"אם ערבים וחרדים לא ישולבו בכלכלה, יהיה פיאסקו כלכלי"

עו"ד אמיר עסלי, שותף בפירמת ש. הורוביץ, קורא לפעול להכנסתן לבורסה של חברות ישראליות בבעלות ערבית, ומתריע כי אם הדבר לא ייעשה - הכלכלה הישראלית תגיע בסופו של דבר לפשיטת-רגל

עו”ד אמיר עסלי / צילום: איל יצהר
עו”ד אמיר עסלי / צילום: איל יצהר

בפברואר 2011 יצאה מנכ"לית הבורסה לניירות ערך דאז, אסתר לבנון, בווידוי פומבי נדיר, באומרה שהבורסה אשמה בחטא ארוך שנים למגזר הערבי בישראל, כשהזניחה אותו ולא נתנה עליו את הדעת מספיק. "כששאלו אותי למה אין אף חברה בבעלות ערבית שנסחרת בבורסה - השבתי 'אופס', זאת התשובה הכי אינטליגנטית שהייתה לי", אמרה לבנון, והבטיחה לפעול לתיקון העוול ההיסטורי.

השנים חלפו, לבנון הוחלפה בינתיים ביוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה היום, ולמרבה הצער, העוול ההיסטורי כלפי הציבור הערבי לא תוקן. אף שחמישית מאזרחי המדינה הם ערבים, ואף שבארץ פועלות חברות רבות בבעלות ערבית, אף אחת מבין כ-470 חברות שנסחרות בבורסה בתל-אביב אינה בבעלות ערבית.

מי שמוטרד מכך מאוד וסבור שמדובר בפצצת-זמן שתשפיע על הכלכלה הישראלית, הוא עו"ד אמיר עסלי (32), ערבי, ישראלי, מוסלמי, שותף במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ הוותיק ומומחה לשוק ההון, שמתריע: "מחקרים מראים שבעוד 30 עד 40 שנה הערבים והחרדים יהוו מחצית מהאוכלוסייה בישראל. ככל שהאוכלוסיות הללו לא ישולבו בחיי הכלכלה בכלל ובבורסה בפרט, ישראל תגיע למצב של פיאסקו כלכלי ולפשיטת-רגל".

אחרי שנים שבהן עבד במשרד עורכי הדין יגאל ארנון, הצטרף עסלי לפני מספר חודשים כשותף למחלקת שוק ההון של ש. הורוביץ. עיקר עיסוקו בליווי חברות ציבוריות, בגיוסי הון וחוב בבורסה, בייעוץ להנהלות התאגידים, וכן בייצוג לקוחות מול רשות ניירות ערך והבורסה. עבודתו היא אמנם פרנסתו, אבל הוא רואה בה גם שליחות ותקוותו למנף אותה כדי למנוע את הפיאסקו שעליו הוא מדבר וכדי לסייע לשלב בצורה טובה יותר את ערביי ישראל בחיי הכלכלה.

עסלי: "אני מאמין שבעתיד אגיע לפוזיציה שבה אוכל לקדם שינוי בתחום הזה ולשלב את המגזר הערבי בשוק ההון בצורה יותר משמעותית, או ליתר דיוק בצורה כלשהי. בין אם מדובר בהכנסה של חברה בבעלות ערבית לבורסה ובין אם בדרך של הגדלת מספר הדירקטורים מהמגזר הערבי בחברות הבורסאיות הקיימות והעתידיות. הבורסה מתייבשת, חברות נמחקות מהמסחר, וממצב של 700 חברות שנסחרו בעבר, ירדנו היום לכ-470 חברות בלבד.

"הרגולטור מודע לבעיות הללו, ורשות ניירות ערך הוציאה שורה של הקלות במטרה לשלב יותר חברות בבורסה, אבל זה לא מספיק. יש לא מעט חברות בבעלות ערבית שהן בעלות פוטנציאל מתאים להיסחר בבורסה, הן מבחינת היקפי הפעילות שלהן והן מבחינת הבשלות שלהן, וצריך לאפשר להן לעשות זאת".

- תוכל לתת דוגמאות לחברות ערביות שיכולות להיכנס למסחר בבורסה?

"למשל, חברת 'רושדי תעשיות מזון'; קבוצת 'עפיפי' העוסקת ברכב ובתחבורה; חברת 'אלפא אומגה' מנצרת; וגם קבוצת בסט של משפחת טאנוס, שהם קבלנים מאוד רציניים; ומשפחת שגראווי העוסקת בבנייה ועוד".

חברות ערביות יותר שמרניות ופחות ממונפות

- מה הן הסיבות לכך שאין חברות מהמגזר הערבי שנסחרות בשוק ההון?

