתמקד בתחום מסוים מאוד. אבל דווקא בגלל שאנו חיים בעולם שכזה, שבקלות אפשר להפוך בו לאנשים עם ראייה צינורית מוגבלת, חשוב להיפתח לעולמות נוספים.

"בהיפתחות של מדענים לשירה יש רווח, בהפעלה הטובה יותר של אדם כחוקר ויוצר. בשילוב של כוחות, שאנשים נפתחים לעולמות נוספות. במדעים היום מתקיים שילוב, כמו למשל בחקר המוח, של אנשים מתחומי ההומניסטיקה, הרפואה והביולוגיה. כל המדעים היום יותר מתערבים זה בזה. אין בזה רווח מיידי, שמי שכתב שיר מיד הופך למדען טוב יותר. אבל אם לא נסגרים בתחום מסוים, זה תורם להם לא רק באמנות אלא גם בתחום שבו הם עוסקים".

כספי בעצמו משלב בין רפואה וכתיבה. הוא מומחה להמטולוגיה, תת-התמחות של רפואה פנימית בתחום המפרקים, וכבר הוציא ספר שירה אחד ושני ספרי פרוזה ("ואני זומם השנה לפרסם ספר שירה נוסף"). לדבריו, המתחרים ב"שירת המדע" מגיעים מכל תחומי המדעים - המדויקים (כמו מתמטיקה), מדעי החיים, ההנדסה והארכיטקטורה, הרפואה, המחשב ועוד.

"מדע זה דבר יצירתי"

פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן, מרגיש גם הוא מגויס לנושא השילוב בין העולמות הללו: "מהי ספרות? אמצעי שאנו כבני אדם משתמשים בו כדי לתאר את העולם החיצוני, בין אם זו פנטזיה שרק הכותב מבין או תיאור מציאותי מדויק, כמו ספר היסטוריה. המדע הוא אותו הדבר - אמצעי לתאר את העולם שסביבנו. לעתים הוא מאוד אבסטרקטי, בראש המדמיין, ורק הכותב מבין אותו ולעתים הוא מאוד מתמטי.

"ההבדל הוא שלצערי האמנות והמדע הפכו לשתי תרבויות מאוד שונות - 'הרוח' והמדעים 'המדויקים'. לאורך הרבה שנים הן התפתחו לכיוונים שונים. זה מפריע לי, כי מקור הספרות והמדע דומה. אמנם בכתיבה מדעית יש שוני. הדרישה אחרת. מדען נדרש לכללים אחרים מסופר כשהוא כותב. יש לו הרבה פחות חופש. אבל בסוף, גם באמנות וגם במדע, הכול נסוב סביב היכולת של בני האדם להשתמש במוח שלהם".

- אתה מרגיש שכאשר מדענים פונים לאמנות זה תורם לעבודתם המדעית?

"אני לא יודע, אבל זה לא כל-כך חשוב. אני לא מחפש את זה, אלא חושב שכדי להיות מדען מצוין, אתה צריך להיות עם כישורים יצירתיים. מדע זה דבר יצירתי. ליצירתיות יש כמה דרכים להתפרץ, ויש כאלה שמוכשרים לעשות זאת גם במוזיקה או בכתיבה. אנו מחפשים אנשים מצוינים עם יצירתיות ויש להם מה לומר, במובן הרחב של המילה.

"מפריע לי הקיר הזה שקיים בתפיסתם של אנשים בין תרבות למדע. מדע זה תרבות לחלוטין. העולם בחוץ רואה מדע כאמצעי כלכלי ואני מבין. חצי מהייצוא של ישראל מגיע מהיי-טק. הכול נכון, אבל זה לא המקור של המדע. המקום של המדע הוא כמו של ציור ושיר. חייבים לשמור על היצירתיות. היא כלי בלתי רגיל".

המשוררת אגי משעול, שנמנית עם מלווי התחרות הבולטים מזה שנים, הכירה את לידר ז"ל כשכתב על ספר שלה. משעול: "הוא כתב ביקורת על 'נרות נץ החלב' והתרשמתי מעומק הביקורת. נפגשנו מספר פעמים. כשהתחיל הפרויקט, הצטרפתי לעמותה וגם לוועדת השיפוט בחלק מהשנים. זה מפעל הנצחה יפה מאוד, שממשיך את עפר בנקודה שהיתה לו חשובה לא פחות מהמדע".

- בניתוח מקצועי שלך, במה שונה החומר הספרותי שנשלח לתחרות מחומרים אחרים שאת קוראת?

"הנושאים שונים. הם באים מדלת אחרת. האנשים שמגישים את היצירות מאוד אינטלגנטיים והיצירות מיוחדות בהיותן שפה בתוך שפה, אבל הן הרבה פעמים בוסריות. החומרים נורא מעניינים כחומרים, אבל הכתיבה היא לא תמיד מקצועית מהבחינה של שירה.

"היצירות מוגשות אנונימית, אז יש את ההתרגשות תמיד אחרי שמנפים ובוחרים בישיבה את המקומות הראשונים, לחשוף מי האנשים שמאחורי היצירה. זה הרבה פעמים מאוד מפתיע. פעם אחת פתאום ראיתי שם תלמידים שלי מהליקון. מעניין לנחש גם אם הכותב הוא אדם צעיר או מבוגר מאוד.

"החוברת שיוצאת במסגרת התחרות היא כמו בונבוניירה - מכילה חומרים מרתקים. כותבים שם אנשי ספרות ומדע. מכון ויצמן תומך בה כספית וזה כתב עת שעומד בכל סטנדרט."גם המדע וגם האמנות חוקרים ומחפשים את הטבע ואת הטבע האנושי בכלים שלהם, רק שהם עושים זאת בדרכים שונות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988