"החברות הערביות לא הגיעו לבורסה כי ישנם חסמים שלא מאפשרים להן את זה. במגזר הערבי כמעט כל החברות הן משפחתיות, וקשה להן לעבור את הפאזה של ההסבה מלהיות חברה משפחתית פרטית לחברה ציבורית שצריכה 'להתפשט', לחשוף את עצמה, ולפרסם דיווחים מיידיים, דוחות כספיים וכו'.

"סיבה נוספת לכך שהן לא בשוק ההון - שהבנקים מייחסים לחברות בבעלות ערבית סיכון הרבה יותר גבוה ממה שצריך היה ליחס להן. זה בא לידי ביטוי בריביות שגובים מהן בבנקים. תנאי האשראי שמוצעים לחברות מהמגזר הערבי נוטים להיות פחות טובים מאשר תנאי האשראי המוצעים לחברות בבעלות יהודית. ויש סיבה נוספת - כשחברה בבעלות ערבית באה להנפיק מניות, קובעים לה שווי יותר נמוך משוויה האמיתי וכל העסק נהיה פחות כדאי".

עסלי, כך משתמע מתוכן דבריו מדבר על הפליה לרעה של חברות בבעלות ערבית על-ידי הבנקים והבורסה לעומת חברות בבעלות יהודית. אבל הוא מנסה להיות דיפלומטי ולא לצאת במפורש בהצהרות על גזענות או הפליה. כאשר הוא נשאל אם מדובר בהפליה הוא משיב: "אין לי תשובה לסיבה ליחס הזה של הבנקים והבורסה לחברות בבעלות ערבית. אני יודע שזה המצב הנתון ואני חושב שהוא מאוד לא מוצדק. מהיכרותי עם חברות בבעלות ערבית הן לרוב יותר שמרניות, לוקחות פחות סיכון ופחות ממונפות מחברות אחרות".

עסלי מציין כי בחודשים האחרונים פנו אליו באופן אישי מספר חברות שעשויות להתעניין בהנפקות. "יש כר פורה לכניסה של חברות בבעלות ערבית לשוק ההון. חשוב גם לזכור שבכל חודש יש עשרות מיליארדי שקלים שהגופים המוסדיים אמורים להשקיע באפיק מסוים, והיות שאין כרגע עלייה במספר החברות הציבוריות בישראל, הם משקיעים את הכספים האלה בחו"ל. כדי שהמוסדיים יחזרו וישקיעו בארץ צריך להגדיל את ההיצע. הכסף נמצא אבל אין איפה להשקיע אותו. אפשר גם ליצור הקלה בכללי הרישום מעבר להקלות שכבר בוצעו על-ידי רשות ניירות ערך".

בלעדי ג'ובראן לא היו מתמחים ערבים בעליון

- אז איך יוצרים כאן שינוי?

"אני קורא לראשי הבורסה ליזום מהלך שימשוך את אותן חברות לבורסה, וכך לקדם גם את המגזר הערבי ולשלב אותו בכלכלה. יש לפעול בצורה אקטיבית כדי להביא את החברות הללו לבורסה. הנהלת הבורסה צריכה ללכת פיזית לחברות המתאימות, שלרוב נמצאות בצפון, להיפגש איתן, ולעניין אותן בכניסה למסחר בבורסה. זה לא אייטם שנמצא כיום על סדר-היום שלהן.

אני קורא למנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, לעשות את זה - להגביר את המודעות בנושא אצל החברות הללו באמצעות פגישות עם המנהלים שלהן, ולקרוא להן להיסחר בשוק ההון. בנוסף, יש לפעול להכנסת דירקטורים ערבים לחברות הציבוריות. מחקרים מראים שכאשר יש יותר נשים בדירקטוריון ההישגים יותר טובים. אני מאמין שהכנסת יותר ערבים לדירקטוריון תביא גם היא לשיפור בתוצאות העסקיות".

עסלי מדבר על קיפוח של חברות בבעלות ערבית, אבל המגזר הכלכלי והעסקי מקפח גם את ערביי ישראל כפרטים. עסלי הוא היוצא מן הכלל שמעיד על כך היטב - את מספר השותפים הערבים במשרדי עורכי הדין הגדולים והחשובים בארץ אפשר לספור על אצבעות כף-יד אחת. "יש הרבה תלמידי משפטים מהמגזר הערבי, אבל רק בודדים מהם מתקבלים להתמחות במשרדי עריכת הדין הגדולים, ולכן הם גם לא יכולים לטפס ולהתקדם בהמשך", מסביר עסלי את הבעיה, ומזכיר כי לא מדובר בבעיה של המגזר הפרטי בלבד.

עסלי: "מתוך 222 מתמחים שהתמחו בבית המשפט העליון בשנים 2007 ועד 2014, היו רק 5 ערבים שהם 2% מהמתמחים. וגם זה קרה רק בזכות העובדה שהשופט סלים ג'ובראן נוהג להעסיק מתמחים ערבים. אלמלא ג'ובראן לא היו מתמחים ערבים בעליון. היכולת של הסטודנטים הערבים למשפטים להגיע למקומות התמחות שיהוו קרש קפיצה מעבר לתחומים של נזיקין ופלילי היא נמוכה מאוד, וכואב לי שאין נוכחות של עורכי דין ערבים בתחומים כמו שוק ההון ומשפט מסחרי.

"זה פשוט פספוס, כי ישנם סטודנטים ערבים עם יכולות גדולות מאוד. דווקא במשרדים הגדולים נכון להיום יש כמעט בכל אחד מהם לפחות עורך דין ערבי אחד. זה אמנם מעט מאוד, אבל שיפור לעומת העבר. כשאני התחלתי התמחות לפני 10 שנים, לא היה אף עורך דין ערבי במשרדים הגדולים".

אבל לא רק בענף עריכת הדין, אלא גם בענפים כלכליים אחרים, כמו תחומי ההיי-טק, נדיר למצוא ערבים ישראלים בתפקידים בכירים. לדברי עסלי, "הסיבות לכך מתחילות עוד מהלימודים באוניברסיטה. מספר הסטודנטים הערבים שלומדים מקצועות טכנולוגיים ונושאים מהסוג הזה, הוא עדיין נמוך מאוד. וכשזה מגיע לנשים ערביות, המספר עוד יותר נמוך.

"לסטודנטים היהודים יש יתרון על הסטודנטים הערבים, בין היתר כיוון שהם שירתו בצבא ורובם גם יצאו לעולם לטיול גדול. "הם מגיעים ללימודים באוניברסיטה יותר בשלים ומיומנים, ויודעים לנהל את הזמן בצורה יותר טובה לעומת הערבים שמגיעים לאקדמיה מיד אחרי התיכון. ערבים ישראלים גם הולכים למקצועות שהם מזהים בהם ביקוש ומחסור. הסטודנטים הערבים זיהו למשל מחסור בענף הרוקחות, והלכו בהמוניהם ללמוד רוקחות. כיום 60% מהרוקחים ברשת הסופרפארם הענקית הם ערבים, שמתפרנסים בכבוד. זה מעיד על כך שיש כאן פוטנציאל שאינו ממומש".

- הפופולריות של מקצוע הרוקחות בקרב ערביי ישראל הביאה לכך שאפילו ב"ארץ נהדרת" יש דמות של רוקחת ערבייה בשם סלמה.

"אמנם אני לא צופה בתוכנית, אבל ראיתי קדימון שלה, וזה היה נראה לי מצחיק. בכל אופן, חשוב לי להגיד שלא הכול שחור. בתחום ההיי-טק שעליו דיברנו, אני בכל-זאת רואה ניצנים של הצלחות. יש עלייה בכמות יזמי ההיי-טק מהמגזר הערבי, והם מגיעים בעיקר מהצפון. אני מלווה באופן אישי מספר מיזמים שמאגדים יזמים ערבים, ושדוחפים אותם קדימה להצלחה. ואני מקווה שהמגמה הזו תימשך".

- איך אתה הצלחת לגבור על החסמים והמחסומים לערבים שעליהם דיברת, ולהגיע לעמדה הבכירה שלך בפירמה?

"לאורך כל חיי ההורים שלי אמרו לי 'אמיר, אתה ערבי, מוסלמי, ואין מה לעשות, כדי שתיחשב לשווה ערך למתמודד היהודי הדמיוני שיעמוד מולך באוניברסיטה או בעבודה, אתה צריך להתאמץ פי עשרה בשביל איכשהו להשתוות לו. ככה חונכתי וזה מה שעשיתי - התאמצתי פי עשרה.

"בסופו של דבר, את הלקוח של המשרד לא מעניין אם מי שמטפל לו בעסקה הוא ערבי, יהודי, סיני, או מי שזה לא יהיה. מה שמעניין אנשי עסקים זה אך ורק התוצאות. כאשר אתה מביא להם את התוצאות הדרושות, אתה תמשיך לקבל עבודה ולהתקדם".

אמיר עסלי

תפקיד: שותף במחלקת שוק ההון של משרד ש. הורוביץ

גיל: 32

מצב משפחתי: נשוי+3

מגורים: יפו

השכלה: תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב. תואר שני בהצטיינות מטעם תוכנית המנהלים הבינלאומית של אוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה.

ניסיון מקצועי: ב-9 השנים האחרונות עבד כעורך דין במחלקה המסחרית ושוק ההון של משרד יגאל ארנון ושות', שבו גם התמחה. במסגרת עבודתו עסק במשפט מסחרי. לפני מספר חודשים הצטרף, כאמור, כשותף למחלקת שוק ההון של ש. הורוביץ.

עוד משהו: שחיין מקצוען. שחה בעבר במשך 8 שנים בקבוצת השחייה של מועדון מכבי תל-אביב.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